בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעה שטרית לאחר תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

בתחילת שנת 2021 ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן – התקנות החדשות) והבקשה לתיקון כתב התביעה בתיק זה הוגשה לאחר כניסתן לתוקף.

מן הכלל אל הפרט עיון בבקשה לתיקון כתב התביעה מעלה כי המבקשת עותרת לתיקון כתב התביעה באופן מהותי כך שלעילה השטרית המקורית תתוסף עילת תביעה נוספת – נזיקית, חוזית, לרבות הרמת מסך כנגד נתבע נוסף אותו המבקשת עותרת לצרף כבעל דין להליך.

...

יישום השיקולים שהותוו לעיל בראי השינוי המשמעותי והמהותי המבוקש בבקשה נשוא החלטה זו, השיהוי הרב בהגשת הבקשה והשלב בו מצוי ההליך מובילים למסקנה כי דין הבקשה:דחייה.

השיהוי בהגשת הבקשה שלא הונח לו שום הסבר: גם מועד פתיחת ההליך והשלב אליו הגיע מובילים למסקנה דומה.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

המשיבה מיתנגדת לבקשה משורה ארוכה של נימוקים שאלה העקריים שבהם: בקשות זהות שהגישה המבקשת בשני הליכים דומים מקבילים המתנהלים בין הצדדים, נדחו תוך שהמותבים השונים מותחים ביקורת אודות היתנהלותה הדיונית של המבקשת והקף התיקון המבוקש ובהתאם אין לקבל גם את בקשה זו; היתנהלות המבקשת חסרת תום לב ואין ליתן לה "פרס" על כך, בפרט שעה שהסתירה, בכוונת מכוון, שמקור ההליך הוא בהסכם הלוואה; אילמלא היתנהלות המבקשת שהסתירה פרטים מהותיים, דוגמאת הסכם ההלוואה, תיק ההוצאה לפועל לא היה ניפתח במתכונת בה ניפתח ואפשר שבכלל; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר בשים לב לכך שלמבקשת היו מספר הזדמנויות לציין שמקור ההליך בהסכם הלוואה: החל במועד פתיחת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל במקום המיועד לכך אך היא בחרה להגיש תצהיר שקר ובהמשך לאחר הדיון בהתנגדות בה הועלו כבר הטענות ועד סמוך לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן שהוגש ביום 27.10.20; העובדות היו ידועות למבקשת ולא ניתן הסבר מניח את הדעת באשר לעיתוי הבקשה שהוגשה למעלה מ -30 חודשים לאחר נקיטת ההליך; המבקשת עותרת, הלכה למעשה, להוספת עילות תביעה חדשות מעבר לעילה השטרית באופן העומד בנגוד להלכה הפסוקה ועל כן התיקון חורג מההיקף המתאים לתיקון כתב התביעה ויש לדחות את הבקשה תוך חיובה בהוצאות ושכ"ט עו"ד. תמצית ההכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, בכתבי הטענות הרלבאנטיים ובתשובה, ובשים לב לשלב בו מצוי ההליך ויתר השיקולים המנחים את בית המשפט בבקשה מסוג זה לרבות היבט תום הלב הדיוני והמהותי של המבקשת - דין הבקשה להדחות.

בתחילת שנה זו ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - התקנות החדשות) והבקשה לתיקון כתב התביעה בתיק זה הוגשה לאחר כניסתן לתוקף.

...

נחה דעתי כי בשים לב למועד עריכת השטר ויתר הנסיבות המתוארות אין בדחיית הבקשה כדי לגרום עיוות דין למבקשת שתוכל - כיוזמת ההליך - לכלכל צעדיה כפי שתמצא לנכון ביחס להמשך הליך זה, וזאת מבלי שהדבר יבוא על חשבונם של המשיבה ושל מתדיינים אחרים.

סוף דבר לעניין הבקשה הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

מבלי להביע עמדה לגופה של בקשה או של ההליך בכללותו, ומטעמי יעילות, אני מורה כי ככל שהמבקשת עומדת על ניהול ההליך על בסיס כתב התביעה הקיים, היא תגיש תגובה לבקשה להפקדת ערובה עד ליום 3.11.21.

לדברי התובעת לפי תקנה 20(ה) לתקסד"א, התשע"ט, יש לראות בבקשה לבצוע שטר ככתב תביעה ובהתנגדות ככתב הגנה.

תקנה 46(א) לתקסד"א–התשע"ט (המחליפה של תקנה 92 לתקסד"א–התשמ"ד) קובעת: בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או ימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

ברע"א 5793/21 פי.סי. מדיקל (2007) נ' אסטרהזניקה (ישראל) (פורסם בנבו, 4.10.20) נפסק בין היתר כי: תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: התקסד"א החדשות) אמנם "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות" (רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, [פורסם בנבו] פסקה 9 (25.8.2021)).

למען הסר ספק, אין בהחלטתי זו כדי לגרוע מכל טענה וזכות השמורות לנתבע, ולא יהא בה כדי לפגוע בכל הליך מקדמי שימצא לנכון לנקוט בו – בהתאם להוראות תקסד"א – על פי שיקול דעתו, לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.

...

לטענת הנתבע הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ואף מטעם זה דינה להידחות.

סבורני כי בענייננו אין המדובר בשיהוי מהותי מצד התובעת אשר יש בכוחו למנוע היעתרות לבקשתה.

סוף דבר בפרשת פי.סי. מדיקל לעיל אף נפסק כי "...החלטות דיוניות, כגון מתן היתר לתיקון כתב תביעה, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. לפיכך, ערכאת הערעור תימנע על פי-רוב מלהתערב בהחלטות אלו (רע"א 198/20 פוטשניק נ' MORBY, [פורסם בנבו] פסקה 15 והאסמכתאות שם (10.6.2020); רע"א 8892/20 פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 14 (8.4.2021))" (ר' גם רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו ואח' (פורסם בנבו, 25.8.21)).

אשר על כן ובהינתן כל האמור מצאתי להיעתר לבקשה.

נטען כי התיקון נידרש משלושה טעמים: הראשון, הוספת עובדות חדשות שהתרחשו והתבררו לאחר הגשת התביעה ואשר לא היו יכולות להיות בידיעת התובע בעת הגשתה; השני, השלמת חוסר בכתב התביעה, הן ביחס למערכת ההסכמות בין הצדדים ולמסמכים והן ביחס לנימוקים ולטענות משפטיות; והשלישי, עניינים שעלו מהחלטת בית המשפט בסעד הזמני ובדיון בבקשה לביזיון בית משפט.

לטענת התובע יש להעתר לבקשה, בהתאם לגישתה הליבראלית של הפסיקה ביחס לתיקון כתבי טענות, העומדת בתוקפה גם לאחר התקנת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).

לפיכך, ולנוכח גישת הפסיקה לאחר התקנתן של תקנות סדר הדין החדשות, המשקפת בחינה קפדנית ומצמצמת יותר ביחס לתיקון כתבי טענות, יש לדחות את בקשת התיקון.

בצד זאת, ניתנו החלטות שהביעו עמדה המצדדת בבחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות, מזו שהייתה נהוגה בעבר, על מנת לתת ביטוי לתכליות העומדות ביסוד התקנות החדשות ובהן, ייעול, פישוט וקיצור ההליכים האזרחיים (עניין ריץ' אנד רויאל; רע"א 1656/22 בן שטרית נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה, פסקה 10 (25.8.2022)).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכי התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי ענייננו נכלל בגדרם של המקרים בהם אף אם תינקט בחינה קפדנית של הבקשה, יש להתירה.

עם זאת, חלוף המועד הקבוע בתקנה 49(ב) אינו שולל מבעל דין את האפשרות לבקש לתקן את כתב טענותיו, ואינו מונע מבית המשפט להיעתר לבקשה, בנסיבות המתאימות, בהתאם לסמכות שהוקנתה לו בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי (עניין ריץ' אנד רויאל, פסקה 17; עניין פלונית, פסקה 12).

בהינתן מכלול השיקולים, ובהתחשב גם באינטרס הציבורי בקיומו של הליך משפטי יעיל והוגן ובמניעת התדיינויות נוספות בעתיד - יש להיעתר לבקשת התיקון בצד חיוב התובע בהוצאות ומתן אפשרות לנתבעים להגיש כתבי הגנה מתוקנים.

עוד טענה התובעת, כי הפעלת השיקולים המנויים בתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") מוביל להתרת התיקון לאור השלב בו מצוי ההליך ונוכח תום לבה של התובעת עת היתקשרה עם אדם בשם ח'מיס סלאם בהסכם הלוואה, שמהותו ניכיון שטר.

לצד תקנה 46(א) לתקנות החדשות, אשר לפיה, בית המשפט רשאי להורות על תיקון כתב טענות "בכל עת", תקנות 49(א)-(ב) קובעות, בין היתר, כי בקשה לתיקון כתב טענות תוגש "לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון". לעניין מתח זה בין הוראות התקנות הייתה עמדתה של כב' השופטת י' וילנר, כי "תקנה 46(א) מופנית אל בית המשפט ומסמיכה אותו להתיר את התיקון בכל עת, ואילו מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות 49(א)-(ב) מופנית אל בעל הדין, ומציבה לפניו סד זמנים להגשת בקשה לתיקון כתב הטענות - עד 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. בית המשפט, מצידו, רשאי להזקק לבקשה כאמור גם לאחר שחלפו 60 הימים, אם מצא כי באיזון בין מכלול השיקולים הרלוואנטיים, לרבות אלו המנויים בתקנה 46(א), ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור בהגשתה" (רע"א 6192/22, פסקה 12).

נפסק כי "מנוסחה של התקנה ניכר כי אומצו בה המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה אשר פירשה את תקנה 92, כפי שפורטו לעיל. עם זאת, ברוח התקנות החדשות ציין בית משפט זה במספר החלטות שניתנו בעת האחרונה, כי נוסחה של תקנה 46, כמו גם תכליתן של התקנות החדשות, מצדיק בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות כיום, משהיה מקובל בעבר... גישה זו מגשימה את התכליות העומדות ביסודן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שחרטו על דגלן, בין היתר, את הצורך במתן 'תרופה' להמשכות ההליכים באמצעות ייעול, פישוט וקיצור ההליכים האזרחיים" (רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (13.9.22)).

שעה שאין בתיקון כתב התביעה כדי להביא לסיום הסיכסוך, דומה כי יש לתת את המשקל המבכר לפגיעה הדיונית ועוות הדין שייגרמו לנתבעת, אשר השקיעה את זמנה והוצאותיה בהגשת בקשת רשות להיתגונן, ועתה היא אמורה להיתגונן מפני תביעה חדשה בעילות חוזיות ואחרות בנוסף על אלה השטריות, כאשר בכל עת עשויה התובעת לבחור בהגשת תביעה נפרדת וחדשה בגין השיקים הנוספים שיש בידה.

...

אולם, סבורני כי חוסר תום לב פוגם בבקשת התיקון, שעה שלא ברורה עתירת התובעת לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת שיק נוסף, מבלי שזה הוגש לביצוע כלל.

עוד נפסק, כי מקום שבו עניינו של התיקון המבוקש בהוספת עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, נוהג בית המשפט להיעתר לבקשה בצמצום (רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה כפר ביאליק (19.12.13)).

משום כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.