בקשה לתיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית לאחר התיישנות

עוד טוענת הנתבעת בבקשתה כי חוות דעת מומחה התובע הוגשה כ- 8 שנים מאז אותם אירועים הנזכרים בכתב התביעה, קרי לאחר תקופת ההתיישנות.

ר"פ.): "...בדומה, בכל הקשור לתיקון כתב תביעה בדרך של צירוף חוות דעת חדשה נקבע כי הוספת חוו"ד אינה יוצרת עילה חדשה כאשר בכתב התביעה המקורי נכללה במפורש גם הטענה לרשלנות המתבטאת באי מתן טפול רפואי (בר"ע 1527/09 משרד הבטחון נ' אבו עודה [פורסם בנבו] (2009)). כך נפסק כי –

על כן, הוספה של חוות דעת רפואית בעיניין שנכללה לגביו היתייחסות בכתב התביעה אינה יוצרת עילה חדשה ". יחד עם זאת, "כאשר מבוקש להוסיף חוות דעת רפואית המכילה מידע אשר ניתן ללמוד ממנו על עובדות שאינן נכללות בכתב הטענות, אין להתיר את הגשתה של חוות הדעת אלא אם יתוקן כתב הטענות במקביל. היה ותיקון כתב התביעה, הנידרש עקב הרחבת החזית בחוות הדעת הרפואית, יפגע בנתבע על ידי כך שתישלל ממנו טענת היתיישנות, אין לאשרו". (הדגשות שלי – צ.ו; רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו [פורסם בנבו] (2009); רע"א 1527/09 מדינת ישראל-משהב"ט נ' אחמד אבו עודה [פורסם בנבו] (2009)).

...

כך או אחרת, סבורני כי במקרה כאן וגם אם הייתה מוגשת תביעה חדשה, מסקנתי לא הייתה שונה.

כך גם לא כל התנהלות שלילית אחרת, אשר יש בה להביא למסקנה כי חל על התביעה עיקרון מעשה בית דין וכי יש להביא תקופת ההתדיינות הקודמת, בחישוב מניין תקופת ההתיישנות.

סוף דבר: בקשת הנתבעת לדחיית התביעה מחמת התיישנות, נדחית.

עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהגיש התובע, יליד 2.7.1992, נגד הנתבעים.

שנית טענה הנתבעת, וזו טענתה העיקרית, כי משכתב התביעה הוגש ללא חוות דעת רפואית (אותה יש לצרף לכתב התביעה על פי הדין) והבקשה לצירופה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה אין להתיר את תיקון כתב התביעה.

...

טענה זו אין בידי לקבל שכן הלכה היא כי "חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא תפקידה לתמוך בה מבחינה ראייתית (רע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אבו עודה (פורסם בנבו) (14.10.2009)).

ברע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני (פורסם בנבו) (26.11.2019)) שב כב' השופט עמית וקבע כי: "המונח "עילת תביעה" בהקשר של תיקון כתב תביעה, משמש במשמעותו הצרה והיא "המעשה המובא לדיון" (ראו: רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (24.2.2013) (להלן: עניין מחאמיד); וכן ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 346 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995))". והוסיף וציין כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים))".

בנסיבות אלה, ראיתי להיעתר לבקשת התובע ולהתיר לו לתקן את כתב התביעה בדרך של צירוף חוות הדעת.

כנטען, עילת התביעה הנה רשלנות בפרשנות שניתנה למימצאי הסקירות שבעוד שבמסגרת הבקשה לתיקון כתב תביעה, בחלוף תקופת ההתיישנות מבקשים התובעים לטעון לעילה חדשה – החמצת מומים בסקירות.

במקרה אחר, בו הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעת רשלנות רפואית באיבחון בלידה, שבו ביקשו התובעים להוסיף טענה בדבר מיקרוצפלוס (הקף ראש קטן באופן חריג) העיר בית המשפט, שניתן לפרש את המונח עילת התביעה בצורה רחבה לפי "מבחן העסקה או המעשה המובא לדיון". מכאן כאשר כבר בכתב התביעה המקורי נטען שהמשיבה התרשלה בטיפולה הרפואי, על אף שהמונח 'מיקרוצפלוס' לא אוזכר בכתב התביעה המקורי, אוזכרו ממצאים בדבר הקף ראש קטן ובדיקות אולטרסאונד שלפי התיקון היה ניתן ללמוד מהן על קיומו.

...

ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.

הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.

לטענת התובעת, על פי הפסיקה יש לנהוג ברוחב לב בבקשה לתיקון כתב תביעה, ודי בייחוס היולי, בלתי מלא ובלתי מפורט בכתב התביעה המקורי, של העובדות בכתב התביעה המקורי לנתבע, על מנת להעתר לבקשה כזו, גם אם בנתיים עברה תקופת ההתיישנות - כלשונו של כב' השופט צבי וייצמן ברע"א (מחוזי מרכז) 35345-03-22 פלוני נ' שירותי בריאות כללית- מרכז רפואי שניידר לרפואת ילדים בישראל [31.3.2022].

ראשית חזרו על טענתן בכתב התביעה לפיהן מירוץ ההתיישנות החל במועד הניתוח מיום 14.5.2014 ולא במועד גילוי הנזק כנטען על ידי התובעת: לטענתן, טענות התובעת בדבר רשלנותן הנטענת של הנתבעות מתייחסות למהלכים שבוצעו לפני הניתוח האמור ולניתוח עצמו; אלו מהוים קצה חוט, כנדרש בפסיקה, המבססים את הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבעות או מחדליהן ובין הנזק הנטען, ומכאן שמירוץ ההתיישנות החל באותו המועד, גם אם בהמשך התברר כי הקף הנזק גדול יותר.

אשר לטענה בדבר החמרת מצבה של התובעת, גם בעיניין זה מיתנגדות הנתבעות לתיקון כתב התביעה, משלא צורפה חוות דעת לתמיכה בטענות אלו, ולאור השהוי הרב שבהעלאתן - כשנה לאחר הניתוח בגינו נטען להחמרת המצב, ניתוח שבוצע בטרם הוגש כתב התביעה המתוקן.

...

שנית, דין הבקשה להידחות משלא צורפה חוות דעת לתמיכה בטענה להחמרה במצבה של התובעת, וטענה לקושי כלכלי אין בה כדי לרפא חוסר זה. שלישית, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובלתי מוסבר: מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה עולה, כי ביום 7.4.2022 איבחנה רופאת נשים אצל התובעת חשיפה של הרשת בקיר הקדמי של הנרתיק, והפנתה אותה למיון בית החולים פוריה; בחדר המיון העריך הצוות המטפל כי הכאבים עליהם התלוננה אינם קשורים לרשת.

מכל האמור לעיל, אינני מוצאת לנכון להתיר לתובעת לתקן את התביעה בטענה להחמרת מצב, לא כל שכן להתיר הגשת חוות דעת משלימה בעניין זה על ידי ד"ר קונדריאה או כל חוות דעת נוספת.

אני מורה, איפוא, על דחיית הבקשה במלואה.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מ. צור) מיום 17.12.23 (ת.א 40225-03-20) במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה שהוגש על ידי המבקשת בתביעה לרשלנות רפואית שהוגשה מטעמה, ולצירוף חוות דעת הקובעת את נכותה בתחום הכאב מטעמה.

תמצית טענות המשיבה לא ניתן לתקן כתב תביעה באמצעות הוספת חוות דעת רפואית בחלוף תקופת ההתיישנות במידה והטענות הרפואיות החדשות לא נטענו בכתב התביעה המקורי (רע"א 6863/12 אמל סלאח מחאמיד נ. שירותי בריאות כללית (2012)).

...

דין הערעור להתקבל בחלקו.

בנדון סבורני כי יש מקום להתערבות מסוימת בהחלטת בית משפט קמא נוכח פגיעה בזכותה של המבקשת להוכיח את מכלול נזקיה הנטענים.

כך מצאנו לעניין זה את דבריהה של כב' הש' י. וילנר בעניין רע"א 6192/22 פלונית נ. שרותי בריאות כללית (2022) – "תקנה 46 (א) מופנית אל בית המשפט ומסמיכה אותו להתיר את התיקון בכל עת, ואילו מסגרת הזמנים הקבועה בתקנות 49 (א)- (ב) מופנית אל בעל הדין, ומציבה לפניו סד זמנים להגשת בקשה לתיקון כתב הטענות – עד 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. בית המשפט, מצדו, רשאי להיזקק לבקשה כאמור גם לאחר שחלפו 60 הימים, אם מצא כי באיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות אלו המנויים בתקנה 46 (א), ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור בהגשתה" (ההדגשות במקור) הווה אומר, רוחב דעתו ושיקול דעתו של בית המשפט בתיקון כתבי טענות אינו מוגבל לבקשות המוגשות בעיתן על ידי בעל דין אלא אף במקרים בהם חרג בעל הדין מחובותיו הדיוניות, וזאת כאשר סבור בית המשפט כי עלול להגרם לבעל הדין נזק ממשי המצדיק מתן היתר לתיקון כתבי הטענות אף לנוכח התנהלותו הקלוקלת של בעל הדין (וראו עוד כדוגמה – רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ (2022).