בעיניין מחאמיד [רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית (24.2.13)] נקבע: "...ואילו כעת מבקש המבקש להסיט את טענת הרשלנות הרפואית מטענה בדבר פעולות כירורגיות שבוצעו לאחר הניתוח בהקשר של אי תפירת הצלקת, לפעולת שנעשו במהלך הניתוח – כריתת יתר; וכן לטענות של העדר רישום רפואי מתאים. מדובר בטענות שהן שונות באופן מהותי מהטענות המקוריות, החורגות מגדרה של עילת התביעה המקורית".
ברור כי אף בעיניין מחאמיד, אין מדובר רק בפרק זמן אחר, אלא גם ברשלנות נטענת השונה מהותית מהרשלנות שנטענה בכתב התביעה אותו מבקשים לתקן.
התיקון המבוקש ירכז את השאלות השנויות במחלוקת שבין הצדדים ויעמידן על מכונן; בקשת התיקון הוגשה בשלב מוקדם של הדיון, ועוד בטרם היתקיימה אפילו ישיבת קדם משפט אחת; ההיעתרות לבקשה לא תיגרום להארכת הדיון ולסרבולו, בודאי לא באופן משמעותי, באשר ההליכים בתיק עדיין מצויים בראשיתם; התיקון לא יפגע באנטרס של הנתבעות, שכן ראינו לעיל, שכתב התביעה המתוקן אינו כולל עילות תביעה חדשות, וכך גם ההתיישנות שנטענה על ידי הנתבעות אינה על הפרק; גם העובדה שהנתבעות הגישו כבר חוות דעת רפואיות אינה פוגעת באופן ממשי באינטרסים שלהן, שכן ראינו לעיל שהטענות העובדתיות שנטענו אינן חדשות או מפתיעות, והטענות שברפואה, ייענו בודאי בחוות דעת משלימות או אחרות של הנתבעות.
...
ואולם דין טענתה זו של קופת החולים להידחות.
בעניין זרוק שנזכר לעיל ציין כב' השופט סולברג, כי נכון "כי הכלל הוא שבקשות לתיקון כתבי טענות צריכות להיבחן באופן ליברלי, על מנת לאפשר ולקדם בירור ממצה ויעיל של הסכסוך; וכי ככל שניתן, מוטב לרפא את הפגיעה שיסב התיקון להליך או לבעל הדין שכנגד, ככל שכזו מתרחשת, באמצעות חיוב בתשלום הוצאות", אך "גם לגישה זו ישנן גבולות, ולא בכל מצב יעתר בית המשפט לבקשה לתיקון כתב טענות. בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט לשקול מגוון שיקולים, ובכללם: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; התנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה; האם התיקון עלול לפגוע באינטרס של בעל הדין שכנגד, כאשר דוגמה מובהקת לכך היא מקרה שבו התיקון ימנע ממנו להעלות טענת התיישנות; האם העתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאינטרס הציבורי שבייעול הליכים וחיסכון בזמן שיפוטי".
בענייננו, בחינת השיקולים דלעיל מצביעה במובהק על כך שיש להיעתר לבקשת התיקון.
אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעות את הוצאות בקשת התיקון בסך 10,000 ש"ח – סך של 6,000 ₪ לנתבעת 1, וסך של 4,000 ₪ לנתבעת 2.
