ביום 10.12.2020, כלומר – ימים לפני שנכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") ובא לקיצו הליך הקרוי "תביעה בסדר דין מקוצר", הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר בסך 1,248,0436 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות לתקופה שבין 1.4.2020 ועד 31.12.2020.
נמצא כי יש לדחות הבקשה ועל התובעת להודיע עד ליום 19.3.2023 אם היא מבקשת להמשיך בירור התביעה המקורית בבית משפט השלום, או שהיא עומדת על התיקון ולכן התביעה הנוכחית תמחק תוך השבת האגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן:" תקנות האגרות").
ג) כב' השופטת שטיינמיץ – כנפי בעיניין ריץ' אנד רויאל סיכמה את התשתית הנורמאטיבית בכל הקשור לתיקון כתב טענות בעידן התקנות החדשות ואת ההלכה ולפיה רק במקרים חריגים תתערב ערכאת ערעור בשקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות.
ביחס לתיקון כתב תביעה בעידן התקנות החדשות נקבע בין היתר בסעיף 16 להחלטה:
"... עם זאת, ברוח התקנות החדשות ציין בית משפט זה במספר החלטות שניתנו בעת האחרונה, כי נוסחה של תקנה 46, כמו גם תכליתן של התקנות החדשות, "מצדיק[ים] בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות כיום, משהיה מקובל
גישה זו מבטאת את התכליות העומדות ביסודן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שחרטו על דגלן, בין היתר, את הצורך במתן 'תרופה' להמשכות ההליכים באמצעות ייעול, פישוט וקיצור ההליכים האזרחיים (ראו: דברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעמ' 5-1)".
...
ב) דין הערעור להידחות לגופו.
כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.