בקשה לתיקון כתב ערעור לפי לתקנות סדא החדשות

נטען, כי לאור ההלכה הפסוקה ביחס לתיקון כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תקסד"א") יש להעתר לבקשה.

כפי שמסביר ב"כ המבקשים בבקשת רשות העירעור, הרי בעוד שבכתב התביעה המקורי נטען שמשיב 2 כעו"ד של משיבה 1 התרשל כלפי המבקשים בשל חובות ביחס לצדדים שלישיים המתקשרים עם לקוחותיו בעסקת מקרקעין, הרי שהתיקון המבוקש מוסיף בייחס למשיב 2 עילות תביעה חדשות מכוח אחריות אישית כשותף של משיבה 1 (ולא רק מכוח היותו בא כוחה) ואחד היזמים של הפרויקט.

...

ההלכה הנוהגת בתיקון כתב תביעה הינה כי על ביהמ"ש להיעתר למבוקש בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

בהינתן השלב הדיוני בו הועלתה הבקשה ובשים לב לכך שהמבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, שעה שעל פניו נראה כי ניתן היה לברר את הטענות שהועלו במסגרתה בבדיקה סבירה, עוד קודם לכן, בשנת 2018 (ביום 24/1/18 הוגש דו"ח מטעם המנהל המיוחד של משיבה 1 ממנו עולה כי משיב 2 היה שותף של משיבה 1 - סעיף 1 להחלטת כב' הש' גונטובניק בת"א 4227-09-16, וביום 8/10/18 ניתנה ההחלטה בת"א 54227-09-16); לא שוכנעתי כי המקרה שלפני נמנה על אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

באשר לזכות לתקן את כתב ההגנה המבקש הפנה לכך שמאחר ומסמך מהותי שעליו התביעה נסמכת הומצא באופן חלקי והושלם רק בשלב מאוחר יותר קמה לו זכות בלתי מוגבלת לתיקון כתב ההגנה, כפי שקובעות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הקודמות).

תקנה 180 (ג) לתקנות החדשות קובעת כי: "תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שניפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור – אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה;" [ההדגשה הוספה –א.ד.] הינה כי-כן, אף שההחלטה נושא הבקשה ניתנה טרם כניסת התקנות החדשות לתוקף, המבקש הגיש את הבקשה לאחר יום התחילה, ומשכך נוכח הוראות המעבר עמד לרשותו פרק זמן של 60 יום.

...

לסיכום, לא ראיתי כי נפלה טעות מלפני בית משפט קמא בדחותו את כתב ההגנה המתוקן, לא כל שכן טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור, ועל-כן דינה של הבקשה להידחות.

סיכום על יסוד כל האמור הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.

המבקש ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ₪.

מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שבקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצימצום" ותקנה 180 (ג) לתקנות החדשות קובעת כך: תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשפ"א ( 1 בינואר 2021 ) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך לרבות ערעור, שניפתח ביום התחילה או לאחריו, ולעניין ערעור – אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה והמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 , הוא ביום התחילה או לאחריו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור או ערעור לפי המועד הקבוע בתקנות אלה; ואולם ההוראות האלה יחולו מיום התחילה: על הליכים שניפתחו ערב יום התחילה – חלק א', ובחלק ב' – 33 תקנות ו - 33 בפרק ג', פרקים ה' עד ז', תקנות 50 עד 55 בפרק ח', י"א, י"ב, ט"ז, י"ח, י"ט, כ' וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה; על הליכים שטרם הוגש בהם כתב תשובה וטרם חלף המועד להגשתו – יחול נוסף על האמור בפיסקה ( 1) פרק ט'; על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם - משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו נוסף על האמור בפיסקה ( 1) פרקים ח', י' וי"ג. עיון בתקנות החדשות מלמד כי נושא המומחים, לרבות מומחה מטעם בית המשפט, הוסדר בחלק ב', פרק י"ד של התקנות החדשות.

...

הנתבע 2 מתנגד להגשת כתב תביעה מתוקן בטענה כי מדובר בהליכים שהחלו להתנהל לפני כניסת התקנות החדשות לתוקפן ולאור הוראות המעבר שבתקנה 180 לתקנות החדשות אין לאפשר התנהלות זו. לדבריו לפי התקנות החדשות במקרה שבו תובע מעוניין לתקן כתבי טענותיו הוא יכול לעשות כן רק לפי התקנות החדשות ואלה מצריכות רשות בית המשפט שלא ניתנה.

ראשית, גם לפי תקנה 136 לתקנות הישנות יש לבחון האם התיקון של כתב התביעה הוא "לאור האמור בחוות הדעת". פרשנות תקנה 136 לתקנות הישנות היא שהתיקון צריך להיות בזיקה לחוות דעת המומחה ואין לאפשר מקצה שיפורים שאינם נובעים מחוות הדעת.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי התובעת לא הייתה רשאית להגיש כתב תביעה מתוקן ואף אם הייתה עותרת לתיקונו על בסיס הטיעונים מושא הודעתה בדבר הגשת כתב תביעה מתוקן לא היה מקום להתיר לה לעשות כן ולפיכך אני מורה על מחיקתו.

ביום 10.12.2020, כלומר – ימים לפני שנכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") ובא לקיצו הליך הקרוי "תביעה בסדר דין מקוצר", הגישה המבקשת נגד המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר בסך 1,248,0436 ₪ בגין אי תשלום דמי שכירות לתקופה שבין 1.4.2020 ועד 31.12.2020.

נמצא כי יש לדחות הבקשה ועל התובעת להודיע עד ליום 19.3.2023 אם היא מבקשת להמשיך בירור התביעה המקורית בבית משפט השלום, או שהיא עומדת על התיקון ולכן התביעה הנוכחית תמחק תוך השבת האגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן:" תקנות האגרות").

ג) כב' השופטת שטיינמיץ – כנפי בעיניין ריץ' אנד רויאל סיכמה את התשתית הנורמאטיבית בכל הקשור לתיקון כתב טענות בעידן התקנות החדשות ואת ההלכה ולפיה רק במקרים חריגים תתערב ערכאת ערעור בשקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות.

ביחס לתיקון כתב תביעה בעידן התקנות החדשות נקבע בין היתר בסעיף 16 להחלטה: "... עם זאת, ברוח התקנות החדשות ציין בית משפט זה במספר החלטות שניתנו בעת האחרונה, כי נוסחה של תקנה 46, כמו גם תכליתן של התקנות החדשות, "מצדיק[ים] בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות כיום, משהיה מקובל

גישה זו מבטאת את התכליות העומדות ביסודן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שחרטו על דגלן, בין היתר, את הצורך במתן 'תרופה' להמשכות ההליכים באמצעות ייעול, פישוט וקיצור ההליכים האזרחיים (ראו: דברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעמ' 5-1)".

...

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

כאמור, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 66684-03-23 ביצורית בע"מ נ' מועצה מקומית מג'ד אל-כרום לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון המבקשת ביצורית בע"מ המשיבה מועצה מקומית מג'ד אל-כרום בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ס' מצא) מיום 23.2.23 בת"א 8769-09-19 פסק דין

בתשובה לתגובת המשיבה, טענה המבקשת כי: לפי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), אשר לטענת המבקשת חלות בהליך, למבקשת יש זכות מוקנית לתיקון כתב התביעה לאחר קבלת חוות דעת מומחה, ללא צורך בנטילת רשות מבית משפט.

כך חוות הדעת של המומחה אינה מגלה עובדות חדשות המצדיקות תיקון כתב תביעה לפי תקנה 136 וזאת מכיוון שהמבקשת סברה בכתב התביעה המקורי כי הסכומים להם היא זכאית עולים על הסכום שנתבע בפועל.

...

עוד ציינה המבקשת כי היא שומרת על זכותה לתקן את תביעתה בעתיד ככל ותידרש לעשות כן. בכתב ההגנה שהגישה בהליך טענה המשיבה כי יש לדחות את התביעה, שכל עניינה להתעשר שלא כדין על חשבונה.

כאמור המבקשת טענה בכתב התביעה המקורי כי היא זכאית לסכומים הגבוהים מהסכומים שנתבעו, וסבורני כי במצב עניינים זה לא ניתן לקבוע שהמבקשת השתמשה בהליכי משפט בהגינות דיונית, כאשר היא בחרה לבקש לתקן את כתב התביעה רק לאחר מתן התשובות לשאלות הבהרה וללא הסבר המניח את הדעת לשיהוי בהגשת הבקשה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.