בקשה לתיקון כתב טענות ללא צירוף תצהיר

לבקשה לא צורף תצהיר מאחר והיא אינה נסמכת על עובדות הטעונות אימות בתצהיר.

בנוסף, בהוראות סדר הדין האזרחי התשמ״ד- 1984 (להלן: ״התקנות הישנות״) הייתה הוראה מפורשת בדבר החובה לצרף תצהיר כתימוכין לבקשה לתיקון כתב טענות.

...

דיון והכרעה לאחר עיון במסמכים שהוגשו לתיק ובטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

במידה והתובעת תרצה בכך, הרי שהתובעת תוכל לעתור למחיקת התובענה בטרם שהתובענה התבררה, להגיש תביעה חדשה כדין ולנהל את ההליך מההתחלה מבלי לגרוע מזכויותיהם של בעלי דין אחרים אשר "ממתינים בתור" של פתחו של ביהמ"ש. סוף דבר הבקשה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך 2,500 ₪, תוך 30 יום.

...

...

לטענת הערייה, לבקשות אף לא צורף נוסח כתב התביעה המתוקן אשר הגשתו מתבקשת כדי שניתן לדעת מה הקף התיקון המבוקש ואף לא צורף תצהיר בתמיכה לעובדות החדשות הכלולות בשתי הבקשות.

הטעם לפער בסכום ההוצאות נובע מכך שמצאתי להבחין בין הנתבעות 1 ו- 2 שהגישו תגובות לבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעת נוספת והן אמורות להגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות התיקונים – לעומת הנתבע 3 שהודיע כי אין לו עמדה ביחס לצרוף נתבע נוסף, אך הוא מיתנגד לתיקון כתב התביעה ככל שיש בו להרחיב חזית נגד הבנק, לצד זאת החלטתי לפסוק הוצאות אף לטובת הנתבע 3, שכן בשים לב לכתבי הטענות החדשים שיוגשו – יתכן שידרש אף הוא להגשת כתב הגנה מתוקן.

...

התובעים ישאו בהוצאות הנתבעים, באופן הבא: לנתבעות 1 ו- 2 ישלמו התובעים הוצאות בסך 7500 ₪ לכל אחת.

לנתבע 3 ישלמו התובעים הוצאות בסך 3000 ₪.

הטעם לפער בסכום ההוצאות נובע מכך שמצאתי להבחין בין הנתבעות 1 ו- 2 שהגישו תגובות לבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעת נוספת והן אמורות להגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות התיקונים – לעומת הנתבע 3 שהודיע כי אין לו עמדה ביחס לצירוף נתבע נוסף, אך הוא מתנגד לתיקון כתב התביעה ככל שיש בו להרחיב חזית נגד הבנק, לצד זאת החלטתי לפסוק הוצאות אף לטובת הנתבע 3, שכן בשים לב לכתבי הטענות החדשים שיוגשו – יתכן שידרש אף הוא להגשת כתב הגנה מתוקן.

בקשת רשות העירעור ותמצית טענות הצדדים בבקשת רשות העירעור, לה צורף תצהיר התומך בעובדות בקשת התיקון, נטען כי דחיית בקשת התיקון עלולה להביא לעיוות דין, שעה שהראיות החותכות אשר צורפו לכתב ההגנה המתוקן מצביעות בבירור על כך שהרכיב המרכזי אותו תובע המשיב, החזר הקיזוזים שנעשו משכרו, הוא למעשה השבת הלוואות שנטל המשיב מהמבקשת, ועל כן הוא נעדר עילת תביעה.

בשולי הדברים נעיר כי אמנם בנגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, לא קיימת בתקנות בית הדין חובת הגשת תצהיר לתמיכה בטענות עובדתיות המועלות בהליכי ביניים (ראו: ע"ע (ארצי) 36731-09-12  כנעאן - מיפעל מתכת חניתה בע"מ. פסקה 44 (17.1.2013) והאסמכתאות שם; בר"ע (ארצי) 51197-09-19 מסקטל – מגדל חברה לביטוח בע"מ. פסקה 16 (23.1.2020)), אך "ככלל, עת מדובר בבקשה לתיקון כתב טענות (כתב תביעה או כתב הגנה), ומועלות בה טענות עובדתיות להצדקת הבקשה לתיקון בעיתוי בו הוגשה, יש מקום שהמבקש את התיקון יגיש תצהיר לתמיכה בטענות אלה, ככל שאינן עולות מהחומר שבתיק. ויובהר: התצהיר התומך בבקשה צריך להתייחס לטענות העובדתיות שביסוד הבקשה לתיקון כתב הטענות, ולא לטענות העובדתיות המועלות בכתב הטענות המתוקן, שכן אין לקיים הליך הוכחות בתביעה במסגרת הבקשה לתיקון כתב טענות" (בר"ע (ארצי) 6254-12-14‏ פיטרמן – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ. פיסקה 26 (6.10.2015)).

...

בנסיבות העניין ועל מנת למנוע פגיעה של ממש במבקשת, מצאנו לקבוע כי כתב ההגנה המתוקן יתקבל לתיק, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות משמעותיות שמטרתן בין היתר הרתעה מפני תכסיסנות דיונית (השוו: בידני תעשיות.

על המבקשת היה אפוא לתמוך טענותיה העובדתיות לעניין נסיבות גילוי הטעות הנטענת ועיתוייה בתצהיר, אך בהתחשב במכלול הנסיבות – ובהן בין היתר: צירוף התצהיר לבקשת רשות הערעור, קבלת הבקשה חרף דחיית הסברי המבקשת לעניין עיתוי התיקון והחיוב בהוצאות משמעותיות – לא מצאנו לדחות את בקשת רשות הערעור עקב אי הגשת תצהיר תומך לבקשת התיקון.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור מתקבלת בהתאם ובכפוף לאמור בסעיף 18 לפסק הדין.