מעבר לכל האמור ולכך שהתובעים לא מצאו מקום להסביר התנהלותם בתצהיר, טעם המצדיק את דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה כשלעצמו (הן בהיבט של תקנה 27 הנזכרת לעיל והן בהיבט של תקנה 46 בדבר סמכות בית המשפט להתיר תיקון כתב התביעה) - חוסר תום הלב של התובעים, עולה גם משלל טיעוניהם של התובעים בעיניין זה במהלך ניהול ההליך, בכתבי בי הדין מטעמם ובדיון, כפי שפרטתי לעיל.
טענות דומות בדבר טעות שנבעה מאי בדיקת נושא צוי הירושה או טפול בהוצאתם באיחור ניכר (הצוו הישראלי מיום 28.12.22 הוצא והוגש כאן כשנתיים וחצי לאחר שניפתח הליך זה), תוך הסתמכות על כך שהנתבע הגיש את התביעה בהליך הקודם גם בשם התובע - הועלו גם בבקשה לתיקון כתב תביעה; וזאת כמעין רקע לבקשה לתיקון שהתמקדה בעיקר בטענות משפטיות שלשיטת התובעים מצדיקות לאפשר את התיקון על פי הדין החל על תיקון כתבי טענות.
...
לבסוף אציין כי הנתבע ביקש לסלק את תביעת התובע על הסף, ולבסוף ביקש לדחותה, מבלי שנימק מדוע יש לדחות את התביעה ולא למחקה.
סוף דבר
בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה, נדחית.
בקשת הנתבע מתקבלת כך שאני מורה על מחיקת תביעתו של התובע, ותיוותר על כנה תביעתה של התובעת על סך של 1,500,000 ₪.
