בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת עדות

ביום 3.5.2022 הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת חוות דעת שנערכה על ידי פרופ' מאיר להב, מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, מיום 10.4.2022 (להלן: "הבקשה").

גם לו היו חלות במקרה דנן התקנות החדשות, צדק בית משפט קמא בהחלטתו לדחות הבקשה, שהרי בהתאם לתקנה 49 לתקנות החדשות הבקשה לתיקון כתב תביעה תוגש עד 60 יום ממועד הגשת כתב הטענות האחרון, ובית משפט רשאי להעתר לבקשה ככל ומצא כי ישנה הצדקה לקבלת הבקשה חרף האיחור.

...

לטענת המשיבות יש לדחות את הבקשה מפני ש: הבקשה הוגשה ללא תצהיר נדרש התומך בעובדות האמורות בה. המבקשת ביססה בקשתה על תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא על התקנות החדשות, ולא נימקה מדוע יש להחיל בעניינה דווקא את התקנות הישנות.

מכיוון שהמבקשת לא הצביעה על הצדקה כזו ולא ניתן הסבר סביר לשיהוי בהגשת הבקשה, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

משכך, ומשתיקון כתב התביעה אכן יביא להתמשכות הליכים בתיק זה, צדק בית משפט קמא בהחלטתו, שניתנה במסגרת שיקול דעתו באופן מנומק, ולא מצאתי מקום או צידוק להתערב בה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

במצב דברים זה, תובענת בירנבוים המשיכה להתנהל כתובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי; והצדדים הגישו כתבי טענות מתוקנים, תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחה, שבהם התייחסו לנוסחת דמי האחזקה בכללותה ובכלל זה אף להוצאות האחזקה הרלבנטיות שאותן יש לכלול במונה של הנוסחה.

לאחר שניתנה ההחלטה בבקשת האישור הגיש עו"ד ולר בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת סעד הצהרתי, שלפיו זכותה של קלאב הוטל לגבות דמי אחזקה שנתיים מותנית במימוש זכות השמוש בפועל; ובקשה זו נדחתה.

...

מכל מקום, כאמור, כל אחד מחברי הקבוצה רשאי לבטל בכל עת את הסכם הנופש אם יגיע למסקנה שהתקשרות זו אינה כדאית עוד עבורו.

כך שמקובלת עליי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי התנגדותו של ולר בעניין זה "מעוררת קשיים". לצד זאת, יצוין המובן מאליו והוא שבעצם הגשת התנגדויות המגינות על אינטרסים ייחודיים של תת קבוצה מסוימת, אין כשלעצמו פסול או חוסר תום לב. בית המשפט דן בהתנגדות שהוגשה מטעם דקל וכספי ודחה אותה לגופה, ואין הצדקה להתערב בעניין זה. סוף דבר על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו אציע לחבריי כי נדחה את הערעורים שלפנינו, ונותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שבו אושר הסדר הפשרה המתוקן על כנו.

שורת הדין, אם וככל שהיא ניתנת להשׂגה בסופו של דבר, עלולה להביא לתוצאה שתָּרֵעַ עם הצדדים; מי ברב ומי במעט.

אשר להוספת הביקורים הנוספים, לאור מסקנתי כי לא מדובר בעילה חדשה שהתיישנה, ובשים לב לטענת התובעת שלא הומצא לה התעוד אודותם בשלבים מוקדמים יותר, ראיתי להתיר את התיקון גם בהקשר זה. לאור האמור, בהנתן השלב המוקדם יחסית של ההליך בו התבקש התיקון, ועל מנת לאפשר בירור מלא של השאלות שבמחלוקת וחקר האמת, ראיתי לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה בדרך של צירוף חוות הדעת ובהתאמה את כתב התביעה.

הוראות להמשך ההליכים לבקשת התובעת ניתן בזאת צו להגשת ראיות אשר יכנס לתוקף לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים וחוות הדעת בהתאם להחלטתי זו. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן: עדויות התובעת, לרבות חוות דעת (שאינן רפואיות), תוגשנה עד ליום 20.4.23 .

...

הנתבעות טוענות כי מדובר בחוות דעת חדשה ולא בחוות דעת נגדית, כי היה על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף חוות הדעת הנוספת וכי גם בקשה כזו דינה היה להידחות שכן הועלו בה טענות חדשות שלא נטענו בכתב התביעה ובינתיים חלפה תקופת ההתיישנות כך שעילות תביעה חדשות אלה התיישנו.

ברע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני (פורסם בנבו) (26.11.2019)) שב כב' השופט עמית וקבע כי: "המונח "עילת תביעה" בהקשר של תיקון כתב תביעה, משמש במשמעותו הצרה והיא "המעשה המובא לדיון" (ראו: רע"א 6863/12 מחאמיד נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (24.2.2013) (להלן: עניין מחאמיד); וכן ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 346 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995))". והוסיף וציין כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים))".

יצוין כי חיזוק למסקנה זו מתקבל מן העובדה שגם מומחה הנתבעות, ד"ר יהודה ברק, התייחס בחוות דעתו במפורש לביקורים אלה במרפאת הנתבעת 2.

בחוות הדעת פירט ד"ר ברק את הביקורים ובהתייחסו לתלונות שתועדו מפי התובעת בחדר המיון של הנתבע 3 - כאבי ראש כשבוע וראיה כפולה מזה שלושה ימים – הוסיף וציין כי "התלונות על ראייה כפולה כלל לא נאמרו על ידה לרופאת הילדים". הדברים מחזקים את המסקנה כי עסקינן בחלק מ"המעשה המובא לדיון" בכתב התביעה.

בקשה לתיקון כתב אישום בדרך של הוספת עדי תביעה בכתב האישום בתיק זה מיוחסות לארבעת הנאשמים עבירות של סחר בנשק, לצד עבירות נשק (החזקה, נשיאה והובלה).

...

עתה, לאחר שקילת טענות הצדדים (אשר פורטו בהרחבה בפרוטוקול הדיון), לאחר בחינת כתב האישום "המקורי" והעדים הנוספים שאת צירופם מבקשת המאשימה – מצאתי להיעתר לבקשה.

אולם, במקרה זה מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי ומסקנתו כי מועד הגשת הבקשה לתיקון כתב האישום משמעותה פגיעה ממשית בהגנת המשיבים, כך שבית המשפט המחוזי יישם כראוי בנסיבות העניין את הלכת קניר.

לסיכום – הבקשה לתיקון כתב האישום מתקבלת.

לפני בקשה לתיקון כתב התביעה, בדרך של הוספת עילה להרמת מסך ההיתאגדות לגבי הנתבעת 1 תוך צירוף הבעלים, הנתבע 2, לשם תביעה כספית שהוגשה לאכיפת הסכמות בין הצדדים בסך של 1,580,414 ₪.

בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת הבכירה מירב גולדנר בעיניין הבקשה לעיקול על נכס של הנתבעת 1, הגיעו הצדדים להסכמה שקבלה תוקף של החלטה, לביטול העיקול והטלת הערת אזהרה עד לסכום של 350,000 ₪, לגבי נכס הרשום על הנתבע 2 תחתיו.

...

בית המשפט העליון הדגיש כי לנוכח התקנות החדשות, הנטייה להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה אינה אוטומטית.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל, ובעיקר השלב המקדמי של ההליך, והעובדה שכבר בכתב התביעה המקורי נרשם הנתבע 2 כנתבע, גם אם חוב החברה לא יוחס לו במפורש במסגרת "הרמת מסך", מצאתי לנכון לאפשר את תיקון כתב התביעה.