בקשה לתיקון כתב אישום וחזרה מכפירה

ביום 12.11.2015, במהלך דיון, שאף אליו לא התייצב המבקש, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם דיוני, לפיו המבקש יחזור בו מכפירתו, ויוגש כתב אישום מתוקן (בשנית) בו יועמד השטח הכולל של המיתחם על 750 מ"ר, לאחר הריסה של חלק אחר במיתחם, ששטחו 100 מ"ר. עוד סוכם במסגרת ההסדר, כי המבקש יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, וכי הדיון יידחה לצורך טיעונים לעונש.

...

בגדרו של פסק הדין נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת הדין מיום 12.11.2015, וכן על גזר דין מיום 10.01.2017, שניתנו על ידי בית משפט השלום בקצרין (כב' השופטת ר' איזנברג), בתו"ב 3304-08-11.

בהמשך, טען המבקש לחפותו המלאה, והבהיר כי, לגישתו, מחומר החקירה בעניינו עולה כי אין קשר בין הראיות שנאספו לבין האשמה המיוחסת לו. המשיבה התנגדה לבקשת המבקש, והפנתה למספר פגישות שהתקיימו עם בא כוחו הקודם של המבקש (להלן: עו"ד אבו סאלח), ו"לסיכום אליו הגיעו בדבר תיקון כתב האישום וחזרה מהכפירה".

בנוסף, חלקן הנכבד של טענות המבקש, כבר הועלו בפני בית המשפט המחוזי, אשר התייחס אליהן בפסק דינו המנומק, ומשכך, נראה כי הבקשה מהווה ניסיון לערוך מעין "מקצה שיפורים" לתוצאת הערעור, ניסיון שאין להיעתר לו (רע"פ 460/17 אבו הדואן נ' מדינת ישראל (20.03.2017); רע"פ 7665/16 א. סביח למסחר כללי בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התמ"ת (14.11.2016)).

לגופו של עניין, יצוין כי אין בידי לקבל את טענותיו של המבקש כי הודאתו ניתנה שלא בסמכות, ומבלי שהוסבר לו תוכנו של הסדר הטיעון.

סוף דבר, הבקשה לרשות הערעור נדחית בזאת.

בא כוחם של יתר הנאשמים (עו"ד שמעון וקנין ייצג את יתר הנאשמים במועד הדיון הרלבנטי), הודיע על היתנגדותו לבקשה, וטען, בעקרי הדברים, שהמאשימה לא הגישה כתב אישום נפרד בעניינינו של הנאשם, למרות שהתריע לפניה בעיניין זה בתחילת הדרך; המענה מטעם יתר הנאשמים לכתב האישום ניתן בהסתמך על הנאשם שכעת מבוקש להוסיפו כעד מטעם התביעה; בא כוחם של יתר הנאשמים היה בקשר עם הנאשם לאחר הגשת כתב האישום לצורך גיבוש טענות ההגנה של מרשיו; יתר הנאשמים כבולים למענה שניתן על ידם; בא כוחם של יתר הנאשמים הודיע שהנאשם לא יוכל להעיד נגד שותפיו ככל שיגובש בעניינינו הסדר טיעון ובא כוחה של המאשימה הצדיק אותו; הנאשם הוא עד הגנה מטעמו של בא כוחם של יתר הנאשמים ובא כוחה של המאשימה יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית; בית המשפט יתקשה לקבוע ממצאים של מהימנות לגבי הנאשם בשים לב לכך שכפר בעובדות שפורטו בכתב האישום ולאחר מכן הודיע על חזרתו מכפירתו והורשע לפי הודאתו; בא כוחם של יתר הנאשמים הפנה להלכה בעיניין "שקד סלחוב" שביטלה את ההלכה שנקבעה בעיניין "קינזי". ב"כ המאשימה השיב, בעקרי הדברים, כי בא כוחם של יתר הנאשמים לא ייצג את הנאשם שלימים יוצג על ידי עו"ד רעות אביטל ובעניינו גובש הסדר טיעון; המענה לכתב האישום מטעמם של יתר הנאשמים ניתן בנפרד ובמועד אחר מהמענה שניתן בעיניינו של הנאשם לאחר שהועמד לו ייצוג משפטי נפרד; בנסיבות העניין לא ייגרם עוות דין ליתר הנאשמים בשל התיקון המבוקש; בית המשפט מתיר כדבר שבשיגרה לתקן כתבי אישום, מה גם שבעניינינו טרם החלה שמיעת הראיות וניתן לחקור את הנאשם בחקירה נגדית.

...

בדיון שנערך ביום 6.10.2019 ניתן מענה ענייני לכתב האישום על ידי הנאשמים , 2, 3, 4, 5, ו-7 באמצעות עו"ד וקנין, וראיתי לנכון להיעתר לבקשתו של הנאשם לדחות את המועד למתן מענה מטעמו על מנת שיוכל ליטול ייצוג משפטי והדיון לצורך מתן מענה מטעמו נקבע ליום 13.11.2019.

עו"ד וקנין לא ייצג את הנאשם בשלב כלשהו בגדרו של הליך זה. גם אם אניח שעו"ד וקנין היה בקשר עם הנאשם לאחר הגשת כתב האישום לצורך גיבוש פרשת הגנתם של יתר הנאשמים, ויש לציין שלא נמסר פירוט של ממש לגבי המועד או המועדים הרלבנטיים לעניין זה, סבורני שעמד לרשותו פרק זמן ניכר בין הדיון הראשון לבין המועד שבו ניתן המענה מטעמם של מרשיו על מנת להיווכח כי הנאשם בחר לצעוד בנתיב עצמאי בכל הנוגע להתוויית דרכו בהליך זה. הנאשם לא התייצב לחלק מהדיונים, ובדיון שנערך ביום 8.7.2019 עו"ד וקנין ביקש לדחות את מתן המענה מטעם מרשיו עד להתייצבותו על מנת לבחון "אם הנאשם אתנו או לא" (ע' 5, ש' 1-2).

"מדובר אפוא בשלב מוקדם יחסית שלפני תחילת שמיעת הוכחות, כאשר עדיין פתוחות בפני נאשמים 2 ו-3 כל האפשרויות לטעון להגנתם כל טענה שימצאו לנכון, לרבות האפשרות לעדכן את המענה שניתן על ידם לכתב האישום, ככל שימצאו לנכון לעשות זאת. בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי צירופו של נאשם 1 לרשימת עדי התביעה לעת הזו, עלול לגרם לעיוות דין ממשי לשני הנאשמים הנותרים, וגם אינני סבור כי ניתן לומר שאין לנאשמים אפשרות סבירה להתגונן מפני כך". ת"פ (מחוזי ב"ש) 57320-02-16 מדינת ישראל נ' דמיטרי אנטונוב, 13.2.2017.

לאור האמור לעיל ומכיוון שלא מצאתי שהיעתרות לבקשה תגרום לעיוות דין ליתר הנאשמים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לתיקון כתב האישום באמצעות צירופו של הנאשם (מס' 6) כעד מטעם המאשימה.

הגם שהנאשם הוזהר לגבי החשדות הללו, המדינה לא הגישה, במסגרת ההליך, בקשה לתיקון כתב האישום, בנוגע למועד הפקיעה, שנטען על ידה, או לגבי נסיבות ביצוע העבירה של אי ציות לשוטר.

יצוין שבהמשך ההליך, חזר בו הנאשם מכפירתו, והורשע בהתבסס על הודאתו בעובדות שמיוחסות לו בכתב האישום.

...

במכלול נסיבות זה אני סבורה שיש לחדש את המאסר המותנה.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 1.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

ביום 24.3.21 היתקיימה ישיבת מענה נוספת במהלכה שב ב"כ המערער וכפר בעובדות.

מפאת חשיבות הדברים אביאם כלשונם: "אנחנו כופרים באמור בכתב האישום. אנחנו כופרים בכל, אפילו התשריט אינו מדויק. כשהנאשם קנה את המקום כבר היה בנוי שם. הוא עשה שפוץ. הוא בעל הנכס. אני מבקש לחקור את 2 עדי התביעה בקטע של אכיפה בררנית. הגשנו דו"ח והם הגישו תגובה שהייתה פשוט לא נכונה. לכן נעמוד על חקירה מלאה של כולם. אנחנו יודעים בבירור שחלק מהמרפסות ניבנו לפני 5-10 שנים. היה בהם עבודות לפני שנתיים ". סלע המחלוקת איפוא כפי שהוצג ע"י ב"כ המערער הנו בשניים : לא הוא אשר ביצע את סגירת המרפסת, והוא כופר בתקופת היתיישנות של הבנייה במרפסות האחרות אשר נטענה ע"י ב"כ המשיבה ולשם כך הוא מבקש לזמן לחקירה את העדים הרלוואנטיים.

בהמשך, ולאחר קביעת מועד להוכחות, הוגשה ע"י המשיבה בקשה לתיקון כתב האישום ע"י שינוי מועד ביצוע העבירה מחודש אפריל 2019 לחודש ינואר 2019.

...

ר' לעניין זה דברי כב' השופטת ברק-ארז ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל, (12.8.12): "מעבר לכך, במקרים שבהם ימצא בית המשפט שהרשויות נקטו באכיפה בררנית, יש להוסיף ולבחון, מהו הסעד הראוי לתיקון המצב. אין דומה טענת אכיפה בררנית המועלית בהליך פלילי לטענת אכיפה בררנית המועלית בהליך מנהלי. בהקשרו של הליך פלילי, יש להוסיף ולבחון האם האכיפה הבררנית מגיעה עד כדי הדרגה המקימה "הגנה מן הצדק" או שמא, חרף הפגם, התשובה המתאימה היא במישור הענישה.

סוף דבר- אין לי אלא להפנות לפסק דינו של כב' הנשיא שפירא (מחוזי חיפה) בעפ"א 22424-02-23 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' גבאי ואח' (7.5.23).

אשר על כן, אני קובע כדלקמן: הערעור מתקבל.

בתאריך 13.9.2022, לאחר סיום פרשת התביעה, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני, במסגרתו תוקן כתב האישום, הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.

גם בקשת רשות העירעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה תוך שצוין כי "חומרת מעשיו זועקת מלשון הודעותיו". ברע"פ 637/21 הרמן נ' מדינת ישראל (נבו 25.2.2021), המדובר במבקש אשר הוגשו כנגדו שני כתבי אישום, המייחסים לו עבירות איומים, וזאת על רקע פרידה והליכי גירושין מהמתלוננת.

...

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממאמציו של הנאשם לעשות שינוי בדפוסי התנהגותו האלימים, במסגרת טיפול פרטני אצל פסיכותרפיסטית במסגרת ארגון "פעמונים" ובהמשך, במסגרת סדנא טיפולית של עמותת "דולב". בהקשר זה שוכנעתי כי הנאשם כיום עושה מאמצים לחזור לאורח חיים נורמטיבי, ולא לשוב לדרכיו הרעות מן העבר.

באיזון בין השיקולים השונים, ומבלי להקל חלילה ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, סבורני כי יש מקום בזו הפעם ללכת לקראתו של הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, אשר יאזן מחד בין חומרת המעשים; נסיבות חייו המורכבות; מצבו הרפואי; מאמציו לשנות מדפוסי התנהגותו האלימים; ולאפשר לו להחזיר את חייו למסלול חיים תקין, ביחד עם בנו, דוד.

סוף דבר אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל, בקיזוז תקופת מעצרו (1.9.2020-.