בקשה לתיקון חוות דעת מומחה או קביעת טעות טכנית

אשר לבקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין המשלים, טוען הנתבע בכתב התגובה, כי בית המשפט נידרש להבהיר את פסק דינו לעניין הוספת רכיב המע"מ לסכום הפסוק, שכן על-פי חוות דעת מומחה בית המשפט, השמאי מר דן ברלינר, עלות השפוץ שביצע הנתבע בנכס לא כללה מע"מ. הנתבע טוען, כי מאחר שבית המשפט בפסק הדין המשלים קיבל את חוות דעת השמאי לעניין עלות השפוץ למ"ר בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, עניין שלא היה שנוי לטענתו במחלוקת בין הצדדים, הרי, שלכאורה, נפלה טעות סופר בפסק הדין, באופן שיש לתקנו ולהוסיף את רכיב המע"מ לסכום הפסוק.

משכך, אף אם הייתי מוצא לנכון להחריג את הפסיקה הקובעת כי הוספת רכיב המע"מ לפסק הדין אינה עניין טכני, הנופל בגדרי סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, עדיין הייתי קובע, כאמור לעיל, כי אין מקום להחריגה, בנסיבותיו של פסק הדין המשלים, שכן אין המדובר בהשמטה מקרית אלא בקביעה המבוססת ומעוגנת בחוות דעת השמאי מטעם בית המשפט, כמו-גם בתשובותיו האמורות בחקירתו.

...

בכתב התגובה מבקש הנתבע שלא להיעתר לבקשה בשלב זה, שכן בכוונתו להגיש ערעור בזכות על פסק הדין המשלים.

יחד עם זאת, ועל-מנת שלא לסכל את כוונות הערעור של הנתבע, אני משהה החלטתי זו על-מנת לאפשר לנתבע, ככל שירצה בכך, להגיש בקשה כדין לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים, בתוך 20 יום מהיום, בין לערכאה זו, ובין לערכאת הערעור בד בבד עם הגשת הערעור.

בקשת הנתבע לתיקון/הבהרת פסק הדין המשלים על דרך של הוספת רכיב המע"מ לסכום הפסוק, נדחית בזאת, מכלל הטעמים המפורטים בהחלטתי.

אני מורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה או החלק ממנו שלא שולם במועדו, הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף חוות דעת רפואית בתחום הנורולוגי (להלן: הבקשה).

הפרחת הטענה כי חוות הדעת לא הוגשה עקב טעות טכנית, או טעות משרדית, ללא כל ביסוס אין בה כדי להצדיק החזרת התיק אחורה לאחר שכבר נתקבלה חוות דעתו של המומחה הממונה מטעם בית המשפט.

יתרה מכך, שלושת המומחים התייחסו באופן נרחב לבדיקת הטענה, וחוות הדעת שצירופה מבוקש כעת אינה חורגת בצורה משמעותית מקביעת ד"ר משיח בהקשר זה. מיותר לציין גם, כי בטרם מונה פרופ' שטהל, הצדדים עצמם הודיעו כי הגיעו להסכמה דיונית לפיה ימונה אורתופד מטעם בית המשפט, תוך שמירה על חוות הדעת מטעמם (ראו ההודעה מיום 26.5.2022) ובשום שלב לא עלה הצורך בצרוף חוות דעת נוירולוגית.

...

מהתם להכא: לטעמי, איזון ראוי בין השיקולים הנ"ל, ואף אם נלך לפי הגישה המקפידה, מוביל למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

באיזון בין כל השיקולים הנ"ל, לרבות שיקולי צדק, אני נעתרת לבקשה.

לסיכום דין הבקשה להתקבל ואני מתירה הגשת חוות דעתו של ד"ר מסאלחה.

בית משפט קמא דחה את הבקשה לעיון מחדש בהחלטתו מפני ש: הלכה היא כי בית משפט יעיין מחדש בהחלטותיו רק במקרים חריגים, כאשר יש שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של החלטה, או כאשר ההחלטה התקבלה מחמת טעות טכנית.

טענות הצדדים בבקשת רשות ערעור לטענת המבקשת שגה בית משפט קמא בהחלטותיו מפני ש: בחוות דעתו של המומחה היו חסרים מסמכים רבים.

לטענת המבקשת עומדת לה הזכות לתקן את כתב התביעה ללא צורך באישור מבית משפט מכוח תקנה 136 הקובעת כי: "בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שבקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצימצום." לטענת המבקשת תשובות המומחה לשאלות הבהרה מהוות חלק בלתי נפרד מחוות הדעת, ולכן מניין הימים לתיקון כתב התביעה הוא מיום הגשת התשובות.

...

עוד ציינה המבקשת כי היא שומרת על זכותה לתקן את תביעתה בעתיד ככל ותידרש לעשות כן. בכתב ההגנה שהגישה בהליך טענה המשיבה כי יש לדחות את התביעה, שכל עניינה להתעשר שלא כדין על חשבונה.

כאמור המבקשת טענה בכתב התביעה המקורי כי היא זכאית לסכומים הגבוהים מהסכומים שנתבעו, וסבורני כי במצב עניינים זה לא ניתן לקבוע שהמבקשת השתמשה בהליכי משפט בהגינות דיונית, כאשר היא בחרה לבקש לתקן את כתב התביעה רק לאחר מתן התשובות לשאלות הבהרה וללא הסבר המניח את הדעת לשיהוי בהגשת הבקשה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

בשונה מעניין רע"א 7921/20 עסקינן בטעות טכנית של מתן חוות דעת קודם העב בבקשתו חזר המבקש על טענותיו בתגובה לבקשת הפסילה והוסיף כי פסילת מומחה התביעה במקרים קצוניים בלבד וכי בשונה מההלכה שצוטטה על ידי בית משפט קמא, בנידון המדובר בטעות טכנית של מתן חוות דעת מטעם המומחה טרם העברת מלוא התעוד הרפואי ואין הדברים דומים למקרה של מומחה שהוצגה לפניו חוות דעת מומחה מטעם אחד הצדדים בלבד כפי שאירע בעיניין רע"א 7921/20.

לחלופין וככל שימצא בית המשפט שלא לבטל את החלטת בית משפט הממנה מומחה חלופי, שיקבע כי חוות דעתו של פר' רפפורט תעמוד בצד חוות הדעת החדשה שתוגש, ולחלופי חילופין מתבקש בית המשפט להשית את שכ"ט המומחה החדש שמונה לשכמה של המשיבה, נוכח מצבו הכלכלי הלא שפיר של המבקש, כאשר פסילת המומחה והמינוי החדש נעשו שלא באשמו.

בעת נקיטה בסעד של פסילת מומחה יבחן בית המשפט, בין השאר, את מהות ההפרה מצד המומחה, היעילות הדיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי, שמירה על כבוד המומחה כגורם מקצועי שבא לסייע לבית המשפט וכיוצ"ב. כך נפסק שלא כל שגגה תביא לפסילתו של המומחה וההחלטה אם לפסול את חוות הדעת תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ובין היתר "בשאלה אם פעל בתום לב ובשאלה אם השגגה ניתנת לתיקון" (ראו: רע"א 6116/97 לעיל).

ברור, שאין בפסק דין זה לשלול מהמשיבה הראשונה לחקור את המומחה ועל פי האמור בחקירתו, אם יוברר שיש הצדקה לכך, לחזור ולבקש מבית המשפט לפסול את המומחה או למנות מומחה אחר תחתיו, או בנוסף לו" (הדגשה שלי; עוד ראו לעניין הזהירות הנדרשת קודם לפסילת חוות דעתו של מומחה בר"ע 201/04 מלון המלך דוד בירושלים נ. חנה זריהן (2004); ת.א. (חיפה) 87 / 1966 פרחי זיוה ואח' נגד ציון בע"מ (1988); ת.א (חיפה) 10267/96 קרן בן שימול נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (1999) ורבים אחרים) מהדין לנדון אין מחלוקת בין הצדדים כי מומחה בית המשפט לא עיין במסמכים הרפואיים מטעם המשיבה.

...

בהחלטתו מיום 31.7.23 נעתר בית משפט קמא לבקשה תוך שהשית את תשלום שכר טרחת המומחה על שני הצדדים באופן שהמבקש ישלם 2/3 מהסכום והמשיבה 1/3.

לחלופין וככל שימצא בית המשפט שלא לבטל את החלטת בית משפט הממנה מומחה חלופי, שיקבע כי חוות דעתו של פר' רפפורט תעמוד בצד חוות הדעת החדשה שתוגש, ולחלופי חילופין מתבקש בית המשפט להשית את שכ"ט המומחה החדש שמונה לשכמה של המשיבה, נוכח מצבו הכלכלי הלא שפיר של המבקש, כאשר פסילת המומחה והמינוי החדש נעשו שלא באשמו.

אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת.

נטען, כי לתובעים היו הוצאות עם מומחים שחוות הדעת שלהם לא הוגשו לביהמ"ש וכך גם חוות דעת של אקטואר שבדק את חוות דעת האקטוארית שהוגשה על ידי הנתבעים.

רכיב הוצאות משפט – אין המדובר בטעות סופר או השמטה בעת שפסה"ד פירט מהן ההוצאות שישולמו וכן נקבע מפורשת שההוצאות יכללו רק עלות חוות דעת שהוגשו לבית המשפט.

" אשר להגדרה מהי "טעות", יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר (ז"ל), בע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוספוב (23.5.78), בהתייחס לתקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 ונוסחה זהה לסעיף 81 לחוק:- "מדובר בעקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה, בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנימנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר." (שם, פסקה 6) להקף סמכותו של בית המשפט לתקן טעות בהתאם לסעיף 81 לחוק, עמד גם א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 13) (2020): "הסמכות, הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק דין לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה. תיקונים מהותיים בפסק דין או בהחלטה ניתן להביא רק על דרך של ערעור. בקשה לתיקון טעות סופר אינה מיועדת לתיקון תקלות הנובעות משכחה, אלא דוקא לנושאים שבית המשפט היה ער להם בעת הדיון. [...] האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת, ולעניינים אשר בית המשפט ביקש לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. [...] סמכות תיקון הטעות מתייחסת לטעויות טכניות בלבד כגון טעות לשון, טעות בחישוב או הוספת דבר באקראי, ואינה מסמיכה את בית המשפט לעסוק בעניינים מהותיים, לגרוע אותם או לתקנם." (שם, בעמ' 903).

אשר ליתר סעיפים הבקשה ולתיקון רכיבי עזרת זולת לעבר ולעתיד והוצאות משפט - אני קובעת כי אין המדובר ב "טעות" ו"השמטה מקרית" בהיסח הדעת כאמור בסעיף 81 לחוק.

בפסה"ד נתתי דעתי לשכרו החודשי של עובד זר, על בסיס חו"ד שני הצדדים, תוך היתחשבות בכל התוספות שמצתיהן רלבאנטיות לצרכיו של התובע כפי שפורטו ונאמדו על ידי בפסה"ד. אני מקבלת את עמדת הנתבעים כי הנטען בגדרי הבקשה אינו בבחינת טעות אלא ערעור על שנקבע בפסה"ד. להוצאות הנוספות שפורטו בבקשה.

...

לאור המפורט, אני מורה על תיקון החישוב בסעיפים 89-92 לפסה"ד כפי שיפורט להלן.

אשר ליתר סעיפים הבקשה ולתיקון רכיבי עזרת זולת לעבר ולעתיד והוצאות משפט - אני קובעת כי אין המדובר ב "טעות" ו"השמטה מקרית" בהיסח הדעת כאמור בסעיף 81 לחוק.

בפסה"ד נתתי דעתי לשכרו החודשי של עובד זר, על בסיס חו"ד שני הצדדים, תוך התחשבות בכל התוספות שמצתיהן רלבנטיות לצרכיו של התובע כפי שפורטו ונאמדו על ידי בפסה"ד. אני מקבלת את עמדת הנתבעים כי הנטען בגדרי הבקשה אינו בבחינת טעות אלא ערעור על שנקבע בפסה"ד. להוצאות הנוספות שפורטו בבקשה.

גם ברכיב זה, אני מקבלת את עמדת הנתבעים כי הנטען בגדרי הבקשה אינו בבחינת טעות אלא ערעור על שנקבע בפסה"ד. לאגרה – המדובר בבקשה לתיקון אשר אינה בגדר המקרים בהם מוקנית סמכות לבית המשפט לתקן את פסה"ד בהתאם לסעיף 81 לחוק.