המסגרת המשפטית
ראשית יש לציין, כי העילות לביטול פסק בורר הן סגורות ומנויות בסעיף 24(4) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") הקובע כך:
"בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:
דיון והכרעה
לאחר שקראתי את כתבי בית הדין ואף שמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את פסק הבוררות ולדחות את בקשת המשיב לביטולו ממספר טעמים שיפורטו כדלקמן:
ראשית, לא מצאתי כי הבקשה לביטול פסק הבוררות נכנסת לאחד מתתי הסעיפים המנויים בסעיף 24 לחוק הבוררות.
לא מצאתי בטענות המשיב כל היתייחסות לשאלה מדוע בחר להתנהל בהליך הבוררות כפי שהתנהל, אם בנוגע לאי תשלום שכר המקליט (או תשלומו באופן חלקי) או להתעלמות מהחלטות שניתנו במסגרת ההליך, לרבות בנוגע למועדי דיון וכיו"ב. יש לציין כי בהתאם לאמור בפסק הבוררות, המשיב הקליט את אחד מהדיונים שהתקיימו ללא בקשת רשות, היתעלם מהחלטות הבוררת והתראותיה החוזרות ונישנות, לא שילם את חלקו בתשלום שכר המקליט – מה שהביא לכך שהמקליט סרב להעביר את פרוטוקולי החקירה של העדים שנשמעו ועוד.
כמו כן, כידוע, בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות (ראו בעיניין זה בהרחבה: רע"א 3680/00 אהרון גמליאלי נגד מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז(6) 605 (פורסם בנבו, 22.9.2003)).
...
הבוררת אף התייחסה לעניין זה בגוף פסק הבוררות ואני סבור כי אין להרחיב מעבר לכך.
סוף דבר
הבקשה לאישור פסק הבוררות מתקבלת והבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.
המשיב ישלם למבקשת את הוצאות ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוך 30 יום.
