מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד אל על

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה קיום שאלה מהותית שיש אפשרות סבירה שתוכרע לטובת חברי הקבוצה כידוע, התנאי המרכזי בבחינת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הוא זה הקבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, דהיינו האם "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". התובענה מעוררת מספר שאלות משפטיות הנוגעות להטבות הנ"ל ונתונות במחלוקת בין הצדדים, כדלקמן: האם חל עיקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 10 לחוק תובלה אוירית ובסעיף 29 לאמנה, כך שהמבקשים רשאים לתבוע רק בעילות ועבור נזקים הנכללים בחוק שירותי תעופה, בחוק תובלה אוירית ובאמנה? האם ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית פיצוי לפי התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה במסגרת תובענה ייצוגית? האם ביטול טיסה שנובע ממחלוקות שבין המשיבה לבין עובדיה ושאינו עולה לגדר שביתה מוגנת פוטר את המשיבה מהענקת ההטבה הקבועה בסעיפים 6(א)(3) ו-7(ב) לחוק שירותי תעופה? האם נוסע שלא התייצב לטיסה זכאי להטבות? האם במקרה שארע ארוע מזכה חייבת המשיבה ליידע את הצרכנים בזמן אמת בדבר זכויותיהם, או שדי בקישור שצורף לקבלה ששלחה בעת הזמנת הטיסה? האם המשיבה מחויבת להעניק שירותי סיוע לכל מי שהתקיימה לגביו עילה מזכה, אף אם לא הוציא בפועל כספים עבור שירותי סיוע? לצד המחלוקת בשאלות משפטיות אלה, קיימת גם מחלוקת בשאלות העובדתיות שלהלן: האם המשיבה מילאה את חובות היידוע והגילוי המוטלות עליה מכוח סעיף 14(ב) לחוק שירותי תעופה? האם המשיבה מאפשרת לנוסעים לבחור בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי, בהתאם לסעיפים 6(א)(2) ו-7(ב) לחוק שירותי תעופה או שהיא זו שמבצעת עבורם את הבחירה? האם המשיבה סיפקה שירותי סיוע בפועל או לחלופין החזירה לנוסעים הוצאות שהוציאו בפועל עבור שירותי סיוע? להלן נדון בשאלות הנ"ל. עיקרון ייחוד העילה ומשמעותו עמדת המדינה (שהתקבלה במסגרת ההחלטה בבקשה 27) לאחר הגשת סיכומי המבקשים, הגישה המשיבה בקשה שהתקבלה (בהסכמה) לצרוף עמדת המדינה שניתנה בהליך אחר, ת"צ (מחוזי ת"א) 66890-11-16 סקורניק נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (6.11.19) (להלן: "עניין סקורניק"), לעניין שאלת קיום ייחוד העילה ומשמעותו.
ור' גם ת"צ (מחוזי ת"א) 59220-11-16 עו"ד גלברט נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ (22.12.21), שם נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארקיע, במסגרתה עתר המבקש לפצוי כספי לפי התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה.
היה וההודעה תהיה שלילית כאמור, אשקול מתן הוראות לפירסום מודעה מתאימה בעיניין זה. פירסום מודעה בדבר אישורה החלקי של בקשת האישור והגשת כתב תביעה מתוקן (משבקשת האישור לא אושרה במלואה) מעוכבים בשלב זה, עד שיוסדר סופית נושא צירוף התובעים החלופיים לגבי עילה מס' 2.
...
סיכום אני מאשר באופן חלקי את בקשת האישור כמפורט להלן: חברי הקבוצה: קבוצה א': "כלל לקוחות המשיבה אשר טיסתם בוטלה או המריאה באיחור של שעתיים לפחות, ב-4 השנים שטרם הגשת בקשה זו ועד למועד אישורה, ועקב כך היו זכאים להטבות כלשהן בהתאם לחוק שירותי תעופה, והמשיבה לא מסרה להם מסמך המפרט את זכויותיהם להטבות בסמוך למועד היווצרות העילה המזכה" (הערה: הגבלת התקופה דלעיל נובעת מתקופת התיישנות של 4 שנים הקבועה בסעיף 19 לחוק שירותי תעופה).
נוכח העדר עילת תביעה אישית למבקשים לגבי הפרת חובת מתן שירותי הסיוע (עילה מס' 2 לעיל), אני מורה על החלפתם לגבי עילה זו בלבד במבקש/ים אחר/ים, שיהיו למעשה התובע/ים בתביעה הייצוגית.
נוכח תוצאות ההכרעה בבקשת האישור, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 22821-05-22 עופר נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת יעל מושקוביץ תובעים ניב עופר נתבעים אל על נתיבי אוויר לישראל בעמ החלטה
ביום 5.7.22 הגיש המבקש בקשה לתיקון בקשת האישור במסגרתה ביקש למחוק את הסעד המבוקש לענין העדר יידוע נוכח העובדה כי סעד זה אושר לבירור במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית אחרת שהוגשה כנגד המשיבה על ידי הלל עקיבא ברק ואח', ת"צ 46233-02-17 (להלן: "בקשת ברק").
...
שקלתי את טענת המבקש לפיה לאור הדימיון הנטען על ידי המשיבה בין בקשת ברק לבקשה כאן, יש להניח כי לא יהא עליה להשקיע משאבים רבים לצורך הגשת התשובה לבקשת האישור, אך אין בידי לקבלה.
משכך, אף מטעמים של יעילות דיונית וחיסכון במשאבים, סברתי כי יש להיעתר לבקשה לארכת מועד כאן.
סוף דבר הבקשה למתן ארכה להגשת תשובה לבקשת האישור עד להכרעה בבקשת הסילוק, מתקבלת.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבקשה לתיקון הבקשה לאישור תובענה כייצוגית ביום 14.7.2022 הגיש המבקש נגד המשיבה, חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שבתמצית ייאמר כי היא מבוססת על הטענה לפיה היא אינה כוללת במחיר המוצג באתר האנטרנט שלה את המע"מ ואת עמלת המרת המטבע הזר בו משולמת העסקה, וכן כי היא אינה מציגה את המחיר במטבע השקל הישראלי, אלא בררת המחדל באתר היא הצגת המחיר במטבע הדולר האמריקאי.
...
לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בבקשת התיקון על נספחיה ובתשובה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש מקום לאפשר למבקש לתקן את בקשת האישור תוך פסיקת הוצאות לטובת המשיבה.
לצד זאת הובהר כי אין לאפשר תיקון שהוא משום עריכת "מקצה שיפורים" בבקשת האישור ולפיכך יש לבחון את עיתוי הגשת הבקשה ועל שום מה לא הוגשה מלכתחילה בקשת האישור במתכונת המתוקנת המבוקשת.
לאור כל זאת, סבורני כי במקרה שלפניי, בהתחשב במכלול השיקולים האמורים, ובפרט נוכח השלב הדיוני שבו מדובר, בקשת התיקון מתיישבת עם העקרונות שנקבעו בפסיקה בנוגע לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשם הדיון השווה ת"צ (מרכז) 2767-08-16 עינב ועקנין נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.3.2017) שם סוגיית תיחום הקבוצה עד למועד מתן ההחלטה בבקשת האישור נדונה במסגרת בקשה לתיקון הבקשה לאישור תובענה כייצוגית.
אחד הטעמים לכך, הוא הרצון לייתר את הצורך בהגשת תובענה ייצוגית נוספת נגד אותו נתבע, שתהא למעשה זהה מבחינה עובדתית ומשפטית לתובענה שאושרה, כאשר ההבדל היחיד יהיה פרק הזמן בו נולדו עילות התביעה של חברי הקבוצה.
...
באשר לתיקון השני, דין טענת המבקשת להידחות.
אשר על כן דין טענות המבקשת לעניין זה להידחות.
סוף דבר דין טענת המבקשת כאמור להתקבל חלקית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות", ובהתאמה – "הסכם פשרה") שהוגשה על ידי הצדדים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), אותה הגיש המבקש, ברוך חכים (להלן: "המבקש") כנגד המשיבה, אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (להלן: "המשיבה" או "אל על").
בהמשך הגיש המבקש בקשה לתיקון בקשת האישור ואל על מטעמה הגישה תשובה לבקשת התיקון.
...
סיכום לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ולאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי את הסדר הפשרה סביר, הוגן וראוי ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 50,000 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחו בסך של 280,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בכפוף לקבלת חשבונית מס כחוק.
אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו