דיון והכרעה
קיום שאלה מהותית שיש אפשרות סבירה שתוכרע לטובת חברי הקבוצה
כידוע, התנאי המרכזי בבחינת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הוא זה הקבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, דהיינו האם "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה".
התובענה מעוררת מספר שאלות משפטיות הנוגעות להטבות הנ"ל ונתונות במחלוקת בין הצדדים, כדלקמן:
האם חל עיקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 10 לחוק תובלה אוירית ובסעיף 29 לאמנה, כך שהמבקשים רשאים לתבוע רק בעילות ועבור נזקים הנכללים בחוק שירותי תעופה, בחוק תובלה אוירית ובאמנה?
האם ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית פיצוי לפי התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה במסגרת תובענה ייצוגית?
האם ביטול טיסה שנובע ממחלוקות שבין המשיבה לבין עובדיה ושאינו עולה לגדר שביתה מוגנת פוטר את המשיבה מהענקת ההטבה הקבועה בסעיפים 6(א)(3) ו-7(ב) לחוק שירותי תעופה?
האם נוסע שלא התייצב לטיסה זכאי להטבות?
האם במקרה שארע ארוע מזכה חייבת המשיבה ליידע את הצרכנים בזמן אמת בדבר זכויותיהם, או שדי בקישור שצורף לקבלה ששלחה בעת הזמנת הטיסה?
האם המשיבה מחויבת להעניק שירותי סיוע לכל מי שהתקיימה לגביו עילה מזכה, אף אם לא הוציא בפועל כספים עבור שירותי סיוע?
לצד המחלוקת בשאלות משפטיות אלה, קיימת גם מחלוקת בשאלות העובדתיות שלהלן:
האם המשיבה מילאה את חובות היידוע והגילוי המוטלות עליה מכוח סעיף 14(ב) לחוק שירותי תעופה?
האם המשיבה מאפשרת לנוסעים לבחור בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי, בהתאם לסעיפים 6(א)(2) ו-7(ב) לחוק שירותי תעופה או שהיא זו שמבצעת עבורם את הבחירה?
האם המשיבה סיפקה שירותי סיוע בפועל או לחלופין החזירה לנוסעים הוצאות שהוציאו בפועל עבור שירותי סיוע?
להלן נדון בשאלות הנ"ל.
עיקרון ייחוד העילה ומשמעותו
עמדת המדינה (שהתקבלה במסגרת ההחלטה בבקשה 27)
לאחר הגשת סיכומי המבקשים, הגישה המשיבה בקשה שהתקבלה (בהסכמה) לצרוף עמדת המדינה שניתנה בהליך אחר, ת"צ (מחוזי ת"א) 66890-11-16 סקורניק נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (6.11.19) (להלן: "עניין סקורניק"), לעניין שאלת קיום ייחוד העילה ומשמעותו.
ור' גם ת"צ (מחוזי ת"א) 59220-11-16 עו"ד גלברט נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ (22.12.21), שם נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארקיע, במסגרתה עתר המבקש לפצוי כספי לפי התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה.
היה וההודעה תהיה שלילית כאמור, אשקול מתן הוראות לפירסום מודעה מתאימה בעיניין זה.
פירסום מודעה בדבר אישורה החלקי של בקשת האישור והגשת כתב תביעה מתוקן (משבקשת האישור לא אושרה במלואה) מעוכבים בשלב זה, עד שיוסדר סופית נושא צירוף התובעים החלופיים לגבי עילה מס' 2.
...
סיכום
אני מאשר באופן חלקי את בקשת האישור כמפורט להלן:
חברי הקבוצה:
קבוצה א': "כלל לקוחות המשיבה אשר טיסתם בוטלה או המריאה באיחור של שעתיים לפחות, ב-4 השנים שטרם הגשת בקשה זו ועד למועד אישורה, ועקב כך היו זכאים להטבות כלשהן בהתאם לחוק שירותי תעופה, והמשיבה לא מסרה להם מסמך המפרט את זכויותיהם להטבות בסמוך למועד היווצרות העילה המזכה" (הערה: הגבלת התקופה דלעיל נובעת מתקופת התיישנות של 4 שנים הקבועה בסעיף 19 לחוק שירותי תעופה).
נוכח העדר עילת תביעה אישית למבקשים לגבי הפרת חובת מתן שירותי הסיוע (עילה מס' 2 לעיל), אני מורה על החלפתם לגבי עילה זו בלבד במבקש/ים אחר/ים, שיהיו למעשה התובע/ים בתביעה הייצוגית.
נוכח תוצאות ההכרעה בבקשת האישור, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.