מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לתוספת בנייה למבנה קיים במקרקעין

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הועדה הוסיפה כי יש חשיבות עצומה בחיזוקם של מבנים מפני רעידות אדמה, וקיום דיון בבקשה להיתר שעניינה תוספת בניה משמעותית על מבנה קיים, כפי הבקשה דנן, מבלי שהבקשה להיתר כוללת היתייחסות לחיזוקים נדרשים בבניין הקיים מעורר קושי של ממש.
...
יובהר כי נדחות מכל וכל טענות הוועדה המקומית לפיהן תפקידה לבדוק ש"לא מתחילים לבצע עבודות בטרם התקבלו החישובים" (ס' 8 ו-10 להודעה מיום 10.5.2022).
כמפורט לעיל – הגעתי למסקנה שבעת אישור ההיתר לא הייתה בפני הוועדה המקומית חוות דעת מהנדס לעניין חיזוק המבנה כולו וכי הוועדה המקומית לא וידאה שהבקשה עומדת בתקן – כפי שנדרש על ידי ועדת הערר, ומכאן שנפלו פגמים בעת הוצאת ההיתר.
סוף דבר העתירה מתקבלת.

בהליך צו הריסה ללא הרשעה (202212022) (צ"ה) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

הבקשה מתייחסת, לפי הנטען בבקשה, ל"עבודה אסורה" אשר בוצעה בין השנים 2010-2011 ביחס לתוספת קומת קרקע בצמוד למבנה קיים בשטח של כ-105 מ"ר. בבקשה נטען כי העבודה האסורה מצויה על גבי מקרקעין המיועדים למגורים לפי תכנית 2639.
בעניינינו, מדובר בתוספת בנייה בהקף של 105 מ"ר אשר ניבנתה על הקרקע ובצמוד למבנה קיים, אשר משמש כמקום מגוריה של המתנגדת וכן מחסן לבניין.
...
עניינה של החלטה זו בשאלה האם התקיימו התנאים המצדיקים להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על מתן צו הריסה שיפוטי לפי הוראת סעיף 212 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965.
אקדים תוצאה להנמקה ואציין כי מצאתי שדין הבקשה להידחות.
בשים לב למכלול הנסיבות שפורטו לעיל מצאתי כי לא הוכח עניין ציבורי מיוחד כנדרש והבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן הם כדלהלן: 1.1 צו מניעה קבוע, ולפיו על הנתבעים 1-2 (להלן – הנתבעים) או על מי מטעמם להפסיק את כל השימושים הבלתי חקלאיים, הנעשים במקרקעין; 1.2 צו עשה, המורה לנתבעים להרוס את כל הבנייה הבלתי חוקית וכל תוספת בנייה בלתי חוקית במקרקעין, לרבות הריסה ופינוי של מבנים 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14 ו-15; 1.3 צו עשה, ולפיו על הנתבעים לפנות את מבנים 2 ו-4 ולהשיבם למצבם וליעודם בהתאם להיתר שניתן לבנייתם.
נראה שאין מבנים כאלה במקרקעין, ככל שהסימון מתייחס למבנה יביל כלשהוא, נראה שהמבנה קיים במקרקעין שנים רבות.
דיון והכרעה כבר בפתח הדברים יצויין, שבדיון שהתקיים בפני ביום 20.5.20 צומצמה המחלוקת בין הצדדים למספר מבנים, כך עולה מן הדברים שנאמרו ע"י ב"כ התובעת (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 1-4 ואילך): "הדיון הופך תאורטי לגבי חלק מהמבנים. נשארנו עם מבנים 12 ו-13 שהם בקצה החלקה. אנחנו ביקשנו הריסה כי אין אישור של הרשות לגביהם ויש במבנה 2 שביקשתי הפסקת שימוש והשבה לייעוד, חבריי התייחסו כאילו ביקשתי הריסה אני לא ביקשתי הריסה אני ביקשתי השבה לייעוד
...
לא ברור על מה נשענת טענה זו, ודינה להידחות.
סיכום התביעה נדחית ביחס למבנה 2.
ככל שהדברים נוגעים למבנים 12-13, התביעה מתקבלת, וניתנות בזאת ההוראות הבאות: 21.1 הנתבעים וכל הבא מכוחם או הפועל מטעמם או בהרשאתם יפסיקו מיידית את כל השימושים הבלתי חקלאים, הנעשים במבנים 12-13; 21.2 הנתבעים יהרסו לאלתר את מבנים 12-13.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע ביקש להסתמך גם על חוות דעתו של אינג' קליין (מוצג נ/3), לפיה ניתן לבסס תוספת בניה למבנה קיים בביסוס שונה משיטת הביסוס של המבנה המקורי, וזאת מסיבות שונות, בין היתר, עלויות והיעדר גישה, וכי לא קיים כלל בהנדסת קונסטרוקציה האוסר על ביסוס תוספת בניה בביסוס שונה מהביסוס של המבנה המקורי כל עוד שנלקחו בחשבון הגורמים העלולים להביא לשקיעות ביסודות ולתזוזות אופקיות או אנכיות.
ב"כ הנתבע ניסה להיבנות מתשובת אינג' דיאמדני לפיה בניית תוספת עם ביסוס רדוד למבנה קיים המבוסס על כלונסאות אין בה משום רשלנות כלשהיא ככל שאין בעיה בקרקע (ראו: עמ' 4 בתמליל ש' 18-22).
...
יתרה מכך, משלא שוכנעתי בניסיונו של המומחה פאר להמעיט מסוגיית ביסוס התוספות, הרי שברור כי לא אוכל לקבל את קביעותיו המזעריות והשוליות בנושא הערכת הנזקים וקביעת היקף העבודות שיש לבצען לצורך תיקון המצב.
לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לפצות את התובע בגין נזקיו.
אני קובעת מועד להמשך דיון בשאלת גובה הנזק, לאחר קבלת חוות הדעת החדשה, ביום 2.7.2023, בשעה 13:00.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2024 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

הצוו מתייחס לעבודות הבאות: "מעל מבנה קיים בן 3 קומות (קרקע+א'+ב') החלו בבניית תוספת מעץ בחזית המזרחית בשטח של כ-84 מ"ר..." (להלן: "הבינוי").
תקנה 1 לתקנות הפטור מגדיר פרגולה ("מצללה") כך: "מבנה בלא קירות, הבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה ובילבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהוים 40% לפחות ממנו". לפיכך, אף לפי עדות המבקש ברור כי הבינוי אינו מתאים להגדרת פרגולה.
...
סוף דבר המבקש כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המנהלי מושא דיוננו.
לפיכך – הבקשה נדחית.
משהתקיים הליך מלא, לרבות דיון הוכחות וסיכומים, אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסך של 4,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו