הסעדים המבוקשים בכתב התביעה המתוקן הם כדלהלן:
1.1 צו מניעה קבוע, ולפיו על הנתבעים 1-2 (להלן – הנתבעים) או על מי מטעמם להפסיק את כל השימושים הבלתי חקלאיים, הנעשים במקרקעין;
1.2 צו עשה, המורה לנתבעים להרוס את כל הבנייה הבלתי חוקית וכל תוספת בנייה בלתי חוקית במקרקעין, לרבות הריסה ופינוי של מבנים 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14 ו-15;
1.3 צו עשה, ולפיו על הנתבעים לפנות את מבנים 2 ו-4 ולהשיבם למצבם וליעודם בהתאם להיתר שניתן לבנייתם.
נראה שאין מבנים כאלה במקרקעין, ככל שהסימון מתייחס למבנה יביל כלשהוא, נראה שהמבנה קיים במקרקעין שנים רבות.
דיון והכרעה
כבר בפתח הדברים יצויין, שבדיון שהתקיים בפני ביום 20.5.20 צומצמה המחלוקת בין הצדדים למספר מבנים, כך עולה מן הדברים שנאמרו ע"י ב"כ התובעת (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 1-4 ואילך):
"הדיון הופך תאורטי לגבי חלק מהמבנים. נשארנו עם מבנים 12 ו-13 שהם בקצה החלקה. אנחנו ביקשנו הריסה כי אין אישור של הרשות לגביהם ויש במבנה 2 שביקשתי הפסקת שימוש והשבה לייעוד, חבריי התייחסו כאילו ביקשתי הריסה אני לא ביקשתי הריסה אני ביקשתי השבה לייעוד
...
לא ברור על מה נשענת טענה זו, ודינה להידחות.
סיכום
התביעה נדחית ביחס למבנה 2.
ככל שהדברים נוגעים למבנים 12-13, התביעה מתקבלת, וניתנות בזאת ההוראות הבאות:
21.1 הנתבעים וכל הבא מכוחם או הפועל מטעמם או בהרשאתם יפסיקו מיידית את כל השימושים הבלתי חקלאים, הנעשים במבנים 12-13;
21.2 הנתבעים יהרסו לאלתר את מבנים 12-13.
