בקשה לתביעת חברה בהליכי פירוק

הנתבעים – המבקשים ביקשו לסלק התביעה על הסף ולגופה וכן ביקשו לעכב ההליך בשל הליך אחר תלוי ועומד, ערר שהגישו החברות וכן בשל הליכי פירוק של החברות שהנתבעים הם בעלי המניות שלהן.

...

דין הערעור להידחות לגופו.

אני סבורה, כי אין להתערב בשיקול דעת בי תמשפט אשר מצא לנכון שלא לעכב בירור ההליך וההחלטה שניתנה מצויה במתחם שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בכתב התביעה ובתצהירי דני, אופיר ושמואל, נטען כי בשל טעמים שונים, וביניהם חובות רבים שהצטברו בחברה, הוחלט פה אחד ב-14.5.19, כשהנתבע עצמו נוכח והצביע בעד, על פירוק החברה בהליך "פירוק מרצון". צורף (נספח 2 לתצהיר דני) פרוטוקול הפרוק שנערך במעמד דני והנתבע, ובו (בעשרים סעיפים) חילקו הצדדים ביניהם את חובות והתחייבויות החברה, כשלגבי חלק מהחובות סוכם מי ישא בו ובאיזה שיעור, ולגבי היתר, הם הושארו בהסכמה להתדיינות עתידית.

במסגרת הפגישה, אופיר ביקש סליחה בשם כל התובעים ובקש אורכה של חצי שנה בכדי להסדיר את המצב ולהעלות את החברה לפסים של רווח.

...

הוצאת המחשבים והציוד מהחברה במרץ 2019 נועדה לצורך העבודה על פירוק החברה במשרדי התובעת 1, לאחר שהחליטו כי אין מנוס מהפסקת פעילותה, אחרי שנה של מריבות עם הנתבע והפסדים שוטפים.

פעילות החברה הושבתה למשך חודש, ואז נערכה הבוררות אצל הרב ששון בה פסק הרב שהנתבע ישלם בגין חובות החברה המצטברים 175,000 ₪ בלבד, כבעל 20% מהמניות.

אני דוחה את הטענה כי הנתבע לא הבין את משמעות החתימה, הן במסמך הבוררות אצל הרב והן בפרוטוקול הפירוק, על התחייבותו לשלם לבנק המלווה (מרכנתיל דיסקונט) סך של 175,000 ₪, בגין חלקו בהפסדי החברה.

כפי שיובהר להלן, המחלוקת העיקרית בין הצדדים עניינה בשאלה האם החברה המחתה כדין, עוד לפני תחילת הליכי הפרוק, את מלוא זכויותיה לגביית הכספים מושא הבקשה לחברת עצמאן תעשיות עץ בע"מ. כן חלוקים הצדדים בשאלת הקף הכספים שנגבו על ידי המשיבים ובטענות בדבר היתנהלות המפרק.

בהיעדר כל ראיה כי החברה חבה חוב כלשהוא לעצמאן, ובהיעדר כל ראיה כי תשלומים ששולמו על ידי החייבים הועברו לעצמאן, מתחייבת גם המסקנה כי כל תשלום ששולם על ידי החייבים למשיבים או מי מהם במסגרת ההליכים לגביית החובות בהליכי הוצאה לפועל או תביעות חוב בפשיטת רגל, הם כספים המגיעים לחברה וכי היה על המשיבים להעבירם לקופת הפרוק.

...

מכל אלו מתחייבת המסקנה כי החברה לא המחתה זכויות לגביית חובות מהחייבים בתיקי ההוצאה לפועל לעצמאן.

בהעדר כל ראיה כי החברה חבה חוב כלשהו לעצמאן, ובהעדר כל ראיה כי תשלומים ששולמו על ידי החייבים הועברו לעצמאן, מתחייבת גם המסקנה כי כל תשלום ששולם על ידי החייבים למשיבים או מי מהם במסגרת ההליכים לגביית החובות בהליכי הוצאה לפועל או תביעות חוב בפשיטת רגל, הם כספים המגיעים לחברה וכי היה על המשיבים להעבירם לקופת הפירוק.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מחייב את המשיבים, מנהל נעאמנה ועלאא מנעאמנה, לשלם לקופת הפירוק סך של 250,000 ₪ בניכוי הסך של 72,000 ₪ שכבר שולמו ובסך הכול 178,000 ₪.

במסגרת התביעה ולבקשת חברת קלינטון מוּנה בא-כוחה, משיב 1, ככונס נכסים זמני לצורך ביצוע עיקול והוצאת מיטלטלין ממחסני חברת אלקטריק, הליך שבוצע בחודש אפריל 2007 באופן חלקי, לאחר מעורבות המישטרה ונושים נוספים בתגרה שהתפתחה במקום.

כחודשיים לאחר הגשת התביעה נכנסה חברת אלקטריק להליכי פירוק והתביעה נגדה עוכבה.

...

המשיבים טענו מנגד כי דין התביעה להידחות על הסף בין היתר בשל כך שהיא נסובה על הליכים משפטיים שננקטו בשנת 2007 ועל כן היא התיישנה בשנת 2014.

בהתחשב בכל האמור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערעור נדחה.

יצוין כי בהחלטתו מיום 22.1.2024, קבע בית משפט השלום (השופטת נ' בנימין), במסגרת ההליך הראשון, כי: "נדיר כי בית משפט ייתן צו לרכישת חלק של צד את הבעלים האחר ודרך המלך היא היתמחרות פומבית שתשיא את ריווחי בעלי הזכויות. 2. רשמתי לפניי את הצהרת התובעת כי תביעתה אינה מוגבלת לסעד שנתבקש בלבד וכי מובן לה שככל שההליך יתברר עד תום, ההחלטה על אופן פירוק השתוף נתונה לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שמיעת הראיות וטיעוני הצדדים." ההליך השני, אשר ניפתח ביום 13.4.2023, עניינו בתביעה כספית של המשיבה 1 (להלן: החברה) נגד המבקש.

...

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.