שני המבקשים, ה"ה דודי שביט ויהונתן לוריא, הם סוכני ביטוח מורשים שהגישו בקשת אישור תובענה ייצוגית נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל" וגם "המבטחת").
...
לציין כי נעתרתי לבקשת המשיבה לדחות את הגשת התשובה לבקשת האישור עד הכרעה בבקשת הסילוק וראיתי לדון בה בטרם הגישה כלל את התשובה לבקשת האישור, מאחר ששוכנעתי כי הנימוקים שבבקשה הם כבדי משקל ומצדיקים להקדים ולדון בבקשת הסילוק בטרם תשובה לבקשה, כדי לא להכביר בהוצאות מיותרות.
ועוד בקצרה לעניין יחסי מבטח-סוכן ביטוח לפי דיני הביטוח
להוסיף על המסקנות שלעיל, ומעבר לצורך, סברתי כי יש לקבל את הבקשה דנא גם מהטעם הנוגע להבדל בין יחסי סוכן הביטוח - חברת הביטוח בהקשר ליחסים החוזיים ביניהם, לבין יחסים אלו בהקשר הצרכני.
סיכומם של דברים
כפי שציינתי לעיל, כבר בשלב מיקדמי זה לא ראיתי התכנות לבסס את בקשת האישור על פריטים 1 ו-2 לתוספת השניה, ומשכך בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, לא ניתן לדון בעילת התביעה שהציגו המבקשים במסגרת הליך זה. סברתי כי זה אחד מהמקרים המצדיקים סילוק בקשת האישור על הסף טרם דיון בבקשת האישור מאחר שמדובר בסוגייה משפטית וכדי לצמצם הוצאות ולמנוע דיונים מיותרים שאין בהם צורך כדי להגיע למסקנה זו. כפי שכבר ציינתי אין בקביעה כאן כדי לשלול מהמבקשים את האפשרות למצות את זכויותיהם בדרך אחרת שהדין מאפשר.
התוצאה היא אפוא, כי אני מסלקת את בקשת אישור התובענה על הסף.