בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת כלל

שני המבקשים, ה"ה דודי שביט ויהונתן לוריא, הם סוכני ביטוח מורשים שהגישו בקשת אישור תובענה ייצוגית נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל" וגם "המבטחת").

...

לציין כי נעתרתי לבקשת המשיבה לדחות את הגשת התשובה לבקשת האישור עד הכרעה בבקשת הסילוק וראיתי לדון בה בטרם הגישה כלל את התשובה לבקשת האישור, מאחר ששוכנעתי כי הנימוקים שבבקשה הם כבדי משקל ומצדיקים להקדים ולדון בבקשת הסילוק בטרם תשובה לבקשה, כדי לא להכביר בהוצאות מיותרות.

ועוד בקצרה לעניין יחסי מבטח-סוכן ביטוח לפי דיני הביטוח להוסיף על המסקנות שלעיל, ומעבר לצורך, סברתי כי יש לקבל את הבקשה דנא גם מהטעם הנוגע להבדל בין יחסי סוכן הביטוח - חברת הביטוח בהקשר ליחסים החוזיים ביניהם, לבין יחסים אלו בהקשר הצרכני.

סיכומם של דברים כפי שציינתי לעיל, כבר בשלב מיקדמי זה לא ראיתי התכנות לבסס את בקשת האישור על פריטים 1 ו-2 לתוספת השניה, ומשכך בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, לא ניתן לדון בעילת התביעה שהציגו המבקשים במסגרת הליך זה. סברתי כי זה אחד מהמקרים המצדיקים סילוק בקשת האישור על הסף טרם דיון בבקשת האישור מאחר שמדובר בסוגייה משפטית וכדי לצמצם הוצאות ולמנוע דיונים מיותרים שאין בהם צורך כדי להגיע למסקנה זו. כפי שכבר ציינתי אין בקביעה כאן כדי לשלול מהמבקשים את האפשרות למצות את זכויותיהם בדרך אחרת שהדין מאפשר.

התוצאה היא אפוא, כי אני מסלקת את בקשת אישור התובענה על הסף.

רקע בפתח הדברים יצויין כי המבקשים הגישו תובענה ייצוגית דומה נגד כלל חברה לביטוח (ת"צ [מחוזי ת"א] 16534-01-16 מיכאלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ) (להלן "עניין כלל") בבקשת האישור נטען, כי המשיבה גבתה פרמיה עודפת ממבוטחיה בפוליסות ביטוח המבנה 'בית בטוח', וייתכן גם בפוליסות נוספות.

...

התוצאה היא, שהמבוטחים לא שילמו את דמי הביטוח בגין התקופה שקדמה למועד בו נמסר טופס הבקשה להגדלת הכיסוי.

לאחר עיון בהסכם הפשרה שהגישו הצדדים על תיקוניו, שוכנעתי כי ההסדר ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ובהתחשב בהסכמת הצדדים להחרגה מהקבוצה כפי שיפורט להלן.

בעיקר שוכנעתי כי חישוב מדויק של ההשבה לכל חבר בקבוצה לא יהיה יעיל בהתחשב בסכומו הנמוך (ראו ת"א [מחוזי ת"א] 1793/07 מורבר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 9 [פורסם באר"ש, 25.12.13]).

בשם המבקשת: עו"ד אביאל פלינט; עו"ד אלון בר אל; עו"ד רעות אשרי בשם המשיב 1: עו"ד האני טנוס; עו"ד ניזאר טנוס ][]החלטה ביום 28.5.2015 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב) בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן גם: כלל), שעניינה בטענה כי פוליסת ביטוח חיים קבוצתית שנערכה בין המשיבה 2, עמותת גימלאי קרן פנסיה "נתיב" דרום ומרכז (להלן: העמותה), בוטלה שלא כדין.

...

כאשר מבוקש עיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי הנטייה היא שלא להיעתר לבקשה אלא במקרים חריגים, בשל ההנחה כי במקרים אלו ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 5074/21 פישר נ' ברבי, פסקה 5 (11.8.2021)).

משכך, לא ראיתי להיעתר לבקשה ככל שהיא נוגעת להליך האיתור האמור.

בשים לב לכך שפסק הדין לא נקב בסכומים מדויקים בהקשר זה, תעביר המבקשת למשיב בתוך 30 יום 150,000 ש"ח ולבאי כוחו 600,000 ש"ח. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי כפי שפורט לעיל.

לפנינו בקשה מטעם מר חוסיין אבו חוסיין (להלן – המבקש) לאישור תובענה ייצוגית נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן – חברת כלל או המשיבה) בטענה כי זו גבתה ממבוטחיה בפוליסות ביטוח חיים משולבות בחיסכון מסוג "מישתתף ברווחים", שמכונות "פוליסות פרופיל", ששיווקו על ידה החל משנת 1999 ועד לתחילת שנת 2004, דמי ניהול הן מהפרמיה והן מהחסכון המצטבר, בנגוד לדין ו/או בנגוד להוראות הפוליסה.

...

המשיבה טענה בתגובתה כי דין בקשת האישור להידחות, מאחר שהטענות ביחס לאותם הרכיבים בפוליסה כבר הועלו על ידי באי כוח המבקש בהליכים ייצוגים קודמים שנוהלו נגדה.

אשר לקיומו של נזק אנו סבורים כי ניתן לקבוע לצורך הדיון בשלב זה כי נגרם לכאורה למבקש נזק (סעיף 4(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות), בעוד שטבעו והיקפו ייקבע כשתגיע העת לשמוע את התביעה לגופה.

לסיכום הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לעניין טענת המבקש לגביית דמי ניהול מהחיסכון המצטבר בניגוד לדין או בניגוד להוראות הפוליסה – נדחית.

הטענה החלופית לעניין גביית דמי ניהול מהחיסכון המצטבר בשיעור גבוה מהמותר על פי הדין נדחית אף היא.

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש 1, מר צבי חווה (להלן: "המבקש 1") והמבקשת 2, אי.אר.אם טכנולוגיות בע"מ (להלן: "המבקשת 2") (להלן יכונו יחדיו: "המבקשים") מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2016 ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010 וכן תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3) – התשפ"א 2020 (להלן: "התקנות").

...

דיון והכרעה התשתית הנורמטיבית – הסדר הסתלקות לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות.

סוף דבר ההסתלקות מהתובענה הייצוגית שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתם האישית של התובעים כנגד הנתבעת נדחית.