בקשה לשמיעת עדות נוספת לאחר דיון הוכחות

ביום 21.10.18 ניתנה החלטת בית הדין בנידון בה נקבע כי: "ערים אנו לכך כי מדובר בבקשה שהוגשה לאחר שמיעת מלוא העדויות ואף לאחר הגשת סיכומים אולם נוכח העובדה כי מדובר בתיק שיש בו תביעה ותביעה שכנגד בסכומים משמעותיים ומשמדובר בטענות עובדתית רבות ומגוונות, ומששוכנענו כי המבקשת אכן לא יכולה היתה לדעת בזמן הגשת התצהירים או דיון ההוכחות כי אכן חלק מהעדים (רו"ח יעקובוביץ וגב' אסתר גרטנר) מסרו נתונים בנוגע לנושאים מהותים אלו במסגרת חקירתם במישטרה, שוכנענו כי חרף המחדל בהגשת הבקשה באיחור כה רב, בנסיבות העניין, יש לאפשר שמיעת 2 עדים אלו בלבד על מנת שמלוא התמונה תוצג בפני בית הדין ויהיו בפניו כל הכלים להגיע להכרעה מושכלת בסוגיות אלו...." משכך היתקיים דיון הוכחות נוסף ביום 14.11.18 בו נשמעו עדות רו"ח יעקובוביץ ועדות גב' גרטנר.

...

ביום 21.2.17 ניתנה החלטת בית הדין שקיבלה את הבקשה בחלקה בכל הנוגע לקבלת תצהיר הזמה מטעם מר יינון טיירי בלבד וזאת כמצוטט: "... עיון בתצהיר הנתבע מעלה כי אין שם התייחסות לסוגיות עליהם העיד הנתבע לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית, לרבות בכל הנוגע לעדותו בדבר העברת תשלום המזומן מהעובדים למר טיירי או כי הנחה אותו לבצע רישום של הכספים, או שמר טיירי הוא זה שניהל את כספי הקופה הקטנה וכי הוא נכנס לחדרו בכל עת. גם עיון בתצהירו של מר טיירי מעלה כי אין כל התייחסות לנושאים אלו, כפועל יוצא מכך שלא עלו קודם לכן בתצהירו של הנתבע. נוכח האמור, שוכנעתי כי יש לאפשר למר יינון טיירי ליתן עדות הזמה בנושאים שפורטו בבקשת התובעת" כמו כן, לאחר סיום הליך ההוכחות והגשת הסיכומים הגישה התובעת בקשה לקיום דיון הוכחות נוסף , כדי לשמוע עדים נוספים: גב' אסתר גרטנר לביא, רו"ח דב יעקובוביץ, מר שגיא ברון, מר שלמה לביא, ומר כאיד בדארין, שכן לטענתה מעיון בחומר החקירה של ההליך הפלילי שנמסר לה לאחרונה עולה כי עדים אלו מסרו עדויות רלוונטיות ומהותיות למחלוקות נשוא תיק זה ומשכך ביקשה לזמנם לעדות.

כמו כן הגם שפרוטוקול הישיבה בנדון היה מיום 10.2.06 , עיון בתלושי השכר מעלה כי התשלום הראשון בנוגע למשכורת 14 נעשה רק בחודש אפריל 2007 ולא מידי שנה בשנה , מה שמוביל לתמיהה בדבר האוטנטיות של החלטה זו ומשכך לא שוכנענו כי יש לקבל את רכיב תביעתו של הנתבע בגין רכיב זה, כפי שפורט בהרחבה לעיל.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה באופן בו על הנתבע יהא לשלם לתובעת תוך 30 ימים מהיום את הסכומים ,כמפורט: סך של 787,446 ₪ בגין השבת כספים שקיבל הנתבע במזומן לידיו שלא כדין, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

מנגד תביעת הנתבע לתשלום פנסיה וקרן השתלמות מתקבלת, תביעות הנתבע לפיצויי פיטורים, לתמורת הודעה מוקדמת, לפדיון חופשה, מענקים , משכורת 13 ו14 – נדחות.

ביום 24.6.22 דחה בית הדין האיזורי את הבקשה לזימון גב' רז כעדה וזאת "נוכח התצהיר שהוגש מטעם הנתבעת ביום 15.5.2022 וגדר המחלוקת בין הצדדים" ותוך שציין כי "ככל שבמסגרת דיון ההוכחות יתעורר צורך כאמור ישקול בית הדין מחדש את החלטתו". בעקבות החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור (בר"ע 59188-06-22), אשר במסגרתו ניתן תוקף של החלטה להסדר הדיוני הבא (להלן: ההסדר הדיוני): ".. תצהירו של מר רועי שיינבאום ישמש, בנוסף לתצהירים האחרים שהוגשו, כתצהיר עדות ראשית מטעם המשיבה וכי הוא יחקר על תצהירו. זכויות הצדדים בעקבות החקירה, לרבות הזכות להגיש בקשה לשמיעת עדויות נוספות, שמורות. במובן זה בקשת רשות העירעור מיצתה את עצמה וינתן תוקף להסכמת הצדדים ללא צו להוצאות. הבקשות הנוספות התלויות ועומדות תמחקנה". ביום 14.9.22 נערך דיון ההוכחות, ובמסגרתו נחקרו עדי ההגנה לרבות מר שיינבוים על תצהירו, ובמסגרת הדיון הציג האחרון חליפת מיילים בינו לבין גב' רז השמורה במכשיר הטלפון הנייד.

וכך נאמר:   "החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בהחלטות כגון דא ... לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת העירעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל הקפו, לעומת ערכאת העירעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת העירעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6152/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תמרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות  והטכניות בכל  הקשור לניהול התיק".   בקשת המבקש מבוססת על השוני הנטען בין תיכתובת המיילים שצורפה לתצהיר עדות ראשית לבין זו שהוגשה לאחר דיון ההוכחות – אשר איני מביעה עמדה לגביו לכאן או לכאן - שהוא בעקרו צורני.

...

לאחר שמיעת העדויות, לא שוכנענו כי יש לקבוע את התיק למועד נוסף לצורך שמיעת עדותה של הגב' רז, שעה שהתכתובות לא נסתרו במהלך העדויות ושעה שאין חולק שאכן קיימת הודעה שהבקשה לחיווי נשלחה ב- 19.6 ולכן, לצורך המחלוקות בתיק, די בכך ואין כל צורך בשמיעת עדות נוספת שלא נראה כי יש לה השפעה על גדר המחלוקות בתיק".

וכך נאמר:   "החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא ... לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6152/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תימרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות  והטכניות בכל  הקשור לניהול התיק".   בקשת המבקש מבוססת על השוני הנטען בין תכתובת המיילים שצורפה לתצהיר עדות ראשית לבין זו שהוגשה לאחר דיון ההוכחות – אשר איני מביעה עמדה לגביו לכאן או לכאן - שהוא בעיקרו צורני.

לא שוכנעתי כי מקרה זה בא בגדר המקרים החריגים בהם מוצדק להתערב בהחלטת בית הדין האזורי.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

הבקשה לסגירת תיק ההוצל"פ בתמצית טוען יוסף, כי מאחר שהתובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה נוספת על סך 2,500,000 ₪, היא תביעת היסוד, ותביעה זו אוחדה לאחר מכן עם התביעה השטרית, הרי שתביעתה הנוכחית של התובעת איננה תביעה שטרית יותר, כך שכתב התביעה שמונח בפני בית המשפט אינו שואב את מהותו מתיק ההוצל"פ הפתוח.

לא תותר הגשת מסמכים או ראיות נוספות לאחר דיון ההוכחות.

עד שאינו מצוי בשליטתו של צד המבקש את העדתו, יגיש אותו צד בקשה לשמיעת העדות ללא תצהיר.

...

מאחר שמי מהצדדים לא הבהיר אחרת, בהתאם להחלטתי מיום 5.09.23, אני קובע כי הבקשה לביצוע השטר של התובעת מהווה את כתב התביעה השטרית בהליך זה שבפניי (25928-12-22), ואילו ההתנגדות לביצוע השטר שהגישו הנתבעים את כתב ההגנה מטעמם.

אני מורה על הגשת תצהירי הצדדים לפי הסדר, כדלקמן: · התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה וזאת בתוך 45 יום מהיום.

בקשה כאמור תוגש בכתב במועד שנקבע להגשת תצהירים מטעמו של אותו צד ויפורטו בה בקצרה העובדות אשר לשמן התבקשה העדות ומדוע לא ניתן להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם אותו עד. אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בתשלום הוצאותיה של התובעת בגין שתי הבקשות גם יחד, בסך 7,000 ₪ (כולל), לתשלום בתוך 30 יום מהיום.

ביום 28.12.2022, כשבועיים לאחר דיון ההוכחות, הגישה הנתבעת בקשה להוספת ראיה - דו"ח של מר שלו חזן, חוקר פרטי, בנוגע לשכרם של מתווכחים שכירים בחברת "הומלנד" (להלן: החוקר הפרטי).

ביום 30.1.2023 התקבלה הבקשה ונקבע דיון הוכחות נוסף לצורך שמיעת עדות החוקר הפרטי.

...

אם נגיע למסקנה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים, נדון בזכאות התובע לזכויות הנתבעות בהתאם להכרעה בסוגיית השכר הקובע לחישוב הזכויות ובהמשך נבחן את זכאותו לפיצוי לא ממוני.

תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים - נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפקדות לפיצויים בסכום של 44,860 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2017 ועד לתשלום המלא בפועל.

טענות הנתבעת לקיזוז ההפרש בין הסכום שקיבל התובע בתקופת העבודה לשכר שהיה אמור לקבל אילו היה מועסק כעובד והפיצוי בגין גזל סוד מסחרי - נדחות.

לאחר דיון ההוכחות ביקש ב"כ התובע להזמין מספר עדים נוספים להעיד, וכן לצרף תצהיר של עד נוסף, מר ראיד אבו רביעה, ובית הדין נעתר לבקשה בהחלטתו מיום 4.7.2022.

מר צרור לא ידע להעיד מי קבלן הבצוע שהיה אחראי על ביצוע הטיח בבריכה, שכן הקבלנים השתנו, אך בכל מקרה, הוא זכר בודאות שמעולם לא שמע את השם "רם סלע". מר צרור אישר את גרסת התובע לגבי כך שניפגע בבריכה והעיד שהוא גר בסמוך לאתר וכאשר הגיע לאתר בבוקר לפני העבודה לראות מה קורה, " שמעתי מבחוץ שהיה אמבולנס ופינו מישהו לבית החולים ונסעתי מיד לבית החולים כדי לברר". לגירסתו כאשר הגיע, התובע היה במצב שאי אפשר היה לדבר איתו, ולכן הוא אמר שאם צריכים עזרה במשהו שיודיע לו. עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו: התובע היה מבוטח בביטוח לאומי ושולמו עבורו דמי ביטוח אצל סלע רם. התובע נפגע בתאונה כפי שתיאר, כאשר עניין זה הוכח מעדותו של מר צרור שהגיע לדיון והעיד על התאונה ועל כך שביקר את התובע בבית החולים.

...

אמנם תחילה גרסתו של התובע כי נפגע בבית בקיסריה נראתה לנו תמוהה שכן התובע לא ידע להגיד איפה הבית, מה שמו של בעל הבית ואף טען כי היה שלט "רוני" על הבית, ואולם בסופו של דבר, התובע לאחר מאמצים רבים מצידו איתר את הבית בו נפגע, איתר את בעל הבית והוכיח את טענתו בעניין זה. כמו כן אנו סבורים, כי עדותו של התובע לגבי הקשר בינו לבין מר נזיה זיוד הייתה אמינה, לרבות טענתו כי מר זיוד היה שולח אותו למקומות שונים בישראל לבצע עבודות בניה.

מכל המפורט לעיל, לאחר ששקלנו את כל הראיות שבפנינו ולאור כך שהעדויות של התובע ובנו היו עקביות, לאור הסתירות הרבות בעדותם של מר סלע ומר זיוד ולאור העובדה שהתובע נפגע בעודו עובד בישראל כאשר היה לו רישיון עבודה והוא היה מבוטח בביטוח עבודה, אנו קובעים, כי התובע הוכיח בהתאם לנטל הנדרש, כי הוא נפגע בעת שעבד בישראל עבור מר רם סלע.

סוף דבר: ככל שהנתבע יסבור כי יש צורך במינוי מומחה בתיק, החלטה לעניין מינוי מומחה תפורסם בנט המשפט.