בקשה לשלוח התראת פשיטת רגל לחייב

המשיב שלח למבקש התראת פשיטת רגל וננקטו כנגדו הליכי פש"ר. המבקש הוכרז כפושט רגל, ועל כן תובענה זו מוגשת באישור ביהמ"ש המחוזי ת"א. המשיב מכחיש בתשובתו את הדברים, וטוען כי נתן למבקש הלוואה שהוסדרה בחוזה הלוואה.

המבקש לא הביא לעדות את אחיו, שחתם על ההסכם כממשכן, על אף שאחיו עשוי היה להעיד לגבי האופן שבו הוצג לו החיוב שכנגדו הנכס מושכן, ולכן עדותו עשויה היתה לשפוך אור על נסיבות המצאת הבטוחות וכוונת הצדדים.

...

לפיכך, אני מקבל את עמדת המשיב וקובע כי על המבקש להשיב לו את סכום ההשקעה.

אשר על כן, התובענה נדחית.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיב את הוצאותיו ושכר טרחת עו"ד בסך של 16,000 ₪.

הערייה שלחה התראת פשיטת רגל לחייב, ומשלא נענתה הוגשה הבקשה למתן צו כנוס והכרזת החייב כפושט רגל.

...

תגובה כאמור לא הוגשה גם בחלוף המועד להגישה והחייב לא טרח לפנות לבית המשפט והמסקנה שהוא זנח את הבקשה וזו נמחקה בהחלטה מיום 18.2.19 (בבקשה 41).

אוסיף שלאחרונה חידש החייב את הבקשה בעניין ההסדר, בקשה 49, אשר הטעמים דלעיל בדבר דחיית השגותיו בהקשר זה יפים גם לבקשה זו שדינה להידחות.

סוף דבר ממכלול הטעמים האמורים אני נעתר לבקשה ומורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב.

המשיב הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף בטענה כי בית משפט זה משולל סמכות עניינית לידון בבקשה הנדונה; המשיב טען, בעקרי הדברים, כי ביום 4.4.2019 המבקשת פתחה כנגדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הליך פש"ר 11870-04-19 עטיה נ' עטיה; בהליך זה המבקשת ביקשה לשלוח התראת פשיטת רגל למשיב.

המשיב טען בתגובה להודעת הממונה, בעקרי הדברים, כי אין תמיכה בפקודת פשיטת הרגל לטענת הממונה לפיה ההליך של המצאת התראה לפשיטת רגל הנו הליך עצמאי ונפרד; על פי פקודת פשיטת הרגל ניתן לנקוט בהליכים נוספים כנגד החייב מכוחה של ההתראה לפשיטת רגל; המבקשת לא מימשה את זכותה לנקוט בהליכי פשיטת רגל בתוך 3 חודשים ממועד מתן ההחלטה של בית המשפט המחוזי בעיניין המצאת ההתראה לפשיטת רגל, ויש לזקוף זאת לכף חובתה.

...

המשיב טען בתגובתו, בעיקרי הדברים, שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב ולפיכך אין להיעתר לה; הבקשה הנדונה הוגשה למרות שקיימים הליכים אחרים בדרגת חומרה פחותה לצורך גביית החוב; הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מספר שנים לאחר מתן פסק הדין, הבקשה הוגשה מטעמים זרים; המניע האמתי להגשת הבקשה הינו רצונו של המשיב לחדש את הקשר עם הבת המשותפת, ועל מנת לגרום לקריסתו הנפשית והכלכלית של המשיב; המשיב משלם את דמי המזונות כסדרם; בקשת נושה שאינה מוסכמת על היחיד גורמת לפגיעה חמורה באוטונומיה הכלכלית של היחיד שלא בהסכמתו, כפי שעולה מדברי הצעת החוק; היה מקום לפרט בבקשה את הליכי הגביה שננקטו כנגד המשיב עובר להגשת הבקשה הנדונה; בנסיבות העניין יש להפחית הפרשי הצמדה וריבית מהחוב ככל שהבקשה תתקבל; הבקשה הוגשה למרות ידיעתה של המבקשת כי דירת המגורים שבה מתגורר המשיב שייכת לרעייתו הנוכחית; המשיב לא ערך הסכם ממון על מנת להבריח את רכושו כפי שנראה בבקשה; פורטו נסיבות לגבי נישואיו של המשיב עם רעייתו הנוכחית הגב' קרן עטיה ובכלל זה ההסדרים שנעשו בין המשיב לבינה לגבי זכויותיה הקנייניות בדירת המגורים.

ככל שלמשיב ורעייתו טענות לגבי הזכויות בדירת המגורים הרי שניתן לבררן בגדרו של הליך זה, אך סבורני שאין המדובר בטענות- סף שיש בכוחן להביא לדחייתה של הבקשה הנדונה בשלב המקדמי שבו מצוי ההליך.

מהנתונים שהוצגו לפניי סבורני שבענייננו חלה חזקה בדבר חדלות פירעונו של המשיב, לפי סעיף 110 (א)(2) לחוק, בשים לב לקיומו של חוב כספי על פסק דין חלוט של בית הדין הרבני האזורי באשקלון, שבעטיו ננקטו הליכי הוצאה לפועל, למשיב הומצאה אזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, והחוב הכספי לא נפרע בתוך פרק הזמן שנקבע בהודעת האזהרה.

לאור האמור לעיל יש מקום להיעתר לבקשה ולתת צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב, וזה יינתן לאחר קבלת פרטי הנאמן/ת מאת הממונה.

רק לאחר משלוח מכתב ההתראה, אישתו של החייב פנתה לב"כ המבקש וציינה שהחייב מצוי בהליך פשיטת רגל, ולכן, אין טעם לבקש את החזר ההלוואה.

עוד ציין ב"כ המבקש כי אין קורלציה בין הכרותו את החייב לבין עובדת ההלוואה, וכי הוא ידע אודות פשיטת הרגל מתוך מכתב התשובה ששלחה אשת החייב, ומכתבו של הנאמן.

...

מטעם זה בלבד, דינן של טענות החייב להידחות, ודין הבקשה להתקבל.

המצב העובדתי: מאחר שבכל זאת התיק נקבע לשמיעת הצדדים, אני קובעת שגם במישור העובדתי, ידו של החייב על התחתונה.

המבקש הסביר, כי בסופו של דבר שלח מכתב דרישה, רק מתוך חשש להתיישנות, ואף הסבר זה היה מנומק והגיוני על פניו.

לפי התראת פשיטת-הרגל, שנשלחה לחייב עובר להגשת בקשה זו, וכן לפי הבקשה עצמה, חוב החייב להניה נבע משטרי-החוב שהוגשו כאמור על-ידי הניה לבצוע בלישכת ההוצאה-לפועל ביום 16.10.2006 (תיק מס' 18-08824-06-7).

ביום 11.11.2014 דחה כבוד השופט א' אורנשטיין את בקשת החייב, כמו גם את בקשת המנהל המיוחד מכוח סעיף 224 לפקודה, וקבע כי "הבקשה אינה בסמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל שכן דנה בעיניינם של אחיו של החייב שאינם בפשיטת רגל ולכן נמחקת". ביום 11.11.2014 דחה כבוד השופט א' אורנשטיין גם את בקשה מס' 11 של הניה (הבקשה למתן צו אשר יאסור על החייב או מי מטעמו להפריע להניה או לבא-כוחו לעשות שימוש או לנהוג מנהג בעלים בנכס) וקבע כי: .

...

בהתאם לכך, אני מורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו על חלקו של החייב בנכס לטובת אפרים הניה, יצחק הניה וישראל אלישע ו/או לטובת גב' אורלי מסה ועו"ד ראובן (רובי) גלבוע, והנאמן רשאי להציג פסיקתא מתאימה לחתימתי.

לפי שעה תעמוד בתוקפה החלטתי מיום 9.12.2019 בעניין זה ומחצית חלקו של החייב בדמי-השכירות תועבר לנאמן, וזאת אלא אם כן הצדדים יגיעו להבנות אחרות.

ברם, אני מורה עוד כי מעתה ואילך עו"ד בן עזרא ישתף את הנאמן בהליכי ההשכרה של הנכס וכי השכרת הנכס וגביית דמי-השכירות תיעשה על-ידי הנאמן ועו"ד בן עזרא בצוותא חדא, ולא באופן בו עו"ד בן עזרא הוא "המשכיר" והוא מעביר את החלק הרלוונטי לקופת-הכינוס.