מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

בקשה לשינוע משאיות מירדן לישראל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עוד צוין כי דמי הטיפול אינם כוללים את את התשלום הנידרש להוצאת אשרות כניסה (Visa) לישראל (85 ₪, 23 דולר לבקשת אשרה), את התשלום לנהגים ישראלים שצריכים ללוות נהגים שאין ברשותם רישיון נהיגה תקף בישראל (D-Licensing) (1,000 ₪, 270 דולר למשאית, ערבות מכס (Bayan) (טירן תחייב את Sisa ב-100 דולר למשאית, תוך הנחה ש-Sisa תחייב את הנהגים בתשלום בסך 150 דולר לכל כיוון).
הסכום הנתבע בגין "תשלומים נלווים" מורכב מדמי לישכת ספנות, דמי תחנת הסגר משרד הבריאות, דמי חברת מנייה (Tally), אשרות כניסה לישראל (Visa), בטוחי חובה לנהגים (Insurance), עלות הולכת משאית טורקית באמצעות נהג ישראלי (D-Licensing), דמי העמדת ערבות מכס (Bayan), אגרות מעבר גבול במסוף נהר הירדן ולווי מעבר, 1,000 דולר לפקידה (Husbanding) ודמי ניהול בסך 175 דולר למשאית נושאת משא ו-100 דולר למשאית ריקה.
אשר לשותפות העסקית טוענת Sisa כי חברת טירן היא אשר פנתה לSisa - והציעה לה כי יחברו יחדיו לצורך הפעלת קו לשינוע משאיות וסחורות על גבי האנייה מנמל איסקנדרון בטורקיה, פריקתן בנמל חיפה, שינוען היבשתי לכיוון ירדן וחוזר חלילה.
...
עוד אני קובעת כי הסכום הקבוע fix price)) בסך 650 דולר למשאית כולל את כלל התשלומים בהם נשאה טירן לשם פעילות הקו מנמל חיפה לגשר שיח' חוסיין (לרבות התשלום לחברת פסיפיק בגין ניטול/סוורות ודמי תשתית, מכס, ליווי, תשלומי גשר ועוד) – למעט תשלומי הנהגים (עד יום 24.2.2013).
אינני מקבלת את טענת Sisa בסיכומיה, כי אין מקום לקבל את התחשיבים אשר הוצגו על ידי מר דוד בריש בתצהירו, שכן מר דוד בריש לא הצליח להעיד על תכנם, או להסביר את אופן ביצוע התחשיב.
ט - סוף דבר אשר על כן, אני מורה ל-Sisa לשלם לתובעת 1, חברת טירן, סכום של 1,925,197 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עבור שירותים אלו גובה המוביל הימי "דמי טפול" והם חלק בלתי נפרד מחיוב ה- THC-O (ראו סעיף 7 לתצהיר דוהן והשירותים המפורטים שם: בדיקת מכולות ריקות ואספקתן, שירותים משרדיים, תאום עם רשויות הנמל, הדבקה והסרה של תוויות, טעינה, הובלה ושינוע של המכולות, שירותי מנייה, תיכנון טעינת האנייה ועוד).
תביעת התובעת להשבת דמי הניטול ששולמו בישראל על מכולות שטעון מירדן התובעת טוענת כי, בכל הנוגע למכולות שטעון שיצאו מירדן לישראל (להבדיל ממכולות שהובלו ישירות מישראל), היא חויבה בתשלום דמי ניטול ("דמי סוורות") לנמל חיפה בעת המעבר של המשאיות, עליהן הוטענו המכולות, במסוף הגבול בגשר חוסיין בדרכן מירדן לישראל.
בגין דמי הניטול הגלומים בחיוב הנ"ל פנה אשכרי ללנדא, בשלהי שנת 2013, ובקש ממנה לבדוק את טענתו על חיוב כפול של דמי ניטול בגין מכולות שטעון שמגיעות לישראל מירדן.
...
טענת הנתבעת על העדר יריבות הנתבעת טענה, כטענה מקדמית, כי על התביעה להידחות על הסף בעילה של העדר יריבות.
מאחר ששוכנעתי כי דין התביעה להידחות לגופה, לא מצאתי לדון בטענת הנתבעת על העדר יריבות.
סוף דבר בהסתמך על כלל הנימוקים המפורטים לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את תביעת התובעת במלואה.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק הדין של בית המשפט קמא הנכבד הכרעתו של בית המשפט קמא הנכבד נסובה סביב ענין אחד – אי עמידתה של המבקשת בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3.1.6 למסמך ההבהרות למכרז מתאריך 20.3.2014 (להלן: תנאי השליטה), הקורא כדלקמן: "[המציע מתחייב כי:] בשליטתו, יחד עם מי שצירף אליו להצעתו בהסכם, ציוד מכני הנדסי הכולל לפחות 10 משאיות רכינה (HYBER), 1 בגר, 1 שופל, 1 מחפרון, 1 מיני מחפרון". המבקשת צרפה שני מסמכים בהקשר לתנאי השליטה הנ"ל (להלן: המסמכים): (א) מיסמך מטעם חברת "שלטל הובלות" מתאריך 27.11.2013, בו נכתב, בין היתר, כך: "הריני לאשר כי חברת שלטל עובדת בשיתוף פעולה עם [המבקשת] בפנוי ושינוע חומרים מסוכנים וחומרים ככלל.
שיקולים אלה מקיימים ביניהם מערכת יחסים של "מקבילית כוחות" על פיה ככל שסכויי העירעור נמוכים, כך שיקול מאזן הנוחות מקבל משקל גבוה יותר, ולהפך (השוו: עע"ם 5643/11 אלקו התקנות ושירותים 1973 בע"מ נ' המועצה האזורית עמק הירדן (4.9.2011)).
עוד יש לציין בהקשר זה כי בגדרי מיסמכי המיכרז שהגישה המבקשת נכלל גם תצהיר שבו הוצהר, בין היתר, כך (מוצג מש6/1 בעמ' 133): "בשליטתו של המציע (בבעלות או בהסכם) או באמצעות מי שצירף אליו להצעתו, לפחות 10 משאיות רכינה (HYBER), 1 בגר, 1 שופל, 1 מחפרון, 1 מיני מחפרון". למעשה גם לגישתו של בית המשפט המחוזי, קביעתו בדבר אי עמידתה של המבקשת בתנאי השליטה איננה נקייה מספיקות, והדבר עולה מפסקה 13 לפסק הדין, בגדרה נכתב כך: "[ביטול זכייתה של המבקשת] ייכנס לתוקף לא יאוחר מתאריך 1.11.2014 על מנת לאפשר התארגנות של הצדדים להפסקת פעילותה במידה והחלה במימוש הזכייה, ועל מנת לאפשר לוועדת המכרזים של [המשיבה 2] לשוב ולבחון עמדתה גם בנושא זה, מאחר ואין בהחלטות ועדת המכרזים היתייחסות כל שהיא לקיום [תנאי השליטה] על ידי [המבקשת]". (ההדגשה שלי – ח"מ) כלומר, גם לגישתו של בית המשפט המחוזי הנכבד, יש עוד מקום לבחינת התקיימותו של תנאי השליטה על ידי ועדת המכרזים (אשר היתערבות בקביעותיה תעשה, ככלל, בצמצום – ראו: בג"ץ 504/82‏ כח אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ''ד לז(1) 651, 656 (1983); ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי פ"ד נז(1) 883, 895 (2003)).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה וכן בתגובותיהן של המשיבות 1, 2 ו-3, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד, הכל בהתאם למפורט בפיסקאות 19-15 שלהלן.
לאחר שבחנתי את המסמכים שצירפה המבקשת, לרבות הרישיונות שצורפו להם, ותוך שניסיתי לעמוד על תכלית תנאי השליטה לאור הנסיבות וכוונתה של מנסחת המכרז – דומה עלי כי הקביעה שהמבקשת לא עמדה בתנאי זה אכן טעונה בדיקה נוספת עובדתית ומשפטית.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת על דרך של צו ביניים, באופן שבו המבקשת תהיה רשאית להמשיך לבצע את העבודות מושא המכרז, בשלב זה, עד לתאריך 31.12.2014, וזאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד עד לתאריך 11.12.2014, ערבות בנקאית על סך של 50,000 ש"ח, להבטחת חלק מההתחייבות העצמית שהוגשה יחד עם הבקשה (ראו: תקנה 467(ג) לתקסד"א, החלה, אף היא, על הליך זה, מכח הוראת תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים; כן עיינו: תקנה 9 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים; השוו: ענין מור).

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי החשד, הוקמה חוות הטמנה לפסולת בלתי חוקית בחוות יריחו שבאזור בקעת הירדן ונחל עוג'ה, כשבוצעה העברת פסולת לאתר זה בנגוד לחוק מאתרים שונים ,על ידי חברות קבלניות לפינוי והטמנת פסולת-אחת מהן היא אחת המבקשות-כוכב המרכז וחברה נוספת.
המבקשת ציינה כי היא מאוגדת כדין בישראל ועוסקת בעבודות הובלה ועוד, מחזיקה במספר משאיות ובאמצעותן, לרבות באמצעות שני כלי הרכב שנתפסו, היא מפרנסת עשרות מישפחות.
השארת המצב העומד על כנו, כעולה מדברי ב"כ המבקשת, יפגע לא רק במבקשת עצמה ובהתחייבויותיה כלפי עירית חיפה, אלא גם ביכולת העיריה ואגף התברואה שלה לבצע עבודות פינוי ושינוע פסולת בעיר חיפה, יפגע ביכולת לשלם לספקים ולעובדים, יפגע ביכולת להעביר את הפסולת לאתרי סילוק פסולת חיוניים ואת היכולת לשלם אגרות והיטלי הטמנה על פי חוק.
...
לעניין המבקשות בפני, אני קובעת כי המבקשת חברת טיירו נעים נמנית על המעגלים הרחוקים יותר ואילו חברת כוכב המרכז נמנית על מעגל קרוב יותר לגביו יש ראיות ישירות לביצוע העבירה על ידי מי משלוחיה או נציגיה.
סיכומו של דבר: ביחס למבקשת טיירו נעים בע"מ, ובהמשך לקביעותי לעיל ביחס לתשתית הראייתית הקיימת בעניינה, אל מול הנזק הממשי העלול להגרם לה ולאחרים ככל שצו התפיסה שניתן יעמוד בעינו, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ותפיסת חשבונותיה ו/או תקבוליה ו/או יתרות הזכות ו/או היתרות העתידיות העומדים לזכותה אצל עירית חיפה ומורה כי אלה יועברו לחשבון הבנק של המבקשת.
אני מורה למשיבה לשחרר את התפוסים לידיה של המבקשת כוכב המרכז בכפוף לעמידה בתנאים הבאים: הפקדת במזומן או בערבות בנקאית סכום של 25% משווי התפוסים.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד מיוחס, כי ביום 7.6.23, אסף נהג משאית את הבקבוקים אשר הובאו, בהוראת משיב 2, לחזית השטח שבבעלות חמו של בדיע בטירה.
לטענת באי כוח המבקשת, מודעותם של המשיבים נלמדת ממכלול ראיות לכאוריות, ובהן: מסלול הבאת הסמים לישראל דרך ירדן, לשם הסוואת העסקה; הודעות ששלחו המשיבים זה לזה ולאחרים, כמו גם שיחות טלפון, הכוללות אמירות מפלילות המלמדות על ניסיונות להסוואת העסקה, על הרווח הגדול הצפוי ממנה ועל הבעיות והקשיים בעיסקה.
לטענתם, בדיע הציע להם לשנע לישראל בקבוקי וניל שהגיעו מקוסטה ריקה לירדן, בתמורה לשותפות בהפצת הסחורה.
...
את החזקה שבעובדה, לפיה מי שהחזיק בסם, בין במישרין ובין בעקיפין, היה מודע לכך, ניתן לסתור באמצעות הצגת ראיות המצביעות על כך שאין המסקנה מתאימה למקרה זה, או כי קיים ספק סביר בדבר התקיימותה (ע"פ 611/80 מטוסיאן נ' מדינת ישראל פ"ד לה(4) 85, 101 – 102 (1981)).
המסקנות העולות מתוך הראיות הלכאוריות הואיל והמשיבים היו מעורבים, הלכה למעשה, ביבוא הבקבוקים עם הסמים מירדן לישראל, המסקנה היא כי די בכך כדי ללמד על קיומו של היסוד הפיסי הלכאורי לביצוע עבירה של יבוא סמים לישראל.
מכל מקום, המסקנה העולה ממכלול הראיות הנסיבתיות היא, שגם אם די במעורבותם של המשיבים ביבוא הסמים מירדן לישראל, לצורך קביעת קיומן של ראיות לכאוריות, הראיות סובלות מחולשה, נוכח המשמעות הכפולה שניתן לייחס לאמירותיהם המפלילות – אמירות, שבלעדיהן יהיה קושי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו