בקשה לשינוי תנאי שחרור בערבות

שופטיהם של בתי המשפט המחוזיים נחלקו ביניהם לגבי משמעות הביטוי "מעצר ושיחרור בערובה" שבתקנה 3(א)(1) לתקנות סד"ח. למשל, בדונו במ"ת (מחוזי מרכז-לוד) 54099-03-20 מדינת ישראל נ' גוטרוב (5.4.2020) (להלן: עניין גוטרוב), קבע השופט ע' דרויאן-גמליאל כי "בקשה לשינוי תנאי שיחרור", להבדיל מ"מעבר בין מצב של מעצר למצב של שיחרור (בתנאים) [אינו] מבין המנויים בהודעות השר והמנהל לפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חרום מיוחד), התשנ"א-1991 (מתוקן)". כך סבר גם השופט ס' ג'יוסי מבית המשפט המחוזי חיפה בהחלטה מנומקת שנתן בגדריהם של עמ"ת 9870-04-20, ועמ"ת 9723-04-20 מלומד נ' מדינת ישראל (12.4.2020). מאידך, בהחלטתה במ"ת (מחוזי תל אביב) 11000-04-20 פלוני נ' מדינת ישראל (13.4.2020) (להלן: עניין פלוני), קבעה השופטת ט' חיימוביץ כי הביטוי "מעצר ושיחרור בערובה" שבתקנה 3(א)(1) לתקנות סד"ח מתייחס גם לבקשות לעיון חוזר הנוגעות לתנאי שיחרור בערובה וכי "אין [בו] קביעה כי מדובר בעצורים בלבד". ההליך הנוכחי סוגיה משפטית זו והמחלוקת שנתגלעה ביחס אליה בין השופטים המחוזיים עומדות במוקד בקשת רשות ערר שהגישה המדינה על החלטתה הנ"ל של השופטת ט' חיימוביץ בעיניין פלוני.

לפיכך, כדי שלענייני "שיחרור בערובה" – אשר נכללים בתקנה לצידם של עינייני "מעצר" – תהא משמעות משל עצמם, השונה מענייני מעצר, עליהם לכלול בתוכם את כל עינייני הערובה ואת כל תנאי השיחרור המגבילים אשר נלווים לערובה (ראו סעיפים 41 ו-48 לחוק המעצרים).

...

מסקנה זו עולה מהאמור בסעיף 52(ד) לחוק המעצרים (ביחס להליכי עיון חוזר) ומהאמור בסעיף 53(ד) לאותו חוק (ביחס לעררים).

ממסקנה ברורה זו נגזרים הקווים המנחים בנוגע לסדרי הדיון העכשוויים בבקשות המשוחררים: כברגיל, שופט המעצרים אשר דן בבקשה כאמור יהא רשאי למחקה על הסף ללא דיון אם מצא כי אינה מקיימת את הדרישה המקדמית והבסיסית של "שינוי מהותי בנסיבות" (ראו למשל את החלטת השופט ד' מינץ בבש"פ 8264/18 פלוני נ' מדינת ישראל (27.11.2018)).

סוף דבר ערר המדינה נדחה אפוא, ועיכוב הביצוע עליו הוריתי בהחלטתי מיום 16.4.2020 מבוטל.

בהמשך לכך הגיש העורר שתי בקשות לעיון חוזר בתנאי חלופת מעצרו, על-יסוד היותו אמאם המסגד בשכונת מגוריו – ובקשותיו אלה התקבלו באופן חלקי: בהחלטה מיום 21.1.2021 הותרה יציאתו בלוויית אחד המפקחים לתפילת יום הששי (במקום לכל התפילות בכל יום); ובהחלטה מיום 8.4.2021 הותרה בנוסף יציאתו לתפילות צהריים וערב במהלך חודש הרמדן (במקום לכל התפילות).

יודגש כי במקום אחר עמדתי על השמוש הנכון בזכות הדיונית המוקנית לנאשם להגיש בקשות לעיון חוזר – והדברים נכוחים אף למקרה דנן: אמנם הגשת בקשות לשינוי תנאי השיחרור ממעצר היא זכות דיונית של הנאשם, אך משדיון מעמיק בבקשותיו מצריך הקדשת זמן ומשאבים מצד הרשויות בהן בתי המשפט, רשויות התביעה ושרות המבחן – ראוי שייעשה בזכות זו שימוש סביר ומידתי" (בש"פ 1523/18 מדינת ישראל נ' פלוני (22.2.2018)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טענות באי-כוח הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

אשר על כן, הערר נדחה.

לנוכח כל האמור, הבקשה לשינוי תנאי השיחרור מתקבלת, כלהלן: המשיב יורשה לצאת לצרכי עבודתו שלוש פעמים בשבוע, בימים קבועים ובשעות קבועות, אך זאת רק לאחר שתוגש הודעתו המפרטת את הימים והשעות הקבועים שבהם יורשה לצאת ואת המקום הקבוע שאליו יורשה לצאת ולאחר שאלו יאושרו בהחלטה נוספת שתנתן.

בכל עת היא תוכל לבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ, אך במקרה כאמור, ייקבעו ערבויות אחרות נוספות, לאחר שמיעת טענות הצדדים בעיניין זה. שינוי התנאים ייכנס לתוקף כאמור, לאחר הגשת הודעת באי-כוח המשיב בהתאם לאמור בפסקות א' וב' לעיל ואישורן.

...

לנוכח האמור ולאחר בחינת הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבוע לגבי המשיב תנאים והקלות דומים, גם אם לא זהים, לאלו אשר נקבעו בעניינו של המלכה.

תשובת באי-כוח המשיב לטענה זו, המקובלת עליי, היא כי מאז הסתיים הקשר עם נדב גובר חלפו למעלה משנתיים ומכל מקום, אין מחלוקת שכיום הוא עצור בגרמניה.

לנוכח כל האמור, הבקשה לשינוי תנאי השחרור מתקבלת, כלהלן: המשיב יורשה לצאת לצרכי עבודתו שלוש פעמים בשבוע, בימים קבועים ובשעות קבועות, אך זאת רק לאחר שתוגש הודעתו המפרטת את הימים והשעות הקבועים שבהם יורשה לצאת ואת המקום הקבוע שאליו יורשה לצאת ולאחר שאלו יאושרו בהחלטה נוספת שתינתן.

לצורך המשך שלובו בתכנית הרש"א שהותאמה לו עם שיחרורו ממאסר, עתרה ב"כ המבקש לשנות את תנאי שיחרורו כך שתנאי מעצר הבית ישונו באופן שיאפשר למבקש לצאת לעבודתו בחברת "טי אנד אם סער בטחון בע"מ" בקניון הנגב בבאר שבע, בימים א'-ה' בשעות כפי שנקבעו בתוכנית רש"א וכן לצאת לכל טפול שנידרש על ידי רש"א, בימים שייקבעו על ידם.

ב"כ המבקש טענה כי שאלת המסוכנות מתפוגגת עת המבקש יצא לתעסוקה בלווי מלא ומתמיד של ערב אשר יפקח עליו לאורך זמן עבודתו ועד לשובו למקום מעצר הבית.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים בעניינו של המבקש, וסקרתי את כלל ההיבטים בעניינו וכן הבאתי בחשבון את האינטרס הציבורי, החלטתי לקבל הבקשה לעיון חוזר באופן חלקי, כך שהמבקש יוכל לקחת חלק בהליך הטיפולי המוצע על ידי רש"א. באשר למסגרת התעסוקתית המוצעת – לא מצאתי כי יש לקבל הבקשה בעניין זה. אמנם נקבע בבית המשפט כי קיימת חולשה ראייתית ביחס למיוחס למשיב בתיק זה, אולם לא מדובר בחולשה כה משמעותית עד כי ניתן להורות על ביטול תנאי השחרור לצרכי עבודה גם אם זו מתנהלת בפיקוח רש"א. מצאתי טעם בדברי ב"כ המבקשת לפיהם אישור המשך התכנית ככתבה וכלשונה יהא בה משום מתן פרס לחוטא.

עד אז, סבורני כי יש להתקדם בצעדים מדודים על מנת לוודא כי המבקש ראוי לאמון בית המשפט, אמון אותו לכאורה הפר בביצוע עבירות דומות לכאורה, עת היה אסיר ברישיון.

אשר על כן אני מורה לרש"א על המשך שילובו של המבקש בהליך הטיפולי, תחת פיקוחם המלא והמתמיד של מי מהערבים, וכן תחת פיקוחו של שירות המבחן למבוגרים.

רקע והליכים קודמים ביום 16.5.22 בשעה 18:10 נהג המבקש ברכב מסוג מרצדס מס' 24-244-73 (להלן: "התפוס") בכביש 1 אזור שיפוט ירושלים בדרך בין עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות של 90 קמ"ש במהירות של 199 קמ"ש. המבקש נעצר וביום 18.5.22 הוריתי במסגרת מ"ת 8816-05-22 על שיחרורו למעצר בית מלא בפקוח ובתנאים הבאים: פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו, הפקדת סך של 10,000 ₪, חתימה על ערבות עצמית ו-3 ערבויות צד ג' בסך של 10,000 ₪ כל אחת.

ביום 8.7.22 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר ושינוי תנאי השיחרור בערובה.

...

באיזון אינטרסים בין זכותו הקניינית של המבקש לבין זכותה של המשיבה לבקש לחלטו במסגרת ההליך העיקרי, מקובלת עלי עמדת המבקש ואני סבור כי ניתן להשיג מטרת המשיבה בדרכים אחרות שפגיעתן בזכותו הקניינית של המבקש פחותה.

מעבר לאמור לעיל, ובשולי הדברים מקובלת עלי טענת המשיב ולפיה בהליך דנן לא הציגה המשיבה מדיניות ברורה וסדורה להליך התפיסה ולא הציגה אמות מידה מנהליות ברורות.

לפיכך אני קובע כי הרכב ישוחרר בתנאים הבאים: המבקש יפקיד סך של 5000 ₪ נוסף להפקדה שהפקיד בהליך המעצר, בקופת בית המשפט כתנאי לשחרור הרכב.