8 חודשי מאסר שאותם לא ירצה המערער, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו עבירה שיש בה יסוד של אלימות כלפי בן זוג, למעט איומים ו-3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה המערער, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שיחרורו עבירת איומים או היזק לרכוש במזיד.
נערכו עימו בעבר ניסיונות טפול, אך התברר שהוא לא מסוגל להפנים מסרים טפוליים ולערוך שינוי בהתנהגותו.
למערער יש עבר פלילי בגין עבירות אלימות כלפי בנות זוג קודמות ומאסרים, שכללו הפעלות מאסרים על תנאי, לא הרתיעו אותו.
המועד הקובע לקבלת טענת ב"כ המערער הוא מועד ביצוע העבירות נושא כתב האישום אך בכל חוות הדעת הפסיכיאטריות, עליהן הוא מסתמך, נקבע במפורש שבזמן ביצוען לא סבל המערער ממחלת נפש ומשכך דין בקשתו בעיניין זה להדחות.
...
אמנם עונש המאסר שהוטל על המערער הוא עונש חמור בהתחשב בפסיקה שהוצגה בפני בית משפט קמא ובפנינו, אך מי שעיין בכל המסמכים ושמע את דברי המערער והמתלוננת ואת טיעוני הצדדים, כמו בית משפט קמא וכמונו, גם לאחר שעיינו בטיעוני ב"כ הצדדים בפנינו, מגיע למסקנה שמתחמי הענישה שנקבעו ע"י בית משפט קמא, אותם אנו מאמצים, נכונים וכך גם מיקומו של המערער קרוב לרף העליון של אותם מתחמים.
אנו דוחים את טענת המערער כי מן הראוי היה לקבוע מתחם עונש הולם נפרד לכל אישום.
המועד הקובע לקבלת טענת ב"כ המערער הוא מועד ביצוע העבירות נושא כתב האישום אך בכל חוות הדעת הפסיכיאטריות, עליהן הוא מסתמך, נקבע במפורש שבזמן ביצוען לא סבל המערער ממחלת נפש ומשכך דין בקשתו בעניין זה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, גזר דינו של בית משפט קמא מתחשב בכל הנתונים הרלוונטיים ועונש המאסר לא מצדיק התערבות ערכאת ערעור.
אנו דוחים את הערעור.
