בקשה לשינוי ערובה חלף עירבון

על פי הודעת החדילה, קיים מנגנון אוטומאטי להשבת עירבונות שחלפו 180 יום ממועד ההפקדה ולא הוגש כתב אישום ולא הוארך תוקף הערובה.

נטען, כי בבקשה ביקשו המבקשים שכר טירחה בשיעור של 2.5% משווי הסעד הכולל, אך בטיעונים כעת ביקשו לשנות את שיטת החישוב לפי שעות העבודה, משום שהתועלת בבקשת האישור היא אפס.

אשר למידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, אין לראות אותה על בסיס זכותם של המפקידים ערובה לקבלת החזר, כמו גם זכותם של מי שכספם נילקח כמוצג, שכן על כך לא היתה מחלוקת עוד לפני הגשת הבקשה, כעולה מתשובות המשיבה עוד לפני הגשת הבקשה.

...

אני מקבל גם את טענתה, שההליך אינו מורכב, וככל שטרח בא כח המייצג, לא היתה סיבה לטרחה הרבה.

אני דוחה את טענת המשיבה, שיש לדון בבקשה על בסיס הטענה שלא היה צריך להגישה מלכתחילה.

על פי כל השיקולים האלה, וכאשר לא ניתן לקבוע שיעור באחוזים לאור אי מתן פרטים על התועלת לחברי הקבוצה, אני קובע גמול למבקשים בסך 7,500 ₪ ושכר טרחה לבאי כח המבקשים בסך 36,660 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה הביא בחשבון גם את ההוצאות בגין הדיון בהודעת החדילה.

(-) אשר לבקשה הנוספת להשבת כספים בשל מצב החרום, הפניתה המשיבה להחלטה השניה, במסגרתה הגיעו הצדדים להבנות בדבר הפחתת סכום העירבון הכולל (מכל אחד מהמבקשים) לסך של 300,000 ₪, ולכך שהמבקשים התחייבו להפקיד את היתרה בסך 200,000 ₪ בשלושה תשלומים שהראשון בהם בסוף חודש פברואר 2020, משמע, לאחר שיחלפו 180 הימים הראשונים ממועד שחרורם של המבקשים.

בבש"פ 8577/13 מדינת ישראל נ' יעקב ברגר (26.12.13) נקבע (פסקה 22): "שימוש דואלי בנכסים לגביהם ניתן צו חילוט זמני גם כערובה להבטחת התייצבות אכן אפשרי בנסיבות מסוימות, אך יחד עם זאת הוא מהוה חריג לכלל, השמור לנסיבות נדירות בלבד, כאשר נוכח השוני בין תכליתם של הערבות ושל החילוט, ראוי שאלו יתבססו על נכסים נפרדים [ראו: בש"פ 3120/06 מדינת ישראל נ' בניאורשווילי, [פורסם בנבו] פסקה 9 להחלטה (27.4.2006)]. זאת, בין היתר, כיוון שבמצב בו הערבות נסמכת על נכס שממילא חילוטו מבוקש בסוף ההליך, הרי שבנסיבות מסוימות עלול הנאשם שלא להירתע כימעט מאפשרות חילוט הערבות. לעניין אפשרות השמוש הדואלי יש לשקול את חומרת העבירות הנטענות ואת סכומי הכסף הנוגעים להן, ומנגד את יכולתו הכלכלית של הנאשם, בשים לב לפירות שצמחו לו מהעברות ולהשפעה של תפיסת נכסי הנאשם במסגרת בקשת החילוט. כל זאת בעת שדרישה מנאשם להפקיד ערובות נוספות – מעבר לנכסים שחילוטם מבוקש – הנה מקובלת וסבירה [ראו: בש"פ 7629/02 אוהב ציון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 6 להחלטה (6.9.2002)]." שילוב הנסיבות שיפורט להלן מצדיק, לדעתי, היתערבות ושינוי בתנאי השיחרור בערובה, גם בדרך של מתן אפשרות לשימוש דואלי בכספים התפוסים: (-) הגם שהתנאים נקבעו עם שחרורם של המבקשים ממעצר, הצדדים הגיעו להסכמות שאיפשרו מצב בו חלקו הארי של העירבון טרם הופקד, גם בחלוף 180 ימים ממועד השיחרור.

...

מסקנה: אני מקבל את טענת המשיבה לפיה פעלה בתום לב ובהתאם להוראות הדין בהגשת הבקשה המוסכמת להארכת תוקף תנאי השחרור, ומכאן שאין עילה להתערב בהחלטה.

אני מורה על שינוי תנאי הערבון בעניינו של כל אחד מהמבקשים, כדלקמן: מחצית מיתרת הערבון – סך של 100,000 ₪ ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים (כל תשלום בסך 50,000 ₪), ביום 1.5.20 וביום 1.6.20.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

ברע"א 7727/98 קלר קסטיאל נ' ביה"ח קפלן ואח' (מיום 28.6.99) נפסק: "זכות הקזוז יכולה לשמש כתחליף להפקדת עירבון כאשר בידי המשיב סכום העולה על גובה העירבון, אשר אין מחלוקת שעל המשיב לשלמו למבקש הפטור. במקרה כזה עשויה אפשרות הקזוז להוות ערובה מספיקה לתשלום הוצאות המשפט.

" בנדון דידן, שעה שפסק הדין של בית משפט קמא טרם הפך חלוט נוכח העובדה כי הגיש המבקש ערעור, ושעה שהוטל עיקול על כספי המבקש המוחזקים אצל המשיבים במסגרת ההליך בת"א 33605-06-19 – לא ניתן לקבוע כי החוב הינו "ודאי, חלוט ובלתי שנוי במחלוקת" ומשכך לא ניתן להיעתר לבקשת המבקש לפוטרו מהפקדת ערובה חלף קזוז.

...

לסיכום ובנסיבות אלה עותר המבקש לפטור מהפקדת ערובה ולחלופין המרת הערובה בדרך קיזוזה מהחוב הפסוק בתיק האזרחי, וזאת ע"מ שלא לחסום זכות הגישה לערכאות.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להדחות.

" בנידון דידן, שעה שפסק הדין של בית משפט קמא טרם הפך חלוט נוכח העובדה כי הגיש המבקש ערעור, ושעה שהוטל עיקול על כספי המבקש המוחזקים אצל המשיבים במסגרת ההליך בת"א 33605-06-19 – לא ניתן לקבוע כי החוב הנו "ודאי, חלוט ובלתי שנוי במחלוקת" ומשכך לא ניתן להעתר לבקשת המבקש לפוטרו מהפקדת ערובה חלף קיזוז.

אשר על כן וכאמור, בהעדר טענה או אסמכתא המעידים על חוסר יכולת כלכלית של המבקש להפקיד הערובה – הבקשה נדחית.

האפשרות להסתפק בהודעת קזוז חלף הפקדת ערבון שמורה אך למקרים יוצאי דופן, בהם קיים חוב וודאי וחלוט של המשיב בהליך כלפי יוזמוֹ, או למצער חוב שאינו שנוי במחלוקת.

אוסיף לסיום, כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיב לפיה לא ניתן לשנות מסכום הערבון שנקבע, וזאת על רקע האמור בסעיף 8 להחלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 23.2.2015 (בבקשה לסעד זמני).

ככל שסבור המשיב כי יש בהחלטתי זו כדי להצדיק שינוי בהכרעה בבקשה לסעד זמני (לרבות בסוגית הערובה להבטחת נזקיו), פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה מתאימה והיא תטופל בדרך הרגילה.

...

עיינתי בבקשת הפטור ולא שוכנעתי כי המערער נעדר יכולת להפקיד עירבון.

אוסיף לסיום, כי לא נעלמה מעיניי טענת המשיב לפיה לא ניתן לשנות מסכום העירבון שנקבע, וזאת על רקע האמור בסעיף 8 להחלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 23.2.2015 (בבקשה לסעד זמני).

כב' הרשמת נימקה עמדתה בכך שלאור הפסיקה, על המבקש פטור מהפקדת ערבון להציג חוסר יכולת או נימוקים כבדי משקל אחרים וכאלה לטעמה לא נימצאו בבקשה.

חובת הפקדת הערבון נקבעה בתקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") וזו לשון התקנה: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

ראו: י' זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 821 אולם, הנסיבות המיוחדות של ענייננו: הסכומים שכבר הושתו על שכם המערערים בגין אותה טענה בהליכים אחרים, כמו גם העובדה שמדובר במערער שהוא עורך דין במקצועו, על כן להתחייבותו בנסיבות אלה יש משקל, ואף מהות ההליך – טענה לחיי זוגיות של המערערים – מביאים אותי למסקנה, כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה ניתן להסתפק בערבות החתומה של המערער 1, חלף הפקדת ערבון.

...

ראו: י' זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 821 אולם, הנסיבות המיוחדות של ענייננו: הסכומים שכבר הושתו על שכם המערערים בגין אותה טענה בהליכים אחרים, כמו גם העובדה שמדובר במערער שהוא עורך דין במקצועו, על כן להתחייבותו בנסיבות אלה יש משקל, ואף מהות ההליך – טענה לחיי זוגיות של המערערים – מביאים אותי למסקנה, כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה ניתן להסתפק בערבות החתומה של המערער 1, חלף הפקדת עירבון.

הגעתי למסקנה כי נוכח מעמדה של המערערת 2 בישראל, ערבות חתומה שכזו לא תעלה ולא תוריד וניתן להסתפק בערבותו של המערער 1 בלבד.

סיכום: מן המקובץ לעיל, חובת הפקדת העירבון שהושתה על המערערים בהחלטת כב' הרשמת תבוטל ותומר בהפקדת התחייבות חתומה ע"י המערער 1 לשאת בהוצאות המשיב בעמ"נ, ככל שהעמ"נ יידחה.

אין צו להוצאות ערעור זה. המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"ג, 05 יוני 2023, בהעדר הצדדים.