עוד ציינו הנאמנים, כי מכרטסת המבקשת אף עולה, כי משיכות הסחורה בחודש אוגוסט והיקפן דומות למשיכות הסחורה שבוצעו מהמבקשת בחודשים שקדמו לחודש זה.
לעמדת הנאמנים, הדברים נכונים ביתר שאת, מקום בו לא הועלתה כל טענה, בדבר ניסיון של בעל השליטה, מר חיון, להביא, באמצעות משיכת הסחורה מהמבקשת, לרווח אישי מבחינתו, וכאשר מר חיון, אשר אין חולק כי לא ערב לחובות חיון מחשבים בע"מ או לאיזו מיתר החברות, לא זכה לטובת הנאה אישית כתולדה ממשיכת הסחורה, ובשים לב לפסיקה שנזכרה בתגובתו של בעל השליטה.
ראוי אף להפנות, בשינויים המחויבים, לפסק דינו של כב' השופט עמית ברע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (26/04/2015), אשר עמד על חשיבות סופיות הסדר חוב, באלו המילים:
"כאשר בהסדר חוב עסקינן, יש ליתן משקל רב לחופש החוזים ולרצונם של הנושים ובעלי המניות לעצב את הסדר החוב כרצונם. סופיות הסדר החוב, על תניית הפטור הכלולה בו, מהוה תמריץ לבעל השליטה להכניס ידו לכיסו ולהזרים כסף לחברה על מנת לסייע לה בשעותיה הקשות. ולהיפך, 'פתיחה' של הסדר החוב בדרך של היתעלמות מתניית הפטור, פוגעת באנטרס ההסתמכות של בעל השליטה, ועשויה להוות תמריץ שלילי מבחינתו 'לפדות' את זכות התביעה כנגדו תמורת הזרמת כסף לחברה. האיזון בין האינטרסים השונים ו'התימחור' של תניית הפטור נעשה במסגרת הסדר החוב ותחת פקוחו של בית המשפט. כידוע, באשרו הסדר נושים, בית המשפט אינו פועל כחותמת גומי ועליו לבחון אם ההסדר אינו פוגע בהגינות המסחרית (ע"א 3255/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נג(5), 97, 124 (1999)) (להלן: עניין טשת). 'ואולם, לא ניתן יהיה לפתוח את הנושא מחדש לאחר האישור על ידי בית המשפט. אישור ההסדר (והפטור) על ידי בית המשפט יהיו תנאי לעזרתם של בעלי השליטה להסדר, והם לא יהיו חשופים עוד להפתעות מאוחרות יותר' (הדגשה הוספה – י"ע)".
ובהמשך:
"הסדר החוב אושר כאמור כחטיבה אחת, על הדבש ועל העוקץ שבו, על ההזרמה הכספית של בעל השליטה לחברה ועל תניית הוויתור, ככל שהיא מגלמת ויתור של החברה על כספים שיכולים היו להגיע אליה בתביעה פוטנציאלית כנגד דירקטורים ונושאי משרה".
דברים אלה יפים עוד יותר לגבי פטור במסגרת הסדר נושים בפקוח בית משפט, לא כל שכן, משנעשתה תרומת בעלים משמעותית, ובפועל, למעט המבקשת וחברה נוספת, שיוצגה אף היא על ידי ב"כ המבקשת, אף לא אחד מיתר נושי החברה, לרבות נושים בדין רגיל, לא העלו הסתייגות מאישור הצעת ההסדר, לרבות לעניין מתן ההפטר, כמפורט לעיל.
ההתקשרויות עם אותם גופים מוסדיים, מתוקף מכרזים בהם זכתה חיון מחשבים בע"מ, אשר במסגרתן נתקבלו הזמנות של ציוד שספקה המבקשת, נעשו בידיעה ובמעורבות של המבקשת, כמו גם של נציג היצרן של חברת סאמסונג ישראל, כאשר במסגרת הליכי הבוררות שהתנהלו בין הצדדים עלה, כי המבקשת הייתה מודעת לטענות חיון מחשבים בע"מ, כי פרשנותה של המבקשת, את הוראת הסכם הרכישה והתעריפים בהם מכרה המבקשת לחברת חיון מחשבים בע"מ את המוצרים, עלולה בטווח הקצר להביא את חיון מחשבים בע"מ להפסקת פעילותה.
...
המבקשת טוענת כי על רקע העובדה, כי הנאמנים עצמם ציינו, כי לא התבצעו על ידם חקירות כנגד הגורמים המפורטים ולגבי נסיבות קריסת החברות, ועל רקע העובדה, כי במסגרת החלטה שניתנה ביום 20/10/15 נקבע, כי מתן הפטר במסגרת הליכי הסדר אין בו כדי לגרוע מזכותו של כל נושה לתבוע בגין עילות של תרמית, מרמה וכיוצ"ב, יש להיעתר לבקשה.
לחילופין, גם אם היה מקום להורות על מינויו של חוקר, הרי אין מקום להיעתר למתווה המפורט בבקשת המבקשת ואשר המבקשת התנתה את מימונו של הליך החקירה בקיום תנאיה.
לפיכך, הנני מורה על דחיית הבקשה.
בהביאי בחשבון אף את הלשון הבלתי ראויה בה בחרה המבקשת לנקוט בבקשתה ובתשובה, הנני מחייבת את המבקשת לשלם, הן לנאמנים, ביחד ולחוד, והן לבעל השליטה, הוצאות בסך של 10,000 ₪ (יחד סך של 20,000 ₪).
