מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לשינוי הסדר טיעון בתיק פלילי

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

במהלך אותה פגישה ניסה המשיב לשכנע את מנדו לקבל את הסדר הטיעון בתיק הפלילי שהציעה העוררת, שבמסגרתו יתוקן כתב האישום לקולא נגד המשיב כך שסעיפי העבירה ישונו לעבירות של קשירת קשר לפשע, איומים והיזק במזיד כאשר סעיפי העבירות נגד מנדו לא שונו.
על החלטה זו הגיש המשיב ערר לבית משפט זה. ביום 31.8.2017 היתקבל עררו של המשיב (כב' השופט ד' מינץ) והוא שוחרר תוך קביעת תנאי הפקדה נוסף בסך של 25,000 ש"ח. ביום 7.9.2017 היתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופט א' דראל, כאשר בפתחו התבקשה דחייה של הדיון לשם הסדרת ייצוגו של המשיב בהליך העקרי, ולשם למידת חומר הראיות בתיק.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בערר ושקילת טענות הצדדים מצאתי, לא בלי התלבטות, כי דין הערר להידחות.
לאור כל האמור, פרק הזמן הארוך במהלכו היה משוחרר, מידת מסוכנותו שקהתה בחלוף הזמן, וההלכה שבית המשפט לא יורה בנקל על החזרת נאשם משוחרר למעצר החלטתי לדחות את הערר.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

באותו דיון הציגו הצדדים הסדר טיעון לעניין התיק הנוכחי ותיקים נוספים שצורפו אליו.
לשיטת הסניגור יש לשחרר את המבקש ממעצר הבית בו הוא שרוי ממספר טעמים, ביניהם, ההסדר הכולל אליו הגיעו הצדדים בתיק זה ובתיקים נוספים.
דיון והחלטה המסגרת המשפטית סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעיניין הנוגע למעצר, לשיחרור או להפרת תנאי השיחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". בבוא בית המשפט לידון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האנטרס של המבקש לבין האנטרס הצבורי בהגנה על בטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).
...
בנסיבות אלה, מצאתי כי החלטתי האחרונה, במסגרתה שוחרר המבקש לתנאי מעצר בית חלקי, מאזנת בין אינטרס המבקש ונסיבותיו לבין האינטרס הציבורי שבבסיסו ההגנה על ביטחון הציבור ממסוכנות המבקש ומועדותו.
עולה מהאמור, כי לא חל שינוי נסיבות, לא נתגלו עובדות חדשות ואף חלפה תקופה קצרה מאד מעת מתן החלטתי האחרונה.
נוכח האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בפני עתירת אסיר המבקש להורות על שינוי שיוכו מקטיגוריית "אסיר אלמ"ב" ולהגדירו "אסיר רגיל". העותר טוען כי עם תחילת ריצוי מאסרו, הוא זומן לשיחה עם העו"ס שמסרה לו כי נקבע שהוא מתאים לקטגוריה של אלמ"ב משום שהמנוח היה כביכול בן דודו.
העותר טוען שהוא הבהיר באמצעות בא כוחו כי גם על פי כתב האישום המתוקן בו הודה במסגרת הסדר הטיעון וגם כעולה מפרוטוקול התיק הפלילי מיום 15/1/19, העותר והמנוח הם בני מישפחה מורחבת, קרוב למה שנקרא "חמולה", אך אין ביניהם קרבה משפחתית מסוג זו המוגדרת בחוק למניעת אלימות במשפחה.
...
דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין העתירה להידחות.
נראה לי שאכן מעורבות ועדת אלמ"ב, הינה נחוצה והכרחית במקרה זה ובדין סווג העותר כ"בעל פרופיל אלמ"ב ואין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה מקצועית הנתונה לשיקול דעתם.
אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כעולה מעובדות כתב האישום באותו הליך, כפי שתוקן במסגרת הסדר טיעון, הרי שבמהלך השנים שקדמו ליום 13.6.13 , בו נתפס מחשבו, במועדים רבים, הוריד האב והחזיק במחשבו עשרות סרטונים ועשרות תמונות בהן נראים, בין היתר, מעשי אינוס של ילדות, מעשים מגונים בילדות וקטינים בעירום מלא.
כבר בדיון 26.8.18 בפני כב' השופטת ג'מילה ג'בארין העלה האב את הטיעון שיש לאפשר לאימו להיות נוכחת באולם הדיונים הואיל והיא נותרת כאופציה שתשתמש כמשפחת אומנה לילדיו, כבר אז במסגרת הדיון הודיעו העו"ס שנכחו באולם כי אין זה מקום ראוי למגורי הילדים והעניין יובחן בתיק המשמורת ומכל מקום והגם שהסבתא בעבר שימשה כאומנה לילדים אחרים הדבר קרה לפני הרבה מאוד שנים והיום לא ידוע מה הוא המצב וכדי שהיא תוכל לשמש כאומנה היא צריכה לפנות לרשויות ולבקש התאמה כדי לעבור תהליך שבסופו תוכל להיות מוכרת כמשפחת אומנה.
חרף אותה החלטה קבעתי כי אין בה כדי לשנות מהגבלות שהוטלו על האב בתיק שלפניי בכל הנוגע לקשר שלו עם הילדים, מה גם שלפי חוות הדעת בהליך הפלילי עולה כי המסוכנות הבינונית של האב עומדת בעינה והיא לטווח ארוך! הוריתי לאב להתכבד ולשתף פעולה עם .
...
תנאי יסודי בחידוש ההליכים יהיה הצהרה והתחייבות של האב לשתף פעולה, ככל שיהיה צורך לדעת בית משפט בכך, בעריכת חוות דעת מומחה מטעמו כפי שנקבע בהליך זה. ללא הצהרה שכזו הסיכון הנשקף לטובת הילדים בעינו עומד בשים לב לכל האמור לעיל ואין טעם בחידוש ההליכים.
לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלהלן: 19.1.
אני מורה על הפסקת התביעה של האב.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של זיוף מיסמך לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 ושיבוש הליכי משפט, הכל לאותו חוק.
בהתייחס להמלצת שירות המבחן לאי הרשעתו של הנאשם טענה כי בנסיבות העבירה, סוג העבירה, חלוף הזמן, העידר העבר הפלילי והעובדה כי לנאשם לא ניפתחו תיקים חדשים מאז ביצוע העבירה מתארים מקרה בו לא ייפגעו שקולי הענישה במידה וההליך יסתיים ללא הרשעה.
למעשיו של הנאשם קדם תיכנון מוקדם ומחושב העובדה כי אפשר את זיוף חוזה שכירות הדירה, בדה שמו של אדם בחוזה זה, ניגש לבית המשפט בבקשה לאשר את החוזה לשינוי הכתובת ולאחר מכן אף הונה את משרד הפנים באמצעות החוזה והביא לזיוף של ספח תעודת הזהות שלו, מעמידה את מסקנת שירות המבחן – כאילו באישיותו של הנאשם לא טמונים דפוסי היתנהגות בעייתית כרוניים, כדרושה עיון נוסף לכל הפחות.
...
אכן, שירות המבחן בחן את עניינו של הנאשם והגיע למסקנה כי יש להימנע מהרשעתו בשל האפשרות שיתכן ויפגע מקום עבודתו- כאשר מציין כי מדובר בנאשם שהביע חרטה מלאה ומבין את משמעות מעשיו.
עם זאת, המלצת שירות המבחן, מהווה שיקול יחיד מיני רבים ובעיקר בעבירות מן הסוג בהן הודה הנאשם, שם שומה על בית המשפט שיבחן באופן דווקני את הבקשה לאי הרשעה ( ע"פ 344/81 מדינת ישראל נ' סגל, פ"ד ל"ה (4) 313, עמ' 318)): " שיקוליו של שירות המבחן למבוגרים אינם חופפים בהכרח את שיקוליו של בית המשפט, וזאת, בין היתר, מאחר שהוא אינו מופקד על הראיה הכוללת הבוחנת גם את אלמנט ההרתעה הכללי ונתונים כיוצא באלה. לכן, אין לבוא בטרוניה אל שירות המבחן, אם הוא נותן דעתו בעיקר לאינטרס האישי של הנאשם ואף מוכן להציע הצעות לשיקום המעוגנות לעיתים, בהערכה והתרשמות, ותו לא. השירות רואה את עיקר מעייניו במיצויו של היבט מוגדר של הנתונים הנאספים לקראת ההכרעה השיפוטית, ובית המשפט הוא שיוצר את האיזון הנאות בין הנתונים השונים ומופקד על ראייתו של השלם להבדיל מן הקטע או המקוטע. מכאן כי אל הדברים, העולים מן התסקיר, מצטרפים, בדרך כלל, נתונים רלוונטיים נוספים, המשמשים יסוד לשיקוליו של בית המשפט, כגון מהות העבירה, הלקחים לגבי האיש ומעשיו, כפי שהם מתגבשים בראייתו של בית המשפט, ועוד". בנסיבות אלו לא ניתן לאפשר הימנעות מהרשעה, לעניין הנזק אינני מקבל את טענת הסנגורית לפיה הוכח הנזק הקונקרטי שיכול להיגרם לנאשם, אלא לכל היותר כי יתכן והנאשם לא יוכל לשאת נשק במסגרת עבודתו, ואפשר אף שיתגלו קשיים בקידומו המקצועי.
לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו