בקשה לשינוי החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי

והמומחה הרפואי שמונה, דר' שרצר אהוד ז"ל, התבקש להשיב לשאלה: "האם בפגיעה מיום 12.08.15 כפי שמתואר לעיל, שהוכרה כפגיעה בעבודה לעניין פגיעה צוארית ופגיעה ברגל ימין, נפגע התובע גם בגב?" ביום 22.10.2018 הוגשה חוות דעתו של דר' שרצר אהוד ז"ל אשר מצא כי בתעוד הרפואי שעמד לפניו,הפעם הראשונה בה התלונן התובע על פגיעה בגב ובצואר היה בסוף חודש דצמבר 2015 (ס' 4 בעמ' 1 לחוות הדעת) ונוכח זאת קבע בפרק: דיון ומסקנות בחוות דעתו, כי: "תלונה על כאבי גב שנשמעת זמן כה רב אחרי תאונה יש להניח שלא נגרמה בתאונה". ועוד "תלונה שנשמעה 4 חודשים אחרי התאונה אין לה קשר לתאונה הנידונה". לאור מסקנתו של דר' שרצר ז"ל, הגיש התובע בקשה לפסול את חוות דעתו ולמנות מומחה רפואי אחר במקומו "וזאת מבלי לגרוע מטענתנו כי מלכתחילה לא היה מקום לשנות מן ההחלטה בדבר שמיעת ראיות וקבלת החלטה בהתאם לראיות והעובדות שיוכחו בפני כב' בית הדין". לחילופין ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי.

...

במהלך הדיון כב' השופט א' איטח, סגן הנשיאה, הציע כדלקמן: "מעיון בתיק עולה כי יש פער עובדתי בין פרשת העובדות כפי שהמבקש מבין אותה וכפי שהוא פרש אותה בהודעתו מיום 30.7.18 לבית הדין האזורי לבין פרשת העובדות כפי שנקבעה על ידי בית הדין עוד בהחלטת המינוי הראשונה ביום 12.9.18, מבלי שנוהל הליך של הוכחות ומבלי שהיתה הסכמה לעובדות. בהמשך ההליך התנהל ביום 13.2.20 הליך הוכחות שהוגבל לשאלת התלונה הראשונה. בסופו של הליך הסכימו הצדדים על העובדה הרלוונטית. עיון בבקשת המבקש לחקירה נגדית של המומחה כמו גם בבקשות חוזרות ונשנות לאורך כל ההליך, מעלות כי ביסודן עומדת התשתית העובדתית כפי גרסת המבקש. אלא שתשתית עובדתית זו לא נקבעה ולכן איננה רלוונטית לשאלות ההבהרה או לחקירה הנגדית. בנסיבות אלה, נראה כי אין מנוס מלהחזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת שהצדדים יבחנו מה התשתית העובדתית המלאה שניתן להסכים עליה וככל שתהא מחלוקת, בית הדין יקבע את אופן בירורה והכרעה בה בהתאם לסדרי הדין המקובלים.

באותו דיון, התובע ואמו נחקרו בענין המועד בו התלונן התובע לראשונה על כאבי גב ועל כן מצאנו מקום להשלים ולהכריע בנושא זה. מעיון בעדות התובע עולה כי הוא סבר כי כאביו בגב הם כתוצאה מהשכיבה על הגב ולא כתוצאה מהאירוע.

5) בסופו של דבר וכאשר נכח לגלות שהכאבים מהם הוא סובל גם בגב ובצוואר לא חולפים מאליהם אלא מחמירים, נקבע על ידו תור לאורתופד של קופ"ח. 6) התובע פנה לאורטופד ביום 15.11.15 והתלונן, בין היתר, על כאבי גב. התור לרופא זה הוזמן ונקבע מראש ע"י התובע.

בסופו של דבר וכאשר נכח לגלות שהכאבים מהם הוא סובל גם בגב ובצוואר לא חולפים מאליהם אלא מחמירים, נקבע על ידו תור לאורתופד של קופ"ח. התובע פנה לאורטופד ביום 15.11.15 והתלונן, בין היתר, על כאבי גב. התור לרופא זה הוזמן ונקבע מראש ע"י התובע.

הצדדים היו חלוקים בנוגע לעובדות שיוצגו למומחה ואלו נקבעו בהחלטת בית הדין מיום 31.3.21, ופורטו בהחלטה בדבר מינוי המומחית הרפואית לאחר מכן, כדלקמן: "א. בהתאם להודעת ד"ר כהן מיום 19.5.20, נחשפה התובעת לחומרים הבאים בעבודתה:

לאור בקשת התובעת ביחס לתחום המומחיות, מונתה ביום 3.6.21 ד"ר דורית וינברג, מומחית ברפואה תעסוקתית, לבחינת השאלה האם תנאי העבודה של התובעת בתקופה הרלוואנטית סיכנו אותה או את העובר וחייבו את הפסקת העבודה ואם כן, למשך כמה זמן.

על פי הסקר המקדים שהיתקבל מחברת טבע (אשר בוצע בשנת 2018, אך במידה ואופי העבודה לא השתנה משמעותית ניתן להתייחס אליו) צויין כי הלכה למעשה אין חשיפה נשימתית לגורמים כימיים.

...

תמצית טענות הצדדים התובעת טוענת כי יש לקבל את התביעה ולהורות לנתבע לשלם לה גמלת שמירת הריון בעבור התקופה שבמחלוקת.

הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה, שכן המעסיק מצא לתובעת עבודה חלופית לתקופה הרלוונטית.

די בכך כי הוכח שמדובר בחומר מסוכן במצבה של התובעת, תסמיני הלוואי מהם סבלה נעלמו כאשר הפסיקה החשיפה והרופאים המטפלים, כמו גם המומחית מטעם בית הדין, מצאו קשר סיבתי ברור בין השניים.

לאור כל האמור לא מצאנו כל הצדקה לסטות ממסקנות חוות הדעת המנומקת והמפורטת של המומחית, המעוגנת בעובדות ובחומר הרפואי.

התביעה מתקבלת, כך שמוכרת בזאת זכאות התובעת לגמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 1.11.17 ועד ליום 11.1.18.

ביום 20.1.22 ניתנה החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין פגימות התובע לתנאי עבודתו.

" ביום 8.4.22 נעתר בית הדין לבקשת הנתבע להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה הבאות: הנך מופנה למאמר המצורף: Association between work related factors and specific disorders at the elbow: a systematic literature review האם נוכח עובדות המקרה בעניינינו, יש במאמר זה כדי לשנות מחוות דעתך? אנא נמק את תשובתך.

דיון הכרעה בקשר לבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף, שוכנענו כי דינה להדחות מהנימוקים שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 17.8.22,שכן כאמור הנתבע חזר על טענותיו, אשר נדונו ונדחו בהחלטת בית הדין זה מכבר.

...

דיון הכרעה בקשר לבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף, שוכנענו כי דינה להידחות מהנימוקים שפורטו בהחלטת בית הדין מיום 17.8.22,שכן כאמור הנתבע חזר על טענותיו, אשר נדונו ונדחו בהחלטת בית הדין זה מכבר.

המומחה בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בין מצבו לבין תנאי עבודתו.

לאור כל האמור לא מצאנו סיבה שלא לקבל את חוות דעתו של ד"ר אנג'ל כלשונה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר אנג'ל, דין התביעה להתקבל הנתבע ישא בהוצאות התובע בסף 4500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ביום 22.7.21 ניתנה החלטת בית הדין כדלקמן: "בעת כתיבת ההחלטה בדבר מינוי מומחה רפואי התברר שיש לתת את הדעת לשני נושאים:

הכל יחד עם ג. תסמינים נילווים כגון הפרעות שינה ושינה לא מרעננת (non-restorative sleep), טנטון וסחרור (tininitus, dizziness), סבל נפשי כמו חרדה עם דיכאון ותיסכול, ביטוי עיצבי כמו פרסטיזיות (parasthesiae), טויטשים (muscle cramps/ twitches) ושינוי תחושה, וגם ירידה תפקודית ואנרגטית כולל חולשה ותשישות (fatigue/ weakness/ heaviness).

יחד עם זאת, בית הדין מפנה בעיניין זה להחלטה מיום 22.7.21 שם העלה בית הדין את הסוגיה מיוזמתו ובקש מהנתבע להודיע האם הוא מסכים למינוי מומחה רפואי גם בתחום הרואמטולוגי.

...

מנגד טוען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה בכל הנוגע למחלת הפיברומיאלגיה.

גם למען היעילות הדיונית ובחלוף כ- 3.5 שנים ממועד הגשת התביעה לבית הדין וכ- 5 שנים ממועד התאונה – אין מקום להעביר את התובעת "בסבב" חדש ומתיש של הליך תביעה מול המל"ל. בסיכומו של דבר, אנו סבורים שיש לקבל את חוות דעתם של המומחים הרפואים שהתמנו בתיק שקובעים שהפגיעה בגב התחתון ומחלת הפיברומיאלגיה מהם סובלת התובעת הינה כתוצאה מתאונת העבודה מיום 28.5.2018 ועל כן יש לקבל את התביעה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים שקיים קשר סיבתי על דרך החמרה בין תאונת העבודה מיום 28.5.2018 לבין הפגיעה בגב וכן קיים קשר סיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין התאונה.

מינוי המומחה נדחה לצורך השלמת איסוף המסמכים הרפואיים ואולם עוד בטרם מונה המומחה הודיע התובע כי הגיש ערעור על החלטת בית הדין ולפיכך ביצוע ההחלטה בדבר מינוי המומחה התעכב.

בחוות דעת משלימה מיום 15/5/23, המומחה השיב לשאלות שהפנה ב"כ התובע אך לא מצא לשנות מחוות דעתו ולפיכך התיק נקבע להגשת סיכומים בכתב.

עוד יוער בהקשר זה כי חוות דעת שניתנת בנסיבות אחרות בגין פגימות שונות ותשתית רפואית שונה לעולם הנן מהוות "תקדים" לנוכח האמור לעיל הבקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה רפואי אחר / נוסף נדחית.

...

לאחר שעיינתי בחוות הדעת ובטענות הצדדים החלטתי היא כדלקמן: עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כלדקמן: התובע יליד 1976 נגר במקצועו.

הכרעה לאחר שעיינתי בטענות התובע ובתגובת הנתבע לא מצאתי עילה לפסול את חוות הדעת ו/או למנות מומחה רפואי אחר / נוסף.

עוד יוער בהקשר זה כי חוות דעת שניתנת בנסיבות אחרות בגין פגימות שונות ותשתית רפואית שונה לעולם הינן מהוות "תקדים" לנוכח האמור לעיל הבקשה לפסילת חוות הדעת ולמינוי מומחה רפואי אחר / נוסף נדחית.