התובע 2 נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי שכיום הוא מנהל פרויקטים בענף הבנייה; החוזה לא נחתם על ידי הנתבעים מאחר והיה אמון בין הצדדים או שהם חשבו שהחתימות יושלמו בשלב מאוחר יותר או משום שהם החליפו חוזים; הוא מורשה חתימה של התובעת בחלק מהפרויקטים וההרשאה ניתנה לו לפני החתימה; הוא והתובעת מילאו את כתב הכמויות; מכיוון שאינו קבלן רשום ואין לו "גב כלכלי" ומאחר שהוא ראה שהפרויקט עשוי להניב רווח הוא פנה לתובעת וצרף אותה למכרז; כאשר חתם על כתב הכמויות הייתה ברשותו חותמת של התובעת אך הוא לא זוכר אם היא הייתה אצלו פיזית; הנספח להסכם נחתם לאחר שהמפקח חישב את הכמויות וראה חוסר התאמה בינם לבין התוכניות; לאחר החישוב, הוא, המפקח והנתבע נפגשו והסכימו על 10% הנחה וחתמו על הנספח; הנתבע 2 שכר משרד חצוני והוא ביצע את הערכת הכמויות; הוא הבחין בהפרזה בכתב הכמויות לאחר הזכייה במיכרז ואמר לנתבע 2 שהתלונן על יוקר העבודות, שהוא ישלם רק על מה שיבוצע; בתחילת העבודה הוא הזמין מודד כדי לסמן את גבולות המבנה, כלונסאות וכו' בהמשך נתגלה שיש צורך לחפור ולהרחיב את השטח, אז הוא הזמין שוב מודד על מנת לסמן את היסודות החדשים; כשהוא הגיע לאתר הוא כבר היה מגודר וחפור לצורך הקמת המקוה והמרתף; הנתבע 2 הוא הרוח החיה מאחורי הנתבעת וכל ההתנהלות הייתה מולו, רק לקראת סיום ההתכתבויות ביניהם, החל הנתבע 2 להשיב שיש גורמים שעליו להתייעץ עמם, וגוף שהוא אשר הוא עומד אחריו; הוא הציב משרד קבלן לאחר שהסתיימו החפירות ועמד בתנאי איכות הסביבה; צו הפסקת העבודות ניתן בשל פסולת החפירה שהנתבע יצר; ייתכן שהוא עבד בימי שישי ובחג חנוכה אך לא בשבת ביום כיפור ובשלושת הרגלים; הוא לא העסיק מהנדס שכן הנתבע העסיק מהנדס קבוע; הוא התייעץ עם המהנדס מספר פעמים טלפונית ופעם אחת פנים מול פנים; הוא היה מעוניין להשמע להוראות המפקח ולעבוד מול גורם אחד; הוא לא כתב ביומן העבודה לעיתים תכופות של שבועיים שלוש; הוא לא עבד ביום שבת ומדובר בטעות בתאריך, ייתכן שישנם טעויות נוספות; צו ההפסקה המינהלי מיום 2.3.10 ניתן בגין ערימת חומר מעבר לגבולות המיגרש וגידור לא תקין.
3) הנתבע 2 אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כי פניותיו אל התובעים נעשו בשם הנתבעת 2 וחברי הנהלתה; התובע הכתיר עצמו כשלוח התובעת 1 רק בדיעבד לאחר שנידרש להציג אישור כי הנו אכן קבלן רשום כפי שהציג; במעמד ההסכם מיום 10.9.09 התחייב התובע לעשות מאמץ להפחית את מחירי העבודות; חתימת התובעת נוספה להסכם זה במועד מאוחר יותר; התובע הפר את ההסכם בכך שעבד בצורה לא מקצועית וללא תאום עם גורמי הפיקוח; מר דרלביץ אשר החליף את מר פלישר בדק את ההסכם ונוכח כי הוא טעון שינוי; מר דרלביץ ניהל מו"מ בשם הנתבעת ולבסוף הוסכם שההסכם יהפוך פאושלי על בסיס כתב הכמויות; התובעים לא התקדמו בקצב עבודה ראוי ולא בוצעו על פי התוכניות וכך עלה ביום 31.5.10 בסיור של המפקח, האדריכל התובע והנתבע; בחודש יולי התגלעה מחלוקת לגבי מחיר שוחות הביוב שלא נכללו בהסכם הפאושלי והדבר גרם לעצירת הפרויקט; התובע ביקש סכום מוגזם ובהמשך ביקש סכום נמוך בהרבה, במקביל נשלחו מכתבים הדדיים בין הצדדים ולבסוף התבקש התובע לחתום על נספח 3 אשר נועד לתת פיתרון ומענה להפרות החוזרות ונישנות מצד התובעים ובניסיון למנוע את היתנהגותם השרלטנית, וזאת לפנים משורת הדין; התובע סירב לחתום ולהישמע לגורמים המקצועיים ובקש להשמע למפקח בלבד, ולאחר שכלו כל הקיצין פנה אל התובעים בשם הנתבעת ובקש מהם לסלק ידם מאתר הבניה בשל הפרות ההסכם והיעדר רצונם לשנות את התנהלותם הכושלת וחסרת המקצועיות; התובעים פינו את אתר הבניה בתחילת ינואר 2011; התובעים ביצוע רק 12% ועל כן לא זכאים לסך השווה ל16% מהתמורה הכוללת, כך על פי שלבי התשלום בהסכם הפאושלי.
...
על כן תבעו התובעים מהנתבעים את הסך 575,587 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (1.1.14)
טוענים הנתבעים שיש לדחות את תביעת התובעים נגדם מהסיבות כדלקמן:
1) אין כל עילה להרמת מסך בין העמותה לבין הרב סלונים;
2) התביעה הוגשה בחוסר תום לב במטרה להתעשר שלא כדין;
3) התובע 2 התקשר עימם והציג עצמו כקבלן מורשה, וכאשר נדרש להציג ראיה לכך שהינו קבלן מורשה טען שהוא הבעלים והמנהל של התובעת 1;
4) התובע 2 הפר את ההסכמים כאשר פעל בחוסר מקצועיות, באופן רשלני ללא תיאום עם גורמי הפיקוח ותוך הסבת נזק של ממש;
5) התובעים לא התקדמו בקצב הראוי, יצקו את יסודות המבנה והבריכה של המקווה באופן רשלני ושלא על פי התכניות שניתנו להם;
6) המפקח הראשון התפטר מסיבות בריאותיות, התובעים הסתכסכו עם המפקח השני ואף יצרו משבר אמון עם אדריכל בשל רשלונתם וחוסר היכולת המקצועית של התובע 2;
7) מר דרלביץ' בדק את כתב הכמויות ונוכח כי ההסכם טעון שינוי, הוא ניהל מו"מ עם התובע 2 ובסיומו הפך ההסכם לפאושלי עם חתימת נספח 2;
8) בחודש יולי נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לעלות ביצוע שוחות הביוב אשר לא היו חלק מההסכם הפאושלי.
הנתבע 2 נחקר חקירה נגדית בה העיד כי הוא לא נתבקש לצרף פרוטוקולים בהם העמותה הסמיכה אותו לחתום על הסכם עם הקבלן; כל ההסכמים נוסחו על ידי הנתבעים; כתב הכמויות נכתב עבורם על ידי חברה חיצונית; נספח ג2 לתצהירו צורף עבורם על ידי חברה חיצונית בשם "גרינברג" ומדובר במסמך בסיס ככל הנראה; הקבלן לא התחייב לעבוד בלוח זמנים מסוים, והוא יכל לעכב את עבודת הקבלן על בסיס כספי, שכן הפרויקט מבוסס על כספי תרומה; הוא ישב בעיקר עם התובע, וייתכן שלעיתים גם עם האדריכל, והוא עשה זאת תוך התייעצות עם העמותה, האדריכל ומי שצריך; הוא הרוח החיה מאחורי העמותה; פליישר היה המפקח עד סמוך לאחר חתימת ההסכם, אך לא הגיע ולא שימש כמפקח בפועל; בזמן יציקת הכלונסאות הוא שהה בחו"ל וכל הדברים הללו נעשו שלא בידיעתו; גיל דרלביץ' מונה כמפקח מטעם העמותה ביום 3.2.10; לא הכחיש שלא היה מפקח לתקופה של 5 חודשים ; פליישר היה אמור להיות המפקח עד לשלב היציקות; מה פליישר לא רצה להמשיך לפקח כי הוא לא היה במקום, הוא היה אמור להיות מתאם פעילות בין כל היועצים המקצועיים, אבל ראו שהפרויקט מתנהל ללא פיקוח, והוא ידע שיצקו ללא אישור ופיקוח ולכן היה צורך להכניס את גיל דרלביץ' ; פליישר העלה טענות אלו בעל פה או בכתב אך בכל מקרה לקה בליבו ולכן לא המשיך; ייתכן שהמכתב מצוי במשרדו והוא טען זאת בעל פה בוודאות; גיל דרלביץ' ושיפמן שימשו מפקחים שתפקידם היה לתאם פעילות ולא בתפקיד ביצועי, אלא לתאם, לייעץ ולעזור; בזמן יציקת הכלונסאות הם מינו מפקח בשם נחום כץ שהינו קונסטרוקטור ויש לו חוזה שיעיד על כך; כל יועץ עושה פיקוח עליון על התפקיד שלו והמפקח היה מתאם בין כולם; לפני שהקבלן ביצע פעולה היה עליו לשוחח טלפונית עם נחום כץ; הקבלן החדש לא הסכים לצקת שום דבר לפני שיבוא קונסטרוקטור ואכן בא קונסטרוקטור חדש; על הקבלן היה לשוחח עם מר פליישר, ואם היה בבית חולים היה עליו לשוחח עם נחום כץ שהוא המפקח מבחינתו בנוגע לקונסטרוקציה; הוא לא אמור לדעת שנציג הקבלן נפגש עם נחום כץ במשרדו; נחום כץ לא רצה להמשיך בפרויקט מאחר שהקבלן יצק כלונסאות ללא רשותו והם הביאו קונסטרוקטור חדש; הניהול והפיקוח באחריות פליישר והפיקוח על הקונסטרוקציה באחריות נחום כץ, כך מופיע בחוזה עמו; אם לא היה מפקח, הקבלן היה צריך להתעקש שיביאו מפקח ואין שום תיעוד שהוא אמר שברצונו ליצוק מחר כלונסאות; הוא הסכים שהקבלן ימשיך בביצוע העבודות למרות כל הבעיות שהיו במשך שנה לפנים משורת הדין ואף הוסיף לקבלן עבודות, אך בתנאי שיחתום על סעיף 4 בנספח ג', שנוסח על ידו יחד עם מר שיפמן ואבי סימנטוב, אך הקבלן סירב לחתום על סעיף זה; לא היו בעיות כספיות; סעיף 4 בנספח 3 מוכיח שהוא לא היה מרוצה מעבודת הקבלן במשך שנה; למרות הבעיות הוא נתן לו עבודות נוספות לפנים משורת הדין שלא תהיה הפרת חוזה, אך סרב להמשיך בעבודות לאחר שהקבלן לא רצה להישמע להוראות המפקח; הוא ביקש שהקבלן יהיה כפוף להוראות האדריכל, המהנדס והמפקח, ויברר מראש כל דבר ליתר ביטחון, מאחר וכבר נכווה ממנו; התוכניות התעכבו כחודשיים למיטב זכרונו, בין היתר, בשל ויכוח בין התובע 2 לגיל דרלביץ' ויש לשאול את מר דרלביץ' מדוע היה עיכוב; הוא לא יודע מדוע מר דרלביץ' לא הגיע להעיד והוא לא חושב שהוא קשור; צריך את יועץ הקונסטרוקציה כי היו בעיות בכלונסאות ובנספח ג' ; הוא לא הזמין את הקנסטרוקטור כי אין בו צורך ויש את חוות הדעת שלו; לשיטתו הקבלן קיבל יותר מידי כסף, והוא הגיע למסקנה לאחר שהוא ודרלביץ' פרשו את העבודה לאחוזים; הם הפסידו 200,000 ₪ כאשר הביאו את קבלן אחר; הדרישה להראות סיווג קבלני הייתה של דרלביץ'; התובע הצהיר שהוא קבלן רשום בכך שנכנס אליו למשרד, הציג עצמו ואת כרטיס הביקור שלו לפיו הוא קבלן שבונה דירות, וכבר בנה דירות; כאשר נחום כץ אמר שיש בעיה עם הכלונסאות כבר התנהל דיון בבית הדין; אם לא יודע עם נחום כץ ביקר באתר הבניה; הוא ביצע את החפירה באתר והקים את הגדר באמצעות חברות שהוא לא זוכר את שמן; ייתכן שהליקויים בגדר נגרמו על ידי התובעים שכן הגדר הייתה תקנית, וגם הפסולת לא הייתה במקום לפני שהתובעים החלו לעבוד; חברת לידש שהמשיכה את הקמת השלד הוצעה על ידי מכר של הנתבע בבית הכנסת.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים כנגד הנתבעים.
