בקשה לשינוי בא כוח הזוכה בהוצאה לפועל

לפני בקשת רשות ערעור של המבקשת על החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה, הגב' אפרת אידר-ינון, מיום 15.1.18 במסגרתה חויבה המבקשת – ב"כ הזוכה בתיק הוצל"פ 16-02705-14-8 – באופן אישי בהוצאות לאוצר המדינה בסך 500 ₪.

ברם, המבקשת מציינת בבקשת רשות העירעור כי לאחר מתן ההחלטה הגישה הודעה לרשמת ההוצאה לפועל הנכבדה ובה הסבירה כי לא התכוונה לזלזל אלא נתקלה בקושי לבצע המצאה של הזימון לצד ג', ולאחר שעיינה הרשמת הנכבדה בהודעתה זו נתנה החלטתה מיום 23.1.18 על פיה – "היה על בא כח הזוכה כמי שעתרה לזמן את צד ג' לעקוב אחר ההחלטות ולעתור מבעוד מועד בבקשה לדחיה ולא לאחר מועד הדיון. אינני מבטלת את ההוצאות שנפסקו." נמצא כי המבקשת קבלה, אמנם בדיעבד, את ההזדמנות להביא את נימוקיה וטענותיה ביחס למחדלה לפני הרשמת הנכבדה וגם לאחר ששקלה אותם ובחנה את ההצדקה להתנהלות המבקשת מצאה הרשמת הנכבדה שלא לשנות מהחלטתה.

...

החלטתי ניתנה בתאריך 16.11.17 כאשר הבקשה הוגשה על ידי הזוכה בסעד לזימון החברה חקירת יכולת, סעד שגוי, למרות זאת ניתנה החלטה מתאימה לנסיבות ולפיהן יזומן צד ג' בעל המניות בחברה לחקירה וכי על הזוכה לבצע מסירה של הזימון.

העובדה שהמשיבה הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט אינה מובילה אוטומטית לתוצאה על פיה דין הערעור להתקבל, שכן עדיין על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ועליו לכבד גם את שיקול הדעת שהפעילה רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה ולבחון האם יש מקום להתערב בהחלטתה.

בהקשר זה אבהיר כי לא רק שאני סבור כי חזקה על הרשמת הנכבדה שבחנה כדבעי את טענות המבקשת ודחתה אותן אלא שאינני סבור כי הנימוקים שהוסיפה המבקשת בהודעתה, ואף בבקשת רשות ערעור זו, באשר לסיבה בעטיה הוגשה הבקשה דקות מעטות קודם לדיון אכן מצדיקים התנהלות זו, וגם למקרא טיעוניה טרם ההחלטה ספק אם היה מקום להגיע לתוצאה אחרת מזו אליה הגיעה הרשמת הנכבדה.

הפועל היוצא ממכלול האמור הוא כי הערעור נדחה והחלטת הרשמת הנכבדה נותרת על כנה.

באשר להמחאת הזכות טען המבקש, כי הואיל וגם כיום לא הציג ב"כ המשיבה הודעה על ביטול המחאת הזכות הרי שגם לא הייתה למשיבה זכות להגיש את העירעור על החלטת כב' הרשם (שהרי מי שפתחה את תיק ההוצאה לפועל היא המשיבה, בעוד שהיא המחתה את זכויותיה לבא כוחה, עו"ד מח'ול, ומסמך בדבר ביטול המחאת הזכות לא הוצג).

לעומת זאת, סבר בית משפט קמא בפסק דינו, שעל המבקש לקיים אחר פסק הדין שניתן ולשלם את חובו, בין אם למשיבה ובין אם לעו"ד מח'ול, ובילבד שהמבקש לא יעמוד בפני הסיכון לשלם את החוב הפסוק פעמיים (פעם למשיבה ופעם לב"כ המשיבה), וכן יש לוודא שמאחורי המחאת הזכות לא עומד ניסיון של הזוכה המקורי (המשיבה) להבריח את נכסיו מן הנושים, ושאין מאחורי שינוי שם הזוכׇׇה היתחמקות מעיקולים המוטלים על כספים, להם היא זכאית בתיק ההוצאה לפועל.

...

הגעתי לכלל מסקנה כי לא זו בלבד שענייננו אינו בגדר אותו מקרה חריג בו מתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מגדר הסכסוך אשר בין הצדדים להליך, ודי בכך כדי לדחות בקשת רשות ערעור בהיותה "גלגול שלישי" של ההליכים, אלא שגם לעיצומו של עניין לא מצאתי שנפל פגם במסקנותיו של בית משפט קמא בהתבסס על המסכת הראייתית והטיעונים השונים שהועלו בפניו, ולפיכך, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

ואולם, בכל הנוגע לסוגית המחאת הזכות, והבקשה שהוגשה לכב' הרשם לשינוי שם הזוכה, סבורני, שלצד החלטתי לפיה אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, יש להוסיף לפסק דינו של בית משפט קמא את ההוראה הבאה: על המשיבה ו/או ב"כ המשיבה להמציא את העתק הבקשה לשינוי שם הזוכה לכל הנושים של המשיבה, וכן גם לב"כ המבקש.

באשר להוצאות המשפט: מחד גיסא, נדחית בקשת רשות הערעור, ומאידך גיסא, ניתנת הוראה אופרטיבית, לפיה אין להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק זה עד שתוכרע שאלת המחאת הזכות ו/או הבקשה לשינוי שם הזוכה כמצוין בפיסקה נ"ה דלעיל, ולפיכך, אני קובע שלא יהא צו להוצאות בהליך זה. הפיקדון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המבקש, עבור המבקש (ככל שלא הוטל עליו עיקול).

עוד ובנוסף נטען כי היתנהגותה של החברה הייתה חסרת תום לב, שעה שלא עידכנה את המבקשת אודות פתיחת הליך חידלות הפרעון, ורק לאחר בדיקה שגרתית מטעם בא כוח הזוכה במסגרת תיק ההוצאה לפועל נודע למבקשת על ההליך.

לשם השלמת התמונה אציין כי טענת המבקשת לפיה החוב אינו שנוי במחלוקת אין בה כדי לשנות או כדי להצדיק העתרות להארכת המועד המבוקשת.

...

אף אם ניתן היה לקבל את גרסתה המאוחרת של המבקשת כי לא ידעה אודות הצו, הטעם המרכזי בעטיו אין מנוס מלדחות את בקשת המבקשת הוא השלב המקדם בו נמצא הליך ההסדר.

על רקע האמור הסתמכות הנושים הינה משמעותית מאוד, לא כל שכן לנוכח העיתוי המאוחר בו הגישה המבקשת את בקשתה ושעה שהצעת ההסדר אושרה עוד ביום 23/05/19.

סוף דבר הכרה בתביעת החוב של המבקשת עשויה להוביל לפגיעה בהליך הקפאה הליכים ואף עשויה לפגוע בהסדר הנושים ומשלא העלתה המבקשת טעם שיש בו כדי להצדיק את הארכת המועד אין מנוס מלהורות על דחיית בקשת המבקשת שמשמעותה אישור להגשת תביעת חוב באיחור וזאת גם לנוכח האיחור הניכר שדבק בהתנהלות המבקשת.

בעקבות בקשה לשינוי שעת הדיון שהוגשה מטעם בא כוחו של מר מימון, עוד באותו היום – 2.11.2020 - נתתי החלטה נוספת שבה הוקדם הדיון לשעה 8:30.

(4) הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעסיק או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן היחיד בתיקי ההוצאה לפועל שלא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו תוך 30 ימים מיום שנודע לו על מתן הצוו לנכסי קופת הנשייה אצל הממונה.

...

על רקע השתלשלות האירועים אשר פורטה לעיל; והגם שלא נעלם מעיניי כי היחיד הוא עורך דין וכי למתן צו פתיחת הליכים עלולות להיות משמעויות בהקשר לעיסוקו זה - אני סבור אין מקום להמתין עוד ויש ליתן צו פתיחת הליכים, כפי בקשת מר מימון (ויצוין כי בא כוח בנק הפועלים ציין במסגרת הדיון כי בנסיבות שנוצרו, הבנק אינו מתנגד למתן הצו).

אשר על כן, אני מורה כדלקמן: (1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

(6) אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

באשר לטענת התובעת, כי הפנייה שערכה אמה ללישכת ההוצאה לפועל הוכנה על ידי אחרת, ולא אחותה, הופנתה היא לתגובה שהגישה התובעת בעצמה ללישכת ההוצאה לפועל לבקשה לשינוי פרטי הזוכה על שם אחותה ליסה.

נטען בין היתר, כי בשנת 2008 או 2009 מזכירות ההוצאה לפועל הוציאה צוי ביטול עיקולים בהסתמך על ביטול הליכים שגוי משנת 2001, וזאת ככל הנראה לבקשת צדדי ג' 5-6 (בנותיו של החייב המנוח) ו/או בא-כוחן, עו"ד אלכס שיבר.

תשומת הלב אל כך כי לפי עדות העדה, לישכת ההוצאה לפועל העבירה הודעה לגורמים הנ"ל וככל שעדותה של הנ"ל תיתקבל, הרי כי הזוכה הייתה אמורה לדעת על ביטול העיקול, ובכלל זה גם בא כוחה דאז, עו"ד ברקוביץ, והחייב.

...

לסיכום: מכל האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה דחייה.

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

כפועל יוצא נדחות ההודעות לצדדים השלישיים והרביעיים.