מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לשימוש שונה לפתיחת צהרון בשכונת מגורים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך השימוע שטחה התובעת טענותיה ביחס להליכים נגדה ואף הציגה שני מסמכים המעידים, לגישתה, על היתנכלות: תיכתובת מייל שעניינה אישור שעות נוספות למר יוגב דרשן עת חילק סביבונים לגני ילדים ותמליל שיחה בין התובעת למפעילת צהרונים, גב' מיכל רוזנברג (להלן: "גב' רוזנברג"), בו מודה גב' רוזנברג כי חבר המועצה ויו"ר ועדת המכרזים, מר רון כץ (להלן: "מר כץ"), ביקש ממנה לשקר על מנת לפגוע בתובעת.
אין גם מחלוקת כי לאחר דין ודברים התבקשה התובעת שלא לעשות שימוש במכתב זה. גב' דסקלו אף שלחה לתובעת הודעת SMS בחודש אוגוסט 2015 ותמכה בפעולותיה לשוב לעבודתה (כפי שתואר לעיל), ובכל זאת בחרה להעיד נגדה.
על מנת להוכיח כי זו כוונתו של ראש העיר, מציגה התובעת את החלטת בית הדין (מפי השופטת רובוביץ - ברכש) בתיק סע"ש 59935-03-15 ישראל דרורי - עריית פתח תקוה, 17.5.15), בו הוכרע כך: "במקרה דנן אנו סבורים כי המבקש הרים את הנטל וביסס חשד סביר לקיומם של שיקולים זרים-פוליטיים בבסיס החלטת הפיטורים..." (פסקה 79 לפסק הדין).
מעבר לזאת, היה זה הדרג הפוליטי, מר ישראל, שמנע את פיטורי התובעת כשנה קודם לכן במטרה ליתן לה היזדמנות על אף טענות שונות שהועלו כלפיה כבר אז. אשר למקרה מר דרשן, טוענת הערייה כי למבקשת לא הייתה ידיעה אודות ההוראה שניתנה לו על ידי מר ישראל וסגנו, מר כץ, לחלק את הסביבונים לגני ילדים בשעות אחר הצהרים, אך גם לאחר שהובהר לה על ידי מר הופנברג כי מר דרשן ביצע את העבודה בפועל - עמדה על סרובה ולא אישרה את השעות הנוספות.
בהמשך, טוענת התובעת כי מר גולן הנו פעיל פוליטי היות שהוא מפרסם פוסטים בפייסבוק המשבחים את פועלם של ראש העיר ואישתו בגין סיוע לנזקקים בשכונה בה הוא גר ומתנדב וגם כאן הסקת המסקנות של התובעת שגויה לחלוטין.
...
בהתאם לאמור, אנו סבורים כי במקרה דנן לא התקיימו הנסיבות המאפשרות פסיקת פיצוי כספי שלא נתבע.
לאחר ששקלנו את השיקולים הנדרשים, לרבות חומרת הפגמים, הפגיעה במבקשת, חלוף הזמן, היותה עובדת ותיקה בגיל שיקשה עליה מציאת מקור פרנסה חלופי, חוסר תום הלב של העירייה בעיתוי הפיטורים בהתחשב באפשרות שהייתה לתובעת לשוב לעבודתה במשרד החינוך רק מספר חודשים קודם לכן וכל המתואר לעיל בפירוט רב - מצאנו כי נסיבות מקרה זה מצדיקים מתן סעד של אכיפה והשבה לעבודה.
סוף דבר: אשר על כן, אנו מקבלים את תביעת התובעת; מכתב הפיטורים מיום 24.8.2015 שנמסר לתובעת - מבוטל; התובעת תשוב לעבודתה כמנהלת אגף גני ילדים בעירייה באופן מיידי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן, ניתן היה להתרשם כי הצהרון לא פעל באופן מלא מתחילת שנת הלימודים, אלא רק אחרי חגי תשרי, כפי שהעידה התובעת עצמה ביחס לשנת הלימודים שהחלה בספטמבר 2010 (ר' פסקה 9 לתצהיר התובעת בבקשה לתשלום תכוף; עמ' 6 לפרוטוקול, שו' 11-10).
בשל הוצאות הנסיעה המוגברות, הלוקחות בחשבון גם את ההוצאה שהוציאה התובעת בגין רכישת הקלנועית (כאשר בעיניין זה יש להיתחשב, מחד, בכך שלא הוצג צורך רפואי ברור בשימוש בקלנועית בנוסף על הרכב שבשימושה של התובעת, ומאידך, נראה כי השמוש בקלנועית מקל על התובעת להתנייד באזור מגוריה), ובהיתחשב בהוצאות הרבות שנאלצה התובעת להוציא בגין הנסיעות לטיפולים הרבים (ממקום מגוריה באפרת לירושלים ובחזרה), בעיקר בתקופה הראשונה שלאחר התאונה, אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובאלי בגין הוצאות ניידות לעבר ולעתיד בסכום כולל של 40,000 ₪.
משם התכוונה, לטענתה, ללכת ליפגוש את ילדיה במתנ"ס בשכונת הגפן, בהפנינג חוגים שערך המתנ"ס לרגל פתיחת שנת הלימודים.
מאחר והתובעת נישאלה בחקירתה בקשר לדברים שאמרה לחוקר שנשלח אליה מטעם הנתבעת, יש לציין כי החוקר לא הובא לעדות ותצהירו לא הוגש, ולא הוכח כי התובעת העלתה בפני החוקר, או בכלל, גירסה שונה מזו שפורטה לעיל (עמ' 121, שו' 12-11).
...
ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו, כי אין תחולה לתיקון לתקנות המל"ל בענייננו, שכן התובעת נבדקה אצל המומחה קודם למועד התיקון, ואילו בתקנות נרשם כי "הן יחולו על מי שעניינו נדון בוועדה... ביום התחילה ולאחריו". אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 26.3.12, לאחר כניסתן לתוקף של התקנות ביום 1.3.12, אלא שבשל סמיכות המועדים כנראה שהמומחה לא היה מודע לתיקון זה בעת כתיבת חוות הדעת ולכן קבע קביעותיו על בסיס התקנות הישנות, שלמעשה כבר לא היו בתוקף בעת כתיבת חוות הדעת.
אשר על כן, אין לקבל את טענת הנתבעת בעניין זה ודינה להידחות.
לפיכך, הטענה בעניין זה נדחית.
סוף דבר לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות – 485,000 ₪; כאב וסבל - 32,746 ₪; עזרת הזולת בעבר ובעתיד - 200,000 ₪; הוצאות רפואיות- 50,000 ₪; הוצאות נסיעות וניידות- 40,000 ₪; _________________________________________ סה"כ 807,746 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 122,858 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הצורך למצוא במהירות יחסית מקור-פרנסה חיוני, חלופי לזה שנסתתם לעת הזו, הוליך את משיבה 1 לשכור את חציוֹ של בית-מגורים דו-משפחתי, העומד ברחוב שקט בשכונת תל ברוך (דרום) בתל אביב-יפו.
בהליך שכזה צריכים להלקח בחשבון, בייחוד, חופש-העיסוק של אלה המבקשים להפעיל מסגרות לילדים; חופש-הקנין של בעלי-הזכויות בנכסי-מקרקעין; הענין הצבורי שבקיומם של גני-ילדים ושל צהרונים בסביבה המתאימה לכך; מיטרד אפשרי למתגוררים בקרבתן של אותן מסגרות והכוח להבטיח הפעלה בטוחה של אלו ולשמור על שלומם של הפעוטות.
המשיבים, מן העבר האחר, קלעו את הכול – את המבקשים, את בית-המשפט, את הוריהם של הפעוטות שנרשמו לצהרון – לסד-זמנים ולמסגרת-בירור שונים לחלוטין.
ענין אחרון זה עונה, למצער באורח חלקי, על ענינם של צדדי ג', אותם הורים אשר, מטבען של בקשה לסעד זמני ושל הדחיפות היחסית הכרוכה בבירורה, לא ניתן היה לצרפם כמשיבים לה. אמת, הורים המגלים ימים ספורים קודם לפתיחתו המובטחת של צהרון כי הוא לא יוכל לפעול עלולים למצוא את עצמם נפגעים בעל כורחם.
ברם הפגיעה היא פגיעה ולדעתי אין להיתכחש לה או להיתעלם ממנה בגדריו של דיון בבקשה לצוו מניעה, אפילו שההורים אינם צד ישיר לו. חלקו האחר של המענה, הנידרש לענינם של אלה, מצוי בעובדה כי לכתחילה תוכנן השמוש בצהרון להקיף רק חלק מוגבל מפעילותם של הפעוטות וכי, על פניו, אפשר שלמשיבה 1 יימצא פיתרון פיזי באמצעותו של מבנה אחר ואליו, כנדמה, יש לה גישה.
...
בעקבותיה של ישיבת-היום ולפי המובא, עוד, בכתובים נמצא לי מקום להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני בפרשה זו. קודם, שאביא את נימוקַי לדבר, אומר כי איני מקל ראש, כל עיקר, בקושי שאליו נקלעה משיבה 1 בשל המגבלות הקשות אשר הושתו בחודשים האחרונים על ענפי-האומנות, הבידור, המשחק והיצירה וכמו גזרו עליהם כליה.
במה, שמונח לסמכותו של בית-משפט זה, מסקנתי היא כי מאזן-הנוחות, שאנו תרים אחר תוצאתו בהליכים של עתירות לסעד זמני מן הסוג המבוקש, הוא לזכותם של המבקשים.
לאחר בחינה, מסקנתי היא כי המבקשים לא השתהו.
אשר על כן ומכל המקובץ ניתן בזה צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים או על מי מהם להפעיל או להתיר את הפעלתו בנכס הנדון – הבית שברחוב עמרי מס' 5 בתל אביב-יפו – של צהרון או של כל מסגרת דומה (גן-ילדים, פעוטון וכל כיוצא בכך).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעים, הגן מעולם לא הפריע לשגרת החיים בשכונה והראיה לכך היא שהתובעים (בנגוד לנתבעים) לא העידו בענין זה ולו עד אובייקטיבי אחד וגם לא תמכו טענותיהם בחוות דעת.
על חשיבות קבלת היתר שימוש חורג כאמור (מראש), עמד בית המשפט בת.א. 3444/05 (שלום ראשל"צ) ספטון נ' קכמן (28.5.07), בו נדונה פעילותו של גן ילדים בדירת מגורים: "אין צורך לאמר, כי בקשה לשימוש חורג צריכה להיות מוגשת לרשות מראש, בטרם פתיחת גני הילדים, ולא בדיעבד (ר' סעיף 146 לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 וכן עפ"א (ת"א) 80026/02 מ"י נ' בני ציון כפר שיתופי אגודה חקלאית בע"מ (לא פורסם), 28.11.2004, ס' 7 לפסק דינה של כב' הש' י' שיצר)... אין להקל ראש בחשיבות ההיתר לשימוש חורג. הצורך בהיתר מאפשר לרשות להסדיר היבטים צבוריים שונים הכרוכים בהפעלת גן ילדים בדירת מגורים בבית המשותף, כגון הגיינה ואיכות סביבה. במסגרת בקשה לאישור חורג תבחן הרשות את "בטיחות הפעוטים, רווחתם... וזאת מבלי לפגוע פגיעה של ממש בשכנים" (ע"פ (נצ') 846/01 הרצל ואח' נ' הוועדה לתיכנון ובניה.
כפי שהבהירו (בסעיף 9 לסיכומי התשובה מטעמם), הם "הגישו את התביעה רק בגין המיטרד שניגרם להם ולא בגין בצע כסף כטענת הנתבעת וזאת לאחר מיצוי כל דרך אפשרית מול הנתבעים להפסקת המיטרד". לא מצאתי כי העובדה שהתובעים 1-2 ניהלו בעבר בביתם צהרון, כדי להשפיע על גובה הפצוי.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ביחס לפיצוי המגיע להם הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובעים 1-3 פיצוי בסך כולל של 12,000 ₪.
העובדה שפעילות הגן הפריעה לרעייתו אין בה כדי להוכיח שהיא הפריעה גם לו. בנסיבות אלה דין תביעתו להידחות.
סיכומם של דברים תביעת התובעים 1-3 מתקבלת בחלקה ותביעת התובע 4 – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנַי בקשה של הנתבע, עו"ד אייל רייפר, לסילוק על הסף של תובענה זו, אשר הוגשה מכוח חוק איסור לשון-הרע, התשכ"ה-1965.
רקע עובדתי בבית-משפט זה (ת"א 35281-05-22 אקסטרמן נ' דבי; כבוד סגן-הנשיא טל חבקין) היתנהלה תובענה, שנסובה סביב הפעלת-צהרון בשכנות למקום-מגוריהם של התובעים באותו הליך.
  לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי – .
בלשונה של ההלכה הפסוקה: "ההגנה מפני תביעה חלה על כל שלביו של ההליך המשפטי, לרבות צעדים שננקטים לקראת הפתיחה בו, כגון מכתבי התראה" (ע"א 7517/17 גואטה נ' מיטלפונקט, בפיסקה השלישית לפסק דינו של כבוד השופט ניל הנדל לפסק הדין (פורסם באתר הרשות השופטת, 11.11.2018)).
עמד על כך כבוד המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין: "סעיף-קטן (5) נועד למנוע מצב שבו ירחף מעל מי מהגורמים הנזכרים בסעיף, תוך כדי דיון משפטי, האיום של תביעת לשון-הרע. הסעיף נועד למנוע מצב שבו העילה לפי חוק איסור לשון הרע תהווה גורם מצנן על התבטאויות בגדרי הליך משפטי ותמנע מהגורמים השונים המעורבים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי" (רע"א 1104/07 עו"ד חיר נ' עו"ד גיל, פ"ד סג(2) 511, 518 (2009)).
...
מנגד, לגרסת הנתבע מדובר בתביעת סרק, שדינה להידחות על הסף.
שלישית היא הטענה, שלתובע קיימת הגנת אמת הפרסום מכוח סעיף 14 לחוק, שכן הנתבע האמין שמדובר בעבריין מורשע או לכל הפחות נסמך על הצהרותיו אשר הצביעו עליו ככזה.
נוכח האמור, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות על הסף.
בתוך 15 ימים מיום שקיבל לידיו פסק דין זה, ישלם התובע לנתבע שכר טרחה של עורך הדין בסך, כולל מע"מ, של 9,000 ש"ח. שכר הטרחה נקבע על יסוד תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי והנקוב בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו