מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לשימוש חורג ממגורים לגני ילדים במתחם קוטג'ים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ביום 10.6.09 החליטה הועדה המקומית ליתן היתר לשימוש חורג בתנאים כדלקמן: 1) מספר הילדים יהיה 25, כמבוקש; 2) אישור יועץ בטיחות לרבות למיתקני משחק וסידורי כבאות; 3) אישור אג"א; 4) נקיון גרם המדריגות המשותף בכל סוף יום פעילות; 5) היציאה לחצר בימים א-ה לא תהא בין השעות 14:00-16:00; 6) תוצב סייעת בכניסה לענין החניה במיתחם; 7) יתוסף מיכל אשפה נוסף ע"י המבקשת באישור מח' התברואה של הרשות המקומית; 8) היטל השבחה ישולם כחוק.
ביום 15.6.10 הגישה גב' פומרנץ דפנה, חברתה של התובעת, בקשה לשימוש חורג בקוטג' ברחוב יהלום 59 במודיעין, על מנת להפעיל במקום פעוטון ל-20 ילדים.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן: 1) ההיתר לא היה תנאי מהותי מבחינת התובעת אשר הפעילה בשנים האחרונות פעוטונים בדירות שונות ברחבי העיר מודיעין מבלי לקבל היתר לשימוש חורג כדין, וזאת לפני ואחרי תקופת ההיתקשרות; 2) המושכר הוחזר לידיה ביוזמת התובעת ביום 9.1.11 במצב הטעון שפוץ יסודי והיא השיבה לתובעת את כל השיקים שטרם ניפרעו כולל השיק עבור חודש ינואר, למרות שהמושכר הוחזר לה רק ביום 9.1.11, ועל פי תנאי החוזה היה על התובעת לשלם לה את מלוא דמי השכירות למשך מלוא תקופת השכירות; 3) מיום 9.1.11 עמד המושכר ריק וללא שימוש, ולמעשה התובעת היא שהפרה את חוזה; 4) היא לא טענה מעולם ולא יצרה מצג שיש בידיה היתר לניהול גן ילדים במושכר, אלא ציינה במפורש בפני התובעת שיש בידיה אישור מהועדה המקומית ומוועדת הערר המחוזית לשימוש חורג במושכר לפעוטון ל-15 ילדים, למשך 3 שנים החל מחודש 12/08, דהיינו, עד חודש 12/11 לכל המאוחר, וכי היא טרם הוציאה היתר לשימוש חורג, מאחר ועקב מיעוט נרשמים לא ניפתח במושכר פעוטון החייב בהיתר עד למועד השכרתו לתובעת, וניתן להוציא היתר כאמור למשך יתרת תקופת האישור; 5) היא ציינה במפורש בפני התובעת כי מאחר ומדובר בדירת מגורי משפחתה, לא נתבקש היתר לשימוש חורג בכל הדירה אלא במפלס הקומה התחתונה בלבד.
...
בכתב הגנתה טענה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן: 1) ההיתר לא היה תנאי מהותי מבחינת התובעת אשר הפעילה בשנים האחרונות פעוטונים בדירות שונות ברחבי העיר מודיעין מבלי לקבל היתר לשימוש חורג כדין, וזאת לפני ואחרי תקופת ההתקשרות; 2) המושכר הוחזר לידיה ביוזמת התובעת ביום 9.1.11 במצב הטעון שיפוץ יסודי והיא השיבה לתובעת את כל השיקים שטרם נפרעו כולל השיק עבור חודש ינואר, למרות שהמושכר הוחזר לה רק ביום 9.1.11, ועל פי תנאי החוזה היה על התובעת לשלם לה את מלוא דמי השכירות למשך מלוא תקופת השכירות; 3) מיום 9.1.11 עמד המושכר ריק וללא שימוש, ולמעשה התובעת היא שהפרה את חוזה; 4) היא לא טענה מעולם ולא יצרה מצג שיש בידיה היתר לניהול גן ילדים במושכר, אלא ציינה במפורש בפני התובעת שיש בידיה אישור מהוועדה המקומית ומוועדת הערר המחוזית לשימוש חורג במושכר לפעוטון ל-15 ילדים, למשך 3 שנים החל מחודש 12/08, דהיינו, עד חודש 12/11 לכל המאוחר, וכי היא טרם הוציאה היתר לשימוש חורג, מאחר ועקב מיעוט נרשמים לא נפתח במושכר פעוטון החייב בהיתר עד למועד השכרתו לתובעת, וניתן להוציא היתר כאמור למשך יתרת תקופת האישור; 5) היא ציינה במפורש בפני התובעת כי מאחר ומדובר בדירת מגורי משפחתה, לא נתבקש היתר לשימוש חורג בכל הדירה אלא במפלס הקומה התחתונה בלבד.
סבור אני שיש לקבל את גרסת הנתבעת.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעת.
התובעת תשלם לנתבעת כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(3) בעת הדיון בבקשה למתן היתר שימוש חורג מתייחסות רשויות התיכנון בין היתר לשמירה על רווחתם ואיכות חייהם של התושבים השכנים, וכך בעע"מ 876/17, גיל אוחיון נ' ועדת הערר המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז מרכז (מיום 3/5/18) תואר כיצד "הועדה המקומית וכמוה גם ועדת הערר, הפעילו את שיקול דעתן המקצועי-תיכנוני וערכו איזון בין הצורך הצבורי בגן הילדים מזה, לבין אינטרסים חשובים אחרים כגון הבטחת תנאי הבטיחות בגן, צורכי הקהילה ושמירה על רווחתם ואיכות חייהם של תושבי האיזור מזה" (ההדגשות לא במקור).
(2) בנוסף הועלתה טענה כי עת מתאספים ההורים הפוקדים את הגן בשעות הבוקר ואחר הצהריים נוצר לחץ במיתחם המגורים, זאת לנוכח בכי של ילדים וצעקות של הורים על ילדיהם כמו גם צפירות של כלי רכב.
הטענה לפיה מותר להפעיל בדירה עסק של בעל מיקצוע חופשי הנתבעות טענו בכתב ההגנה כי התובעים הגישו תביעתם תוך הסתרת "הסכם השתוף" שנערך בין הבעלים המשותפים בנכס ובו נקבע בסעיף 2(ג) כי:" "הקוטג'ים ישמשו למגורים או למקצוע חופשי". במלוא הכבוד גן ילדים אינו מיקצוע חופשי ואינו כמשרדי בעלי מקצועות חופשיים כגון עורכי דין, רופאים, או רואי חשבון.
...
בהתחשב בכל האמור לעיל אני קובע כי הצו ייכנס לתוקפו ביום 16.8.2019.
סוף דבר לאור האמור לעיל ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעות להפעיל ו/או להמשיך להפעיל גן ילדים ו/או צהרון ו/או קייטנה ו/או פעוטון ו/או לעשות כל שימוש עסקי/מוסדי אחר לילדים בבית פרטי ברחוב אלונים 9 בעיר רמת גן וזאת ללא היתר לשימוש חורג ואישור רשויות התכנון והבניה.
בנוסף אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי הפעלת משפחתון במיתחם מגורים מחייב קבלת היתר לשימוש חורג, בהתאם לחוק התיכנון והבניה, וזאת בין השאר להגן על שכנים במקרקעין סמוכים, הסדרת היבטים צבוריים שונים כגון: הגיינה, איכות הסביבה, פינוי אשפה, וכן בחינת בטיחותם של הפעוטות ורווחתם, ביצוע פעולות כאמור ללא קבלת היתר, מהוה הפרת חובה חקוקה כמשמעותה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין.
בתא(ראשל"צ) 3444/05 ספטון אלונה נ' קכמן שולמית [פורסם בנבו] , נדונה תביעה לאסור הפעלת וסלוק יד מרכוש משותף של שני גני ילדים , הכוללים 17 ו-18 ילדים שהתקבלה, ובשל העדר היתר עפ"ר הוראות חוק התיכנון והבניה לשימוש חורג בדירת מגורים , תוך קביעה כי מדובר בהפרת חובה חקוקה העולה כדי רשלנות כלפי התובעת באותו תיק.
"   לעומת זאת, ב- עת"מ (ת"א) 14/98 נח אוסקר נ' לוריא סיגל [פורסם בנבו] נדחתה בקשת העותרים לביטול החלטת ועדת הערר, שאישרה החלטת הוועדה המקומית למתן היתר לשימוש חורג בקוטג' טורי פינתי באיזור מגורים ברחוב מסילות 10 בראשל"צ, לצרכי הפעלת פעוטון שנועד לשרת 25 ילדים.
...
איני מקבל שעקב ה"וואקום" הנטען בתביעה, והיות ומדובר בשטח גלילי, אין לנתבעת סמכות למנוע כניסת אנשים למתחם בית הספר, ושדרכו מגיעים לבית התובע.
בסופו של דבר, הכל שאלה של מידה, ולנתבעת בהיותה המתפעלת של בית הספר ושטחי הקרקע במקום, המבונים והחקלאים, הסמכות למנוע כניסת רכבים למתחם, ולמעט של המורשים ותושבי ועובדי המקום.
סוף דבר נוכח האמור, אין מקום לקבלת הבקשה או דחייתה, אלא על הצדדים לפעול לחתימת הסכם עקרונות מעודכן ומוסכם, ובתוך 90 יום מהיום, ולעניין הפעלת המשפחתון, ושיכלול עד 10 פעוטות, בשני המשפחתונים גם יחד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הגן אמור להיות מופעל על ידי המשיבות 3-4 אשר שכרו את בית המגורים של המשיבות 1-2, בצמידות לבית המבקשים מהבקשה ותגובת המשיבות 3 ו-4 עולה כי במקרקעין מצוי מיתחם אשר בו קוטג'ם דו משפחתיים.
עד כאן אנו למדים כי אילו היו המבקשים עותרים לצוים זמניים בסמוך לאחר תחילת העבודות הבלתי חוקיות לכאורה להכשרת דירת המגורים לגן ילדים בלא היתר לשימוש חורג – היה כעיקרון מקום למתן צו מיידי כאמור.
אציין, כי במקרים שאוזכרו ע"י המבקשת , בהם אישרו בתי המשפט פתיחת הגן, היה מדובר בהליכים תיכנוניים מתקדמים, תוך קבלת עמדתה הרשמית החיובית של הוועדה המקומית (במקרה סלומה נ' דנגור - הוועדה המקומית של תל אביב ובמקרה ציטרון- הוועדה המקומית של רמת גן), ואילו בענייננו כאשר היתקיים הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני עדיין לא הוגשה הבקשה להיתר, וממילא גם נכון לעכשיו לא מצויה עמדתה הרשמית של הוועדה המקומית , לכאן או לכאן" (ההדגשות הוספו – להצ) מסקנתי, בשים לב לראיות לכאורה, לפיהן אין היתר להפעלתו של גן ילדים, ובשים לב לפסיקה הקובעת כי בנסיבות אלה יש להכיר בטענת בעלי מקרקעין סמוכים בדבר אי הנוחות מעצם הפעלתו של גן ילדים (כאשר בעיניינו המדובר באיזור בניה בו הותרו מגורים ובשים לב לכך שמדובר בשכן הגובל בקוטג' עם שכנו) , לביסוס קיומה של עילת תביעה לכאורה, ומאחר שבתי המשפט אף הכירו בכך שהגשת צו זמני בנסיבות אלה אין בה כדי הגשת בקשה תאורטית (ר' הפסיקה שהובאה לעיל), אלא בקשה שנועדה למנוע שינויו של המצב הקיים, אני סבורה כי יש להעתר לבקשה.
...
טענת המשיבה, כי הפעלת גן/פעוטון של עד 15 ילדים, אינו שימוש חורג ואינו טעון היתר לשימוש חורג בנסיבות שתוארו, אינה מקובלת עלי.
אציין, כי במקרים שאוזכרו ע"י המבקשת , בהם אישרו בתי המשפט פתיחת הגן, היה מדובר בהליכים תכנוניים מתקדמים, תוך קבלת עמדתה הרשמית החיובית של הועדה המקומית (במקרה סלומה נ' דנגור - הועדה המקומית של תל אביב ובמקרה ציטרון- הועדה המקומית של רמת גן), ואילו בעניינינו כאשר התקיים הדיון בבקשה למתן צו מניעה זמני עדיין לא הוגשה הבקשה להיתר, וממילא גם נכון לעכשיו לא מצויה עמדתה הרשמית של הועדה המקומית , לכאן או לכאן" (ההדגשות הוספו – להצ) מסקנתי, בשים לב לראיות לכאורה, לפיהן אין היתר להפעלתו של גן ילדים, ובשים לב לפסיקה הקובעת כי בנסיבות אלה יש להכיר בטענת בעלי מקרקעין סמוכים בדבר אי הנוחות מעצם הפעלתו של גן ילדים (כאשר בעניינו המדובר באזור בניה בו הותרו מגורים ובשים לב לכך שמדובר בשכן הגובל בקוטג' עם שכנו) , לביסוס קיומה של עילת תביעה לכאורה, ומאחר שבתי המשפט אף הכירו בכך שהגשת צו זמני בנסיבות אלה אין בה כדי הגשת בקשה תאורטית (ר' הפסיקה שהובאה לעיל), אלא בקשה שנועדה למנוע שינויו של המצב הקיים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה.
סופו של דבר: לאור האמור לעיל, ניתן צו האוסר על המשיבות 3 ו-4 לפתוח ו/או להפעיל גן ילדים בבית המשיבים 1 ו-2.
המזכירות תשלח העתק החלטתי לבאי כח הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בהקשר זה ראה עוד בפס"ד ספטון שם נקבע: "... הנתבעת טענה, כי שכנים אחרים בבניין מסכימים לפעילות הגנים (ס' 4, 20 לתצהירה). מר הררי העיד, כי "כל הדיירים בבניין הזה... מסכימים שיהיה שם גן והם נהנים, אני מטפל בכל הבעיות והחולי של הבניין.... ואולם, הנתבעת לא הזמינה אף אחד מהשכנים לתמוך בטענתה בדבר שביעות רצונם, כביכול, מפעילות הגנים. מכל מקום, אך מובן הוא כי שתיקתם, או אף הסכמתם, אינה יכולה להכשיר שימוש חורג בדירת המגורים, ללא היתר." המשיבה טענה עוד, כי המבקשים ידעו כשרכשו את ביתם כי פועל במקום גן ילדים ואם למרות זאת רכשו את ביתם, אין הם יכולים כעת לטעון כנגד פעילות הגן שקדמה לבואם לשכונה.
המשיבה מפנה לפסיקה בעיניין זה. המשיבה הפניתה לעת"מ 14/98 אוסקר ואח' נ. סיגל ואח', שם הדגיש בית המשפט את חשיבות הפעלתם של גני ילדים בקירבת סביבת המגורים ודחה עתירה שהגישו העותרים שם על דחיית הערר שלהם בועדת הערר, אותו הגישו בגין אישור היתר שימוש חורג להפעלת גן של 25 ילדים בקוטג' הצמוד לביתם.
בית המשפט דחה את העתירה, משום שהחלטת וועדת הערר לא חרגה ממיתחם הסבירות ונימק זאת כך: "... אלא שבעניין הקונקרטי נחה דעתי משני אלה:
...
סוף דבר על כן אני נעתרת לבקשה וניתן בזה צו מניעה קבוע, המונע מן המשיבה, בעצמה או באמצעות אחרים, להפעיל גן ילדים בביתה ברחוב אירוס הנגב 101 בבאר שבע.
בהתחשב בהשפעה של צו זה על צדדים שלישיים, אני קובעת כי הצו ייכנס לתוקף ביום 1.7.15.
המשיבה לא התנגדה לבקשת המבקשים לפיצול סעדים ועל כן נוכח האינטרס של המבקשים לנהל הליך מהיר להפסקת המטרד, נראה כי ראוי לאפשר להם פיצול סעדים ואני נעתרת לבקשתם בעניין זה. אני מחייבת את המשיבה לשאת בהוצאות המבקשים ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 10,000 ₪ אשר ישולמו על ידי המשיבה תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו