כשניסתה ס' להמשיך בדרכה החוצה, סגר מנהל התחנה את דרכה בסורגים והצמיד לה שני מאבטחים אשר ימנעו את עזיבתה, היא מתארת: "לא נראה לי תקין שמנהל תחנה ברכבת יתפוס לי את היד בכוח וכן לא נראה לי שיש לו סמכויות אכיפה". על מנת לצאת משטח התחנה נאלצה ס' להשתמש בכרטיס נסיעה נוסף, כרטיס זה, תמונות ותלונה בכתב העבירה להנהלת הרכבת, שתיבחן מקרה זה. בהמשך ביררה ס' את מצב הטיפול בתלונה, ולדבריה קיבלה תגובה כי למנהל נערך שימוע וכי הטיפול במקרה זה הועבר לדרגים בכירים.
במסגרת החקירה נחקר התובע תחת אזהרה, ואולם לאחר שהציג סרט שצולם במצלמות האבטחה של התחנה השולל את גרסת הנתבעת, נחקרה זו תחת אזהרה בחשד להגשת תלונה כוזבת.
בעיניין הזיהוי נפסק:
"דרישת הזיהוי הנה דרישה מהותית ולא טכנית. השאלה אינה האם שמו של אדם צויין באופן מפורש בדברים שפורסמו. כפי שנקבע בסעיף 3 לחוק, דרישת הזיהוי תמולא באותם המקרים בהם מיוחסים דברים שפורסמו לפרט הטוען לפגיעה באופן משתמע מן הפירסום או כתוצאה מנסיבות חיצוניות או משילובם של הפירסום והנסיבות החיצוניות (ראו: גנאים, קרמניצר ושנור, בעמ' 165 ו-234; שנהר, בעמ' 116 ו-125-124; ע"פ 37/50 שטרנהל נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ו(1) 119, 124 (1952) (להלן: עניין שטרנהל);וכן השוו לדין האנגלי: David Price and Korieh Duodo Defamation Law, Procedure and Practice (3rd Ed., 2004), בעמ' 34-31 (להלן: Price& Duodu); Gately,בעמ' 216-213).
הוא הפעיל את סמכותו לפי תקנות מסילות הברזל, הזמין שוטר לתחנה ואמר לנתבעת להמתין להגעת השוטר.
הטענה בדבר "בישול" הסרט הנה טענה בעלמא, שלא הובא שמץ ראיה להוכחתה, כגון חוות דעת מומחה שבדק את הסרט.
אבחן, אפוא, את שתי החלופות של ההגנה שהנתבעת טוענת שחלות במקרה זה.
סעיף 15(4) לחוק
ההלכה הפסוקה קובעת לגבי רכיביה של הגנה זו:
"כאמור, ההגנה הראשונה שנגד חלותה על המקרה יוצא המבקש היא הגנת סעיף 15(4) לחוק. התנאים הבסיסיים לתחולתה של הגנה זו, מעבר ליסודות שבסעיף, הנם כי מן הפירסום יהא זה מובן כי מדובר בדיעה גרידא וכי ככל שלצורך הבעת הדיעה הובאו עובדות, יהיו אלה עובדות אמת (אורי שנהר דיני לשון הרע (תשנ"ז) 308. להלן: שנהר)" (רעא 2572/04 רפאל פריג' נ' כל הזמן ואח' (16.6.08) בפיסקה 16 לפסק דינה של השופטת ארבל).
...
אני דוחה את ההודעה לצדדים שלישיים.
הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 9,440 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וכן תחזיר לו את החלק היחסי מהאגרה ששילם בהתאם לסכום שנפסק.
הנתבעת תשלם לצדדים השלישיים הוצאותיהם בסך 9,440 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
