בקשה לשיחרור טובין מעוכבים והצטרפות כנתבעת

על פי טופס "שינוי במורשי/מיופי כח בחשבון", בוצע צירוף האחות בשעה 11:49; ואילו בשעה 12:18 הונפק טופס "שאלון - הכר את הלקוח; היתרשמות כללית מהלקוח/ות". בטופס זה כתבה הפקידה מור: "פנחס [האב המנוח - ט.מ.] מנהל ח-ן בסניפנו 40 שנה, גימלאי מקבל קצבה מביטוח לאומי ומשכורת ממבטחים. כעת הצטרפה בתו אביבה בתור מיופת כח כי ניכנס לבית אבות, מודע לכך והוסבר לו כי כעת יכולה בתו לפעול בח-ן. הבין זאת וזיהה אותי גם בשמי." יצויין, כי בשעה 11:58 באותו היום בוצעה משיכה של 3,000 ₪ במזומן מחשבונו של האב המנוח.

במהלך הדיון הציג התובע סיכום אישפוז לפיו אושפז האב המנוח בבית החולים וולפסון מיום 23.7.2011 ושוחרר ממנו ביום 3.8.2011 בשעה 14:54, תוך שבמסמכי השיחרור צויין, כי האב עובר לאישפוז סיעודי.

דיון והכרעה תקנה 214ו(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן: "נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216; לבקשת הרשות תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקנות אלה." התקנות מעניקות לבית משפט הדן בתביעה בסדר דין מהיר שיקול דעת לאפשר או לשלול הגשת הודעת צד ג'.

כמו כן, לאחר השלב בו מוגשת הבקשה, כאשר טרם היתקיימה ישיבה מקדמית, לא יהיה בהעתרות לבקשה כדי לדחות את מוועדה או לגרום לנזק או עיכוב כלשהם בבירור התובענה, וגם מטעם זה ראוי להעתר לבקשה.

...

יצויין, כי לכתב התביעה צורפה תעודת רופא מיום 10.8.2011, בה כתבה ד"ר סופיה טיטורנקו, לאחר שבדקה את האב בבית האבות נוף חן, כי הוא - "סיעודי ודמנטי. מרותק לכ"ג/מיטה, זקוק לעזרה מלאה. דייר אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולטפל בהם וזקוק לאפוטרופוס." בסיום הדיון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נעתרתי לבקשת הבנק שהוגשה קודם למועד הדיון (וניתנה לה גם תשובת התובע), והוריתי על העברת התיק לבית משפט השלום: זאת משום שסברתי, כי ההליך אינו מתאים להמשך דיון במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, בשל הסוגיות המתוארות במסגרתו והטעונות עדויות וחקירות נגדיות מעמיקות של הגורמים המעורבים בדבר, וכן משום שהוא כרוך בתיארוך מסמכים רפואיים ומסמכי הבנק.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסרבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

כמו כן, לאחר השלב בו מוגשת הבקשה, כאשר טרם התקיימה ישיבה מקדמית, לא יהיה בהיעתרות לבקשה כדי לדחות את מועדה או לגרום לנזק או עיכוב כלשהם בבירור התובענה, וגם מטעם זה ראוי להיעתר לבקשה.

הבקשות לעיכוב הליכים המונחות להכרעתי, וטיעוני הצדדים ביחס אליהן כשבועיים לאחר הגשת כתב-התביעה בהליך שבכותרת, ביום 16.1.2018, הוגשו לעיוני שתי בקשות לעיכוב הליכים: האחת, מטעם חברת באמונה ומטעם ישראל המנכ"ל שלה (נתבעים 1-2).

(א) סוגיית עיכוב ההליכים ביחסים שבין חברת באמונה (נתבעת 1) לבין התובעים כפי שצוין בראשית הדברים, בין חברת באמונה לבין כל אחד מהתובעים נחתם הסכם ניהול, במסגרתו הצטרף כל אחד מהתובעים לקבוצת הרכישה, תוך שהוסכם למסור לידי חברת באמונה את שיווק הפרויקט ואת נהולו, וזאת עד להשלמת הפרויקט ומסירת החזקה בבניין ובדירות לידי חברי הקבוצה.

אשר על כן, אין בחשש האמור מפני פיצול דיון (שכלל לא ברור אם יתממש), כדי להוות "טעם מיוחד" שבכוחו לשחרר את התובעים מהסכם בוררות שהם התחייבו בו (השוו: רע"א 3873/09 בכר נ' מצליח (7.9.2009), פס' 10-11).

...

למען שלמות התמונה, אציין כי אותה מסקנה מתבקשת גם לפי דעת-המיעוט בפרשת אלרינה הנ"ל, מפי כב' השופט (כתוארו אז) חשין: ראשית, התובעים וחברת באמונה הסכימו בסעיף 22 להסכם הניהול כי: "הבורר לא יהא קשור לדין המהותי ולא לסדרי הדין או דיני הראיות, עם זאת יהא עליו לנמק את פסק דינו". לגישת כב' השופט חשין, כאשר הצדדים הסכימו שלא להחיל את משפט המדינה על הליכי הבוררות ביניהם כפי שארע במקרה דנן, הרי הדבר מהווה: "שיקול כבד משקל עד למאוד, כמעט שיקול מכריע, המורה באצבע אל עבר עיכוב הליכים בבית משפט והפניית הנושא לבוררות, כפי שהסכימו בעלי הדין ביניהם מראש". זאת מאחר ש"העברת ההליך מבוררות לבית-משפט שקולה כנגד שינוי בזכויות הצדדים, וחייבים אנו ליתן דעתנו בדבר".

המסקנה המתבקשת, אפוא, היא כי האפשרות לפיצול הדיון בסוגית הכיסוי הביטוחי, אינה מצדיקה את הפקעת הסכם הבוררות, ואינה עולה כדי "טעם מיוחד" להימנעות מעיכוב הליכים כאמור בסעיף 5(ג) לחוק הבוררות.

סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, הבקשות לעיכוב הליכים מתקבלות, ואני מורה על עיכוב הליכים בתובענה שבכותרת.

התובעת בחרה שלא להביא את המטמיעים להעיד מטעמה, מכיוון שהתובעת והנתבעת 2 עשו יד אחת, כדי להסתיר את הבעיות הרבות במערכת, ואת אי התאמתה לתנאי המיכרז והחוזה, וזאת בהתאם לאמור במכתבו של המטמיע מר אבי סטיקה, כי "מר מוטי כהן ביקש ממני לשתוק במהלך ישיבה מכרעת בהישתתפות: ליאון ויניק ויהודה מאיו בכדי לא לחשוף בעיות מצדה של המערכת" (מוצג 24 למוצגי הנתבעת 1).

לאורך הפרויקט הוזמנו שורה של שירותים, אך בפועל לאחר שהמשימות הושלמו, הנתבעת 1 בחרה לעכב תשלום, וזאת לטעמי בנגוד לתנאי המיכרז.

משהדברים לא הסתייעו, וכאשר ברי שהנתבעת 2 אינה מעוניינת בהמשך הפעילות המכרזית, כאשר אין שתוף פעולה בעיניין מצד המדינה, וכך המצב באותה עת, ובהיעדר סיכום כולל, או כספי חלקי/ מלא בענין, וכאשר הנתבעת 2 אינה יוזמת או מצטרפת להליך כספי, לכל הפחות, כנגד המדינה, אני סבור, שנוכח כל הנקבע לעיל, יש לקבוע חיוב כספי ישיר בין המדינה לתובעת, ובקשר לאבני הדרך נשוא התביעה כאן.

לפיכך אם שניים חייבים למלא כלפי אדם שלישי, אותה דרישה כספית והיא סולקה על ידי אחד מהם, כך שהשני שוחרר מהמעמסה הזאת בשלמותה או בחלקה, יהיה הראשון זכאי לחזור עליו לגבות ממנו דמי הישתתפות בשיעור הנחשב בעיני בית המשפט, כמוצדק בנסיבות העניין.

...

התביעה הנגדית , והודעת צד ג' ששלחה הנתבעת 1 – המדינה , לנתבעת 2- מרטנס , נדחות.

ההודעה לצד רביעי שנשלחה ע"י מרטנס, כנתבעת צד ג' ע"י המדינה, לתובעת, נדחית אף היא.

בקשר לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2, ודחיית ההודעה לצד רביעי שנשלחה לתובעת ע"י הנתבעת 2, אני מורה, שכל צד יישא בעניין בהוצאותיו.

בעל זכות קניין רוחני (להלן-המתלונן) רשאי להגיש בקשה למכס לעיכוב שיחרור טובין (להלן – הבקשה), שלטענתו מפרים את זכויותיו.

סירב בעל הזכות להצטרף כצד נתבע לצד המכס, למרות התחייבותו הקודמת לעשות זאת, יבוטל עיכוב הטובין, ותימסר לבעל הזכות הודעה כי לא יופעל לגביו בעתיד "נוהל משלוח קטן" כמפורט בסעיף זה, אלא יהיה עליו לפעול בכל מקרה על פי הנוהל הקבוע בסעיף 200א לפקודת המכס, ללא קשר לערך הטובין.

...

במאמר מוסגר יצוין כי על אף שבשלב זה של הדיון מדובר בעתירה מינהלית במהותה, התוקפת את סמכותה של המדינה לפעול כפי שפעלה, הרי שהצדדים לא חלקו על סמכותו של בית-משפט זה לדון ולהכריע בעתירה זו. יצוין כי אני סבורה שהסכמה זו בדין יסודה, שכן אין חולק כי התביעה להחזרת טובין תפוסים לפי סעיף 192(א)(1) לפקודה נימצאת בסמכותו של בית-משפט זה, ומטבע הדברים בגדרה של תביעה כזו ניתן לבחון בתקיפה עקיפה גם טענות שהן מינהליות במהותן.

מכאן, שנוצר קושי עיוני מסוים בהתמודדות עם הטענה המתבקשת לפיה הנוהל (לרבות נוהל המשלוח הקטן שנכלל בו) נוצר מכוח הוראות סעיף 200א לפקודה ובשל כך אין לאפשר לנוהל זה לחרוג מן ההסדרים שנקבעו בסעיף 200א לפקודה, וזאת בהתאם לכלל הבסיסי של שיטתנו המשפטית לפיו הסדרי משנה ונהלים פנימיים אינם יכולים לחרוג מן המסגרת החקיקתית שמכוחה נוצרו.

סיכום מכלל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי דין הטענות העקרוניות-מינהליות של התובעת להדחות.

בנסיבות אלה, ובהתאם להסכמה הדיונית בין הצדדים, הדיון בתביעה יעבור עתה לחלקו השני-שאלת ההפרה לכאורה של זכויות הקניין הרוחני של פולו לורן, כאשר לשלב שני זהאני מורה כי פולו לורן תצורף כנתבעת נוספת.

בש"א 158188/08, שהוגשה ע"י התובעים, עניינה להורות על שחרור הטובין המעוכבים בידי הנתבעת, בטענה כי אין לנתבעת הגנה ממשית כנגד התביעה, וכי הנתבעת לא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים על פי הפקודה לצורך עיכוב הטובין.

אשר על כן מבקשים התובעים לקבוע, כי הנתבעת פעלה בנגוד לסעיף 200 א' לפקודת המכס, ומשכך יש לשחרר את הטובין לידיה.

החיקוק הרלוואנטי לענייננו, הנו תקנה 24 תסד"א תשמ"ד – 1984, שזו לשונו: "מחיקת בעלי דין והוספתם24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". בקשה על פי תקנה 24, יכולה להיות מוגשת על ידי אחד מבעלי הדין הקיימים או על ידי המעוניין להצטרף לדיון.

...

לאחר מכן אתן הוראותיי באשר לבקשה זו. סיכום מן המקובץ לעיל, אני פוסקת כדלקמן: בבש"א 158705/08, יש להמתין לקבלת תגובת התובעים, ותשובה לתגובה, בטרם הכרעה.

בבש"א 158188/08, אני קובעת כי יש לדחות את טענות הסף.

הוראות להמשך ההליך: אני קובעת לישיבת קדם משפט, בהנחה שעד אז תוכרע בש"א 158705/08, ואם יתוקנו כתבי הטענות אם יוחלט על צירוף בעל הזכויות, וכן יושלמו הליכים מקדמיים ליום 3.7.08 שעה 08.40.