בקשה לשחרור נכסים שנתפסו לפי חוק איסור הלבנת הון

] לפנַי ערעור לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון או החוק) וסעיף 36ו(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים או הפקודה), על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) בצ"א 14753-02-17 מיום 6.3.2022, בה נדחתה בקשת המערערים לעיון חוזר בצו חילוט זמני שניתן בעיניין תפיסת רכושם.

הרקע לבקשה ביום 7.2.2017 הוגש נגד המערערים כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון בסך של 165,520,571 ש"ח, לצד עבירות של קבלת דבר במירמה וקשירת קשר לבצוע פשע לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977.

במסגרת כתב האישום התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 21(א) לחוק ולהורות כי בנוסף על כל עונש, יחולט רכוש של המערערים ובין היתר נכסי מקרקעין, סכומי כסף המצויים בחשבונות בנק, 309 המחאות שנתפסו במסגרת ההליך ועוד (להלן: בקשת החילוט).

עוד צוין בסעיף 6 להסכם זה, כי: "המערערים מצהירים כי בתום 15 החודשים הם יגישו בקשה כאמור, ואולם אין בהסכמות מושא מיסמך זה, להוות הסכמה מצד המדינה לבקשה לשיחרור רכוש, וככל ותוגש, ובכלל זה להסכמה לפתיחת ההסכם ו/או לעיתוי הגשת הבקשה ו/או לתוכן הבקשה." וכן בסעיפים 11 ו-12: "ידוע למערערים ומקובל עליהם, כי אין בהסכמתה זו של המדינה, לשיחרור סך של 440,000 ש"ח בכדי להוות כל הסכמה נוספת לשיחרור כספים בעתיד [...

...

עוד טענה המשיבה כי בניגוד לטענת המערערים, שווי התפוסים עומד כיום על כ-29.5 מיליון ש"ח. דיון והכרעה לאחר עיון בערעור ושמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

בהתייחס לטרקטורים, המבקשות טוענות כי תפיסתם נועדה למנוע ביצוע עבירות נוספות מצד המשיבים ובהתייחס לרכב הפרטי, נטען כי מדובר בתפיסה בשווי, לפי חוק איסור הלבנת הון וכי ניתן לשחררו בחלופת תפיסה, כמקובל (המבקשות העריכו כי שווי הרכב 225,000 ₪).

מסגרת נורמאטיבית סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה") מיפרט 5 חלופות שעשויות לשמש מקור סמכות לתפיסת חפץ (אם יש לשוטר יסוד סביר להניח כי בחפץ נעברה עבירה; או שעומדים לעבור בו עבירה; אם החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי;אם החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה; או שימש אמצעי לביצועה) ובפסיקה נקבע כי כשמדובר בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, קמה עילת תפיסה נוספת - תפיסת נכסים בשווי רכוש שקשור לבצוע העבירה, לצורך חילוט עתידי (בש"פ 699/22 עאדל ג'ולאני נ' מדינת ישראל (13.4.22), בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך (15.3.17)).

...

לאחר שעיינתי בדו"ח הסודי שהוגש לי, לצד הראיות הגולמיות שהגישו המבקשות, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיבים - פינוי פסולת לאתר לא חוקי , תוך דיווח שאינו מדויק, לצד עבירות נוספות של השלכת פסולת לא חוקית ותוך הפרת תנאי רישיון.

דין הטענה להידחות.

לאור כל האמור, כדי לאזן בין האינטרס הציבורי ובין הצורך של המשיבים להמשיך בפעילות עסקית לגיטימית, מצאתי כי בשלב זה, לאור עוצמת החשד, המבוסס על איכות חומרי החקירה, בהתחשב בחלקם של המשיבים בעבירות, ובהינתן קצב התקדמות החקירה, יש להורות על שחרור מרבית התפוסים בחלופות תפיסה מידתיות, שיאפשרו למשיבים להמשיך להתקיים (תוך שמירה על הוראות הדין, כמובן).

על כן, אני מורה כדלקמן: הרכב ישוחרר בתנאים הבאים: א) המשיבה 1 תפקיד סך של 67,000 ₪ במזומן או בדרך של ערבות בנקאית בקופת בית המשפט, להבטחת חילוט הרכב בעתיד.

בקשת העורר להחזרת הרכב התפוס נדחתה על ידי בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת פ' ג'ובראן-מילר) מיום 14.6.22 בה"ת 53014-05-22, שם נקבע כי חומר החקירה מבסס חשד שהרכב הושג אגב ביצוע עבירת הלבנת הון ונקבע שהמשיבה תוכל להמשיך להחזיק ברכב התפוס עד ליום 10.7.22, שאז תשחרר אותו לידי העורר או תגיש בקשה להארכת ההחזקה.

בהקשר של מסלול התפיסה לפי חוק איסור הלבנת הון במסלול הפסד"פ, דהיינו לפי עילת התפיסה השישית, בפסיקה נקבע כי תפיסה של רכוש בשווי לצורך חילוט עתידי אפשרית רק בהנתן צו בית משפט.

זאת, למעט מקרים חריגים בהם המישטרה רשאית לתפוס רכוש בשווי אף ללא צו, כאשר מתעורר צורך "חיוני ודחוף" לעשות כן. כך למשל במצב בו קיים חשש שעד שיוצא צו הנכס יוברח.

יוער, כי הייתי מוכן לשקול שיחרור הרכב לידי העורר תוך הטלת איסור דיספוזיציה, אולם נוכח אי הבהירות בעיניין חוקיות התפיסה עצמה, בהיעדר צו תפיסה ומבלי שהמשיבה הבהירה מהי עילת התפיסה בנסיבות דנן, אין מנוס משחרור הרכב לידי העורר מבלי להטיל ערובות או תנאים.

...

כל אחת מעילות התפיסה שפורטו לעיל יכולה לשמש כעילה לתפיסת הרכב ואף להצדיק את המשך ההחזקה בו. דא עקא, לאחר ששמעתי את טענות המשטרה בדיון שבפני ולאחר שעיינתי בצו שהוגש לעיוני וביתר החומרים שהוגשו, נוכחתי שלא עלה בידי המשטרה להצביע על איזו עילת התפיסה מכוחה היא תפסה את הרכב במקור.

יוער, כי הייתי מוכן לשקול שחרור הרכב לידי העורר תוך הטלת איסור דיספוזיציה, אולם נוכח אי הבהירות בעניין חוקיות התפיסה עצמה, בהעדר צו תפיסה ומבלי שהמשיבה הבהירה מהי עילת התפיסה בנסיבות דנן, אין מנוס משחרור הרכב לידי העורר מבלי להטיל ערובות או תנאים.

בהתאם לאמור, דין הערר להתקבל ואני מורה על השבת הרכב לידי העורר.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למתן צו זמני ברכוש [לפי סעיפים 23 לחוק איסור הלבנת הון ביחד עם סעיף 36ו' לפקודת הסמים המסוכנים, וכן לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי).

הנאשמים עתרו להורות על שיחרור הנכסים ובטול צוי התפיסה.

ובאשר לעבירה המיוחסת לנאשמים לפי חוק איסור הלבנת הון, הרי הנאשם היה מודע למצג המרמתי שהוא עצמו יצר והציג כלפי נציגי חברת Binance.

...

סוף דבר: הבקשה מתקבלת.

אני מורה כי הרכוש המוחזק בידי המאשימה, ואשר פורט בסעיף 6 לבקשה – ימשיך ויוותר בידי המאשימה על למתן גזר דין סופי בעניינו של הנאשם.

עוד אני מורה כי הכספים התפוסים יופקדו בחשבון של קרן החילוט, המנוהל על ידי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, וזאת לשמירת ערכם של הכספים עד להכרעה סופית בעניינו של הנאשם.

רקע ביום 13.2.23, פתחה היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433 (יאל"כ) בשיתוף הממונה על הבטחון במשרד הבטחון ורשות התחרות, בחקירה גלויה נגד המשיבים ואחרים בחשד לבצוע עבירות מירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לבצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- 1988.

לטענת הטוענת לזכות, עילת התפיסה הנטענת בבקשה, היא תפיסה בשווי מכוח חוק איסור הלבנת הון ואין כל נפקות לכך שמשרדי המשיבה 1 ממוקמים באחד מהמשרדים שבבעלותה.

לא נעלמה מעיניי הצהרת המבקשת, לפיה עסקינן בחקירה מורכבת ומסועפת, מרובת מעורבים אשר ככל הנראה לא תסתיים גם בחלוף 180 הימים הבאים ואולם, משלא הוצגה בפניי מלוא התמונה אודות מצבה הכלכלי של החברה שתאפשר בחינת שיחרור סכום מסוים מסך הכספים התפוסים, ובהנתן טיב החשד, עוצמתו, פוטנציאל החילוט והקף שווי העבירה העולה עשרות מונים על הקף שווי התפוסים, כמו גם העובדה ששוחררו נכסים במסגרת הסכמות קודמות, מצאתי שיש מקום להורות על הארכת תוקף התפוסים.

הוראת סעיף 21(ב) לחוק איסור הלבנת הון קובעת: "לא נמצא רכוש של הנדון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על ממושו של הצוו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנדון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנדון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט". ככלל, סעד זמני כנגד רכוש אינו יכול לעמוד כלפי אדם שאינו נאשם ואין הוא בעל זיקה להליך הפלילי, אף אם מדובר בבעלים משותף של נכס ובכלל זה, בן זוג.

...

ואולם, לנוכח טעמי התנגדות המבקשת ומשלא הוכח לפניי שמקור הכספים שייכים למשיב 2 בלבד ומשהטוענת לזכות אינה בגדר חשודה ואף לא נחקרה תחת אזהרה, מצאתי להיעתר לבקשה.

סוף דבר הבקשה להארכת תוקף תפוסים מתקבלת ולפיכך, מורה על הארכת תוקף כלל התפוסים והמוצגים למשך 180 יום החל מיום 8.2.2024.

החלטתי הנוגעת לבקשת הטוענת לזכות תכנס לתוקף בתוך 7 ימים מהיום דו"חות סודיים וחומרי החקירה יוחזרו למבקשת באמצעות מזכירות בית המשפט.