רקע
ביום 13.2.23, פתחה היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433 (יאל"כ) בשיתוף הממונה על הבטחון במשרד הבטחון ורשות התחרות, בחקירה גלויה נגד המשיבים ואחרים בחשד לבצוע עבירות מירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לבצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח- 1988.
לטענת הטוענת לזכות, עילת התפיסה הנטענת בבקשה, היא תפיסה בשווי מכוח חוק איסור הלבנת הון ואין כל נפקות לכך שמשרדי המשיבה 1 ממוקמים באחד מהמשרדים שבבעלותה.
לא נעלמה מעיניי הצהרת המבקשת, לפיה עסקינן בחקירה מורכבת ומסועפת, מרובת מעורבים אשר ככל הנראה לא תסתיים גם בחלוף 180 הימים הבאים ואולם, משלא הוצגה בפניי מלוא התמונה אודות מצבה הכלכלי של החברה שתאפשר בחינת שיחרור סכום מסוים מסך הכספים התפוסים, ובהנתן טיב החשד, עוצמתו, פוטנציאל החילוט והקף שווי העבירה העולה עשרות מונים על הקף שווי התפוסים, כמו גם העובדה ששוחררו נכסים במסגרת הסכמות קודמות, מצאתי שיש מקום להורות על הארכת תוקף התפוסים.
הוראת סעיף 21(ב) לחוק איסור הלבנת הון קובעת:
"לא נמצא רכוש של הנדון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על ממושו של הצוו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנדון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנדון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט".
ככלל, סעד זמני כנגד רכוש אינו יכול לעמוד כלפי אדם שאינו נאשם ואין הוא בעל זיקה להליך הפלילי, אף אם מדובר בבעלים משותף של נכס ובכלל זה, בן זוג.
...
ואולם, לנוכח טעמי התנגדות המבקשת ומשלא הוכח לפניי שמקור הכספים שייכים למשיב 2 בלבד ומשהטוענת לזכות אינה בגדר חשודה ואף לא נחקרה תחת אזהרה, מצאתי להיעתר לבקשה.
סוף דבר
הבקשה להארכת תוקף תפוסים מתקבלת ולפיכך, מורה על הארכת תוקף כלל התפוסים והמוצגים למשך 180 יום החל מיום 8.2.2024.
החלטתי הנוגעת לבקשת הטוענת לזכות תכנס לתוקף בתוך 7 ימים מהיום
דו"חות סודיים וחומרי החקירה יוחזרו למבקשת באמצעות מזכירות בית המשפט.