מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לשחרור משירות מילואים בשל נסיבות אישיות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מתברר כי במסגרת שירות מילואים במהלך מערכת "צוק איתן" נחשף הנאשם, במסגרת תפקידו הצבאי, למראות ולחוויות קשים במיוחד, שהותירוהו בסבל שבגינו החל להשתמש באופן מסיבי בסמים.
במסגרת תנאי השיחרור בהליך זה, החל הנאשם להיות מטופל ב"מכון הירושלמי לטפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה" במסגרת אמבולטורית.
יחד עם זאת, לנוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם והתהליך הטיפולי שעבר, הייתי נכון לבחון אפשרות זו. בדיון ביום 14.1.2018 התברר, כי שירות המבחן לא היתייחס לאישום הנוגע לקוקאין, וכן התברר כי הנאשם לא התייצב אצל הממונה מפאת מחלה.
שירות המבחן שב וסבר כי הנאשם אינו זקוק להמשך טפול ולכן לא המליץ על כך. במהלך חודש ספטמבר 2018, ביקש שירות המבחן דחיה נוספת להגשת תסקיר, על-מנת למצות את הבחינה הטיפולית של הנאשם.
...
לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם צעיר שזהו לו התיק הראשון, על חווית המעצר הכרוכה בו; הנאשם ייפגע בשל כך במידה רבה יותר אם יוטל עליו מאסר ממש כפי שעולה מהתסקירים, מחוות דעתו של מר ימיני ומעדותו ומעדות אמו לפניי במסגרת שמיעת ראיות לעונש; נטילת האחריות של הנאשם למעשיו בסופו של יום היא שלמה, ולמעשה היא פרי של תובנות שהגיע אליהן הנאשם במסגרת הטיפול תחת פיקוח בית המשפט לאורך למעלה משנתיים; התהליך הטיפולי והשיקומי שעבר הנאשם ידע עליות ומורדות, אך בסופו של דבר, נראה כי הנאשם הצליח לאזור כוחות, לשנס מותניים, ולהתגייס באופן אפקטיבי לטיפול, כפי שעלה מהתסקיר האחרון – טיפול זה צריך להימשך עוד תקופה לא מבוטלת, אך שירות המבחן סבור, כי הנאשם רכש את הכלים לשמר את הישגיו בתחום הטיפול שהביאו לשינוי בגישתו ולשיפור ביכולות התפקוד שלו; לזכות הנאשם יש לזקוף את שירותו הצבאי הקרבי ואף את החוויות הקשות שליוו אותו כלוחם אף לאחר שירותו זה. לא אתייחס כלל לתיק הפתוח בשל חזקת החפות, שאיננה מילה ריקה אלא זכות יסודית חוקתית במשטר דמוקרטית, המהווה חלק מ"כבוד האדם" כהגדרתו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אלא, שסברתי כי בהינתן הטעמים שיפורטו להלן, יש מקום לחרוג ממתחמי הענישה שקבעתי מטעמי שיקום, וזאת על-פי הוראות סעיף 40ד' לחוק העונשין הקובע כך: "40ד. (א) קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 17.3.2019 , אשר ירוצו בגן הבוטני בירושלים, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

בהליך בקשה לביטול - פסילה מנהלית (בפ"מ) שהוגש בשנת 2024 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

בדיון שהתקיים בפני ביום 8.2.24 הוסיף ב"כ המבקש וטען כי המבקש שוחרר מהמילואים, ולאור מצבה הרפואי של אחותו הוא זקוק לרישיונו על מנת להסיע אותה.
  באשר לנסיבות אישיות – בבשפ 5928/96 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל נפסק, כי: "תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שיקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות היתערבות בשיקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה."   כך בעניינינו, הטענות כי עליו להסיע את אחותו לטיפולים, אין בהן כדי להצדיק את ביטול הפסילה.
...
בענייננו, לאחר שעיינתי בתיק החקירה, ומבלי להיכנס לפירוט בשלב מקדמי זה, כאשר אין מחלוקת כי התאונה הקטלנית קרתה תוך כדי נהיגתו של המבקש, מנסיבות התאונה מעדויות עדי הראיה, ומכלל הראיות שנאספו עד כה, אני סבורה, כי אף שטרם נסתיימה החקירה, יש בחומר החקירה המצוי בתיק כדי לבסס את הראיות הנדרשות בשלב זה.   המסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש בע"ח (מחוזי ת"א) 909-03-10 הלנה שפוליאנסקי נ' משטרת ישראל (9.3.10) בהתייחסה לעניין קביעת המסוכנות, בתאונות קטלנית, ציינה כב' השופטת כוחן, שתאונה קטלנית כשלעצמה, מהווה ראיה למסוכנותו של הנהג ולפי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה, מחוייב קצין המשטרה לפסול את רישיונו של הנהג, שהיה מעורב בתאונה בה נהרג אדם, לתקופה של 90 יום.
  לפיכך, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי מסמכיו הרפואיים מתיקו הצבאי עולה כי המערער פנה בבקשה להשתחרר משירות מילואים בשל היתמכרותו לאלכוהול.
הוא לא זומן לבירור או לחקירה ולא ידוע בכלל כי קיים קשר בין נסיבות היתאבדות החייל לעצם העובדה שהוא עלה לשמירה באותו יום.
המשיב צירף את חוות דעתו של ד"ר אהוד רוזיצקי מיום 29.12.22 שקבע כי אין קשר בין הפרעת האישיות בה לוקה המערער לבין תנאי שרותו הצבאי הסדיר בכלל וארוע ההיתאבדות של החייל ו"ל ז"ל. לדעת ד"ר רוזיצקי המערער כלל אינו סובל מהפרעת PTSD הקשורה לשירות הצבאי בכלל ולארוע ההיתאבדות של החייל ו"ל ז"ל. הינה כי כן, עניינו של המערער נדון ע"י גורמים שפוטיים שונים ונדחה.
...
דינו של ערעור זה להידחות בדומה לערעורים קודמים שהוגשו בעניינו.
דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים שטענו בפניי בדיון היום, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
בנסיבות אלו, אין לי אלא לקבוע כי אין מקום להתערב בהחלטתו של המשיב האמורה בסעיף 1 לפסק דין זה. סוף דבר, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לאחר פתיחת תיקי ההוצל"פ ונקיטת הליכי הוצל"פ נגד הנתבע באחד התיקים, הגיע הנתבע למשרד התובע ובקש לשכור את שירותיו המקצועיים לשם טיפולו בהגשת התנגדויות מטעמו ללישכת ההוצל"פ. ההליך המשפטי השני: ייצוג הנתבע בתביעה נזיקית נגד הקבלנים ותביעה שכנגד בשלהי חודש 2/1998 ביקש הנתבע לשכור את שירותי התובע לצורך הגשת תביעה נזיקית נגד הקבלנים.
נקבעו מספר דיונים אשר נדחו בשל נסיבות אישיות של הנתבע.
הנתבע מודה כי הוגש נגדו כתב אישום ומודה שאכן הייתה הסכמה לתשלום שכ"ט בסך של 2,500 ₪, אך לגירסתו התובע לא השלים את הייצוג והוא עצמו ביקש להשתחרר מייצוגו ולכן אינו זכאי לתשלום מלוא שכר הטירחה הנ"ל. הנתבע טוען כי הסכום הגלובאלי בסך 8,000 ₪ שנשלח לתובע כלל בתוכו את שכ"ט עבור הייצוג החלקי של הנתבע בהליך הפלילי.
...
כל הסכומים הנ"ל בתוספת מע"מ. לגבי יתר רכיבי התביעה, כמפורט בסעיף 19 ג'- ז' לעיל, אני מחליט לאשר לתובע את הרכיבים הבאים: השבת אגרת תיק הוצל"פ נגד הקבלן גיל בסך 2,200 ₪.
סוף דבר אני מקבל את התביעה, חלקית, ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסך 14,450 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החלו מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
כ"כ ישלם הנתבע לתובע החזר אגרת משפט יחסית לסכום שנפסק, וכן הוצאות ניהול התיק בסך 2,000 ₪.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עם זאת, בשל שירות מילואים של עו"ד שניידרמן נדחה הדיון ליום 10.12.23 (החלטה מיום 21.11.23) ובהמשך ליום 8.2.24.
ביום 3.4.24 ביקשה היא דחיה, בנימוק לנסיבות אישיות וכי נידרשת שהות ללימוד ושיחה עם המבקש.
הוא טען שלא קרא את חומרי העתירה (הגם שבבקשתו מיום 7.2.24, כמצוטט לעיל, כתב שלמד אותם) שאז, לאחר שעו"ד פוליטקין הבהירה "שאני כן ערוכה לטעון לגוף העתירה", הסברתי למשיב שוב את משמעות החלטתו אך הוא עמד על כך "שאני רוצה לטעון בעצמי". בהחלטה ראשונה באותה ישיבה (פ/15-17) נדחתה הבקשה לשיחרור מייצוג.
...
על התנהלות המשיב בהליך זה המסקנה מן הדיון עד כה היא, כי בוססו התנאים להכרזה על המשיב כבר-הסגרה, בהתאם לבקשת ארצות הברית.
משכך, נערכו הדיון והבחינה אשר, כמנומק לעיל, מובילים למסקנה לפיה יש לקבל את העתירה.
הכרעה העתירה מתקבלת והמשיב מוכרז כבר-הסגרה לארצות הברית, בגין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום שצורף לעתירת ההסגרה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו