רביעית, כפי שהובהר היטב בעדויות הצדדים – מקום בו ביקשו הצדדים להגיע להסכמות ביחס לשומות סגורות לגביהן ניתן פסק-דין על ידי בית משפט (שומות לשנים 2004-2006 שנידונו בפסק-הדין המחוזי) – נידרש היה לנקוט בהליך של ערעור בפני בית המשפט העליון, בו רשות המיסים מיוצגת על ידי פרקליטות המדינה, בעוד שפקידי רשות המיסים נעדרים סמכות חוקית להתערב בקביעות שנעשו בפסק-הדין (ר', למשל, בעמ' 22 ש.26 ובעמ' 36-37 לפרוטוקול).
או אז, התברר בתגובות שהוגשו מטעם הפרקליטות, ובתמיכה של תצהירי נציגי רשות המיסים, כי הדברים שנרשמו בבקשה אינם מוסכמים על רשות המיסים ועל הפרקליטות, לרבות הנטען בתצהיר התומך שצורף לה.
אמנם, ביום 6.12.16, בסמוך להחלטה המבקשת את תגובת הפרקליטות שוחרר תחת ידי בית המשפט מיסמך הנותן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים ונושא תאריך יום 8.12.16 (היינו תאריך מאוחר למועד מתן ההחלטה), אך בהחלטת בית המשפט מאותו היום הוברר כי מדובר בטיוטה של פסק-דין ששוחררה בטעות בטרם עת, כי היא מושהית, ובהמשך היא בוטלה לאחר שהתקבלה תגובת הפרקליטות.
...
בטיוטה זו, המשתרעת על 2 עמודים, התבקש בית המשפט העליון לתת לתובע ארכה להגשת ערעור על פסק-הדין המחוזי ולתת תוקף לפסק-דין להסכמת הצדדים לפיה, בתמצית, פסק-הדין המחוזי יבוטל; תתווסף לרישומי הכנסות המערער לשנים 2004-2006 הכנסה בשיעור של 1.5 מליון ש"ח וכי על חשבון הכנסה זו, בגינה יומצאו שומות סופיות לתובע, ישלם התובע סכום סופי של 300,000 ש"ח לסילוק חובותיו.
הנה כי כן, הבקשה שהוגשה מטעם התובע לבית המשפט העליון הייתה מטעה ובלתי מדויקת בלשון המעטה, עד כי נראה שהחיפזון של התובע להגישה לבית המשפט העליון, באמצעות עורך-דינו, עוד טרם ניתנה הסכמה פוזיטיבית להגשת המסמך המדובר מטעם נציגי רשות המיסים, ועוד טרם התבקש וממילא התקבל אישור הפרקליטות לה (ר' בעמ' 29 ש.1-9 לפרוטוקול) נעשו בניסיון לקבוע עובדות בשטח ולהציב את הפרקליטות בפני פסק-דין של בית המשפט העליון המבטל את פסק-הדין המחוזי, על יסוד טענות ועובדות שאינן נאמנות לאמת.
סוף דבר
לנוכח כל האמור – התביעה נדחית.