בקשה לשחרור הפרקליטות מייצוג

בעקבות זאת, פנה עורך הדין אילן סובל ממשרדו של המבקש אל הפרקליטות על מנת לברר על הליכי חקירה אלו ועל מעמדו של מולקנדוב בהקשר זה. לאחר שתהתה הפרקליטות על ייפוי כוחו של המבקש, השיב לה עורך הדין כי המבקש אכן מייצג את מולקנדוב, וצרף התכתבות עם מולקנדוב אשר בה ייפוי כוח לייצגו בכל הקשור להתחייבות פרקליטות מחוז תל אביב כלפיו בקשר למגעים להיותו עד מדינה.

ביום 27.12.2016 דחה בית המשפט המחוזי את טענותיו של המבקש וסירב לשחררו מייצוגו של מולקנדוב בהליכי הדיון בבקשה לגביית עדות מוקדמת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה ובטענות המבקש, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

משלא מצאתי במסגרת פסק הדין את ההלכה החדשה אשר עליה הצביע המבקש, או כל הלכה חדשה אחרת, הגעתי למסקנה כי אין מקום להורות על דיון מחדש בסוגיה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

קביעה זו נסמכה על דברי המערער, אשר ציין במהלך הדיון בעירעור כי: "לשאלת בית המשפט ובהנחה שמועדי הדיון הקבועים לחודש יוני לא ישתנו אני עדיין עומד על דעתי שבכל הכבוד הראוי לסנגוריה הציבורית, אינני רוצה להעזר בה ואני מעדיף לעשות זאת באמצעות עו"ד עטרי, וככל שהדבר לא יתאפשר אני אשקול להתייעץ עם עו"ד אחרים. אולי מדובר במשפט ראוה". על-כן, קבע בית משפט זה כי "נוכח עמדתו הנחרצת [של המערער – מ"נ] לפיה הוא מבקש להיות מיוצג על ידי עו"ד עטרי בלבד" (ההדגשה הוספה – מ"נ), יש לשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוג.

לאחר הגשת עמדתו, ביקש עו"ד עטרי להגיש מסמכים נוספים ובהם מכתב של המערער לועדת האתיקה מיום 5.11.2009, בו ציין המערער כי הוא מודע לכך שהפרקליטות הגישה תלונה לועדת האתיקה בקשר לייצוגו על-ידי עו"ד עטרי, ודרש כי יתאפשר לעו"ד עטרי להמשיך בייצוג.

...

92](#_Toc376965314) הוספת מעשים לכתב האישום והסתמכות על עובדות שלא הוצגו במסגרת הליך ההסגרה 96](#_Toc376965315) הערעור על גזר הדין 99](#_Toc376965316) הכרעה – גזר הדין 100](#_Toc376965318) סוף דבר.

נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערבותנו בעונש המאסר בפועל שנגזר על המערער.

סוף דבר אציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו.

נחה דעתנו כי אין חשש לקיפוח הגנתו של המערער.

זאת ועוד, גם אם היה מדובר בתנאי כלשהוא לא היה בכך כדי לשחרר את הפרקליטות מייצוג כיוון שלפי תקנה 520 לתקנות בית המשפט יכול בהתאם לשיקול דעתו אם מיוזמתו ואם לבקשת הצדדים לאחד דיון בתובענות בהן כרוכות שאלות דומות של משפט או של עובדה.

...

שקלתי עוד, האם משיקולי יעילות יש מקום להיעתר לבקשה.

המבקשת אינה מתייחסת לנושא זה כלל ועיקר, שהוא לטעמי העיקר בהתנגדות הגב' הראל, ואינה נותנת מענה לנושא זה. לפיכך באיזון שבין הצדדים בנסיבות המיוחדות של הבקשה ושל זהות הצדדים והטעם לקבלת הייצוג על ידי הפרקליטות, אני סבורה כי הנזק שעשוי להיגרם לגב' הראל רחב יותר מאשר תשלום לעו"ד קסוטו בעבור הייצוג בתביעה שהוגשה כנגדה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ביום 12.6.22 התקבלה תגובת ב"כ התובעים ולפיה הופתע מאוד מן הבקשה, אשר הוגשה ללא ידיעתו ובתוך כך ביקש לשחררו מייצוג ובנסיבות, נעתר לכך בית המשפט.

יש לומר כי המצאת התביעה לפרקליטות המחוז (וציון שמה כמייצגת הנתבעים), כמוה כהודאת בעל דין בדבר סמכות המדינה לייצג בעניינים אלו, כאשר הובהר גם בכתב ההגנה כי הייצוג הוא על ידי נציגי היועמ"ש. אך לא מדובר רק בהודאת בעל דין אלא בהוראות חיקוק המסמיכות את הפרקליטות כנציגת היועמ"ש לייצג את המדינה ואת האורגנים השונים ו/או הרשויות השונות בה. מושכלות יסוד בהקשר זה הם כי המדינה ומי מטעמה מיוצגים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

...

כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי- כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין.

לאור האמור לעיל, הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי זו לכב' השופטת לינדנשטראוס אשר תחליט באשר לאופן המשך ניהול התיק.

רביעית, כפי שהובהר היטב בעדויות הצדדים – מקום בו ביקשו הצדדים להגיע להסכמות ביחס לשומות סגורות לגביהן ניתן פסק-דין על ידי בית משפט (שומות לשנים 2004-2006 שנידונו בפסק-הדין המחוזי) – נידרש היה לנקוט בהליך של ערעור בפני בית המשפט העליון, בו רשות המיסים מיוצגת על ידי פרקליטות המדינה, בעוד שפקידי רשות המיסים נעדרים סמכות חוקית להתערב בקביעות שנעשו בפסק-הדין (ר', למשל, בעמ' 22 ש.26 ובעמ' 36-37 לפרוטוקול).

או אז, התברר בתגובות שהוגשו מטעם הפרקליטות, ובתמיכה של תצהירי נציגי רשות המיסים, כי הדברים שנרשמו בבקשה אינם מוסכמים על רשות המיסים ועל הפרקליטות, לרבות הנטען בתצהיר התומך שצורף לה. אמנם, ביום 6.12.16, בסמוך להחלטה המבקשת את תגובת הפרקליטות שוחרר תחת ידי בית המשפט מיסמך הנותן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים ונושא תאריך יום 8.12.16 (היינו תאריך מאוחר למועד מתן ההחלטה), אך בהחלטת בית המשפט מאותו היום הוברר כי מדובר בטיוטה של פסק-דין ששוחררה בטעות בטרם עת, כי היא מושהית, ובהמשך היא בוטלה לאחר שהתקבלה תגובת הפרקליטות.

...

בטיוטה זו, המשתרעת על 2 עמודים, התבקש בית המשפט העליון לתת לתובע ארכה להגשת ערעור על פסק-הדין המחוזי ולתת תוקף לפסק-דין להסכמת הצדדים לפיה, בתמצית, פסק-הדין המחוזי יבוטל; תתווסף לרישומי הכנסות המערער לשנים 2004-2006 הכנסה בשיעור של 1.5 מליון ש"ח וכי על חשבון הכנסה זו, בגינה יומצאו שומות סופיות לתובע, ישלם התובע סכום סופי של 300,000 ש"ח לסילוק חובותיו.

הנה כי כן, הבקשה שהוגשה מטעם התובע לבית המשפט העליון הייתה מטעה ובלתי מדויקת בלשון המעטה, עד כי נראה שהחיפזון של התובע להגישה לבית המשפט העליון, באמצעות עורך-דינו, עוד טרם ניתנה הסכמה פוזיטיבית להגשת המסמך המדובר מטעם נציגי רשות המיסים, ועוד טרם התבקש וממילא התקבל אישור הפרקליטות לה (ר' בעמ' 29 ש.1-9 לפרוטוקול) נעשו בניסיון לקבוע עובדות בשטח ולהציב את הפרקליטות בפני פסק-דין של בית המשפט העליון המבטל את פסק-הדין המחוזי, על יסוד טענות ועובדות שאינן נאמנות לאמת.

סוף דבר לנוכח כל האמור – התביעה נדחית.