מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לשחרור בערובה בעבירות הימורים והלבנת הון

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב האישום כלל 15 אישומים חמורים – ובהם ניסיונות לרצח, עבירות אלימות חמורות, סחיטה בכוח ובאיומים, החזקת מועדוני הימורים, עבירות מס והלבנת הון – והכל במסגרת ארגון הפשיעה כאמור.
כן הושת על המבקש מאסר על תנאי למשך 12 חודשים מיום שיחרורו מהכלא, לבל יבצע עבירה מהעברות שבהן הורשע; הפעלת התחייבות בסך 10,000 ש"ח (שנגזרה ב-ת"פ 1712/09); ופצוי נפגע העבירה, בסך של 30,000 ש"ח. יצוין כי בית המשפט המחוזי הדגיש בגזר הדין את חלקו הדומינאנטי של המבקש במכלול תכנית הסחיטה, את מעמדו הבכיר באירגון ואת קירבתו לראש האירגון.
בדיון שנערך לפניי ביום 23.5.2016 הגיעו המערער והמשיבה להסכמה, שלפיה עונש המאסר של המבקש יעוכב עד להכרעה בעירעור – וזאת בכפוף לתנאי שיחרור בערובה שנקבעו זה מכבר על ידי בית המשפט המחוזי.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, וכן בכתב האישום ובהכרעת הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להיעתר למבוקש.
התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה להקדמת הדיון בערעור, וכן את הבקשה החלופית לביטול מעצר הבית הלילי.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע וטיעוני הצדדים - בתמצית מדובר בחקירה שהחלה באופן סמוי והפכה גלויה ביום 28.11.17 עם מעצרם של מספר חשודים בחשד לבצוע עבירות ניהול וארגון הימורים, קשירת קשר לבצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על חוק מע"מ ועל פקודת מס הכנסה.
אשר למשיב 7, אין מחלוקת בנוגע לחשדות, ובא כוחו עתר לשחרר חלק מהתפוסים, נוכח הערכתו כי התקופה המבוקשת לא תספיק, וממילא צפויה להתבקש הארכה נוספת.
אמנם, צודק ב"כ המבקשת בטענתו, כי משק בית משותף לבני זוג איננו מהוה מחסום בלתו אין בפני תפיסת נכסים, בפרט אם קיימת אינדיקאציה לכך שהנכסים נרכשו בכספים שמקורם בכספי עבירה.
אך לאחרונה נתתי החלטה בעיניין שיעור ההפקדה הראוי להשבת רכב, ה"ת 11135-04-18 זיתון ואח' נ' מדינת ישראל (24/06/18), שם קבעתי כי הפקדת ערובה בשיעור 30% משווי כלי רכב תפוסים הוכרה זה מכבר בפסיקה כשיעור סביר וראוי.
...
מכאן, אני מורה על שחרור חלקה של בת הזוג בכל אחת משתי הדירות מצווי העיקול והתפיסה.
תוצאה אני מורה על הארכת תקופת החזקת התפוסים והמוצגים למשך 90 ימים נוספים החל מיום 18.7.18, בכפוף לסייגים שלהלן: א. ביחס לדירות המגורים שנתפסו (ברישום) מהמשיב 22 ורעייתו, יבוטלו צווי העיקול ביחס לחלקה של בת הזוג בכל אחת מהדירות.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התיק שלפניי עניינו חקירה בחשד לעבירות של ניהול וארגון הימורים באנטרנט, עבירות לפי החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס 2000 (להלן: "החוק לאיסור הלבנת הון") ועבירות על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").
בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים: סעיף 58 לחסד"פ קובע: (א) הערובה ותנאי השיחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים; ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע.
...
עיינתי בדו"ח הסודי שנרשם לעיוני, כעולה מהדו"ח הסודי ואף כעולה מהבקשה, סכום גובה העבירה המיוחס למשיב גבוה בהרבה מסכום כלל התפוסים, על כן, לא מצאתי להיעתר לבקשה לשחרור השעון אשר על כן אני מאריך את תוקף החזקת כלל התפוסים למשך 180 יום נוספים.
אדגיש, כי בענייננו, לא מצאתי כי יש בקביעת ערבויות כאלה ואחרות וגם לא בהפקדה כספית משמעותית שיש בהן כדי לאיין את החשש להימלטות מהארץ ועל כן לא אוכל להיעתר לבקשת המשיב לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, גם לא לתקופה מוגבלת.
אשר על כן ולאור המפורט בהחלטתי זו, אני מורה על הארכת תוקף כלל הערבויות בתיק למשך 90 יום נוספים.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

נגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 6596-04-11) המייחס להם עבירות מרובות של החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים, לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות מרובות של ארגון הגרלות והימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין; עבירות של קשירת קשר לסחיטה באיומים, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין; עבירות מרובות על חוק איסור הלבנת הון; עבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מע"מ. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעוצרם עד לתום ההליכים במשפטם.
במהלך הדיון, חזרה המדינה על בקשתה להאריך את מעצרם של המשיבים, בשל הפרת תנאי השיחרור בערובה, ואובדן האמון בהם, ואילו המשיבים חזרו וטענו כי מדובר בהפרות קלות ערך שאינן מצדיקות חזרה למעצר.
...
בהעדר מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה לגבי חלק מההפרות, ובשל קיומה של עילת מעצר עצמאית, בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק המעצרים, נעתר בית משפט קמא לבקשה למעצר ביניים והורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-72 שעות, החל מהשעה 15:00 ביום 8.11.2012.
בסיומו של ההליך, החלטתי כי המשיבים יהיו נתונים במעצר עד להחלטה אחרת.
בהמשך לדיון בבקשת המדינה, נטיתי ליתן החלטה לגופו של עניין, ואולם, לאחר שחזרתי ועיינתי בהחלטתו של כב' השופט אבו טהה, שם נאמר, כזכור, כי הוא מתכוון לדון בבקשה לעיון חוזר, לאחר הדיון בבית משפט זה, הגעתי למסקנה כי נכון יהיה להחזיר את הנושא לבית המשפט המחוזי, אשר אמור לדון גם בבקשה לחילוט הפקדותיהם של המשיבים ולחילוט חלק מהערבויות שניתנו על-ידי המפקחים-ערבים.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הובהר, כי הנאשם הפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 200,000 ₪ כערובה לשחרורו ועוד סך של 350,000 ₪ לשיחרור כלי הרכב שנתפסו.
שירות המבחן ציין, כי הנאשם מס' 3 (אליהו נחמיאס) הנו אחי אביו של הנאשם ושותפו של הנאשם 1 (שהורשע בפעילות במסגרת ארגון פשיעה שבראשו עמד הנאשם מס' 1, בין היתר על ידי החזקת מקומות לניהול משחקי מזל אסורים, אירגון הימורים, הלבנת הון ועוד).
הסניגור ביקש להשוות בין הקנס והחילוט המבוקשים בנוגע לנאשם, לבין הקנסות או החילוטים, שהוטלו על הנאשמים האחרים ואשר היו בסכומים נמוכים בהרבה, למרות שהורשעו גם בעבירות הקשורות בהלבנת הון ופעילות במסגרת ארגון פשיעה.
הכספים שהופקדו על ידי הנאשם במסגרת תיק זה: 200,000 ₪ להבטחת שיחרורו ועוד 350,000 ₪ להבטחת שיחרור כלי הרכב שנתפסו בתיק זה, יחולטו לטובת אוצר המדינה ויופקדו, בהסכמת הצדדים, בקרן חילוט של הלבנת הון.
...
בסופו של דבר, להבנתו, התסקיר כולו מלמד על אדם המתנהל לתפארת, אזרח יוצא מהכלל, איש משפחה, שאין כל הצדקה להרשיעו בעבירה הבודדת אותה ביצע ואשר אינה אופיינית להתנהלותו לאורך כל חייו.
הנורמה החברתית-כללית איננה סובלת, במקרה שבפנינו, את אי הרשעתו בדין של הנאשם, ועל כן לא מצאנו שיש מקום לבטל הרשעתו.
יחד עם זאת, ולאור הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים ונימוקיו, ניתן לומר, כי לאור המעשים בהם הורשע הנאשם, מתחם הענישה שהוצע, שעניינו קביעת מתחם שתחתיתו מאסר מותנה בלבד ולא ענישה בדרך של מאסר ממש, אמנם מקל, אך לא מצאנו, כי יש מקום להתערב בשיקולי הצדדים בעניין זה. כאמור, במסגרת הסדר הטיעון הסתפקה המאשימה בעתירה לעונש של מאסר על תנאי בלבד, אך ביקשה לאזן הקלה זו בענישה נוספת של הטלת קנס גבוה לצד חילוט הכספים שכבר הפקיד הנאשם בקופת ביהמ"ש. הסנגור, לעומת זאת, ביקש להתחשב בעובדה, שלא מדובר במי שהיה לו רווח כספי כתוצאה ממעשיו, כמו גם בנזקים שנגרמו לנאשם מעצם הרשעתו, והכל תוך השוואת הקנס לסכומים שהוטלו על הנאשמים האחרים בתיק זה. אשר על כן, ולאחר ששקלנו את כל הנימוקים וכל הנתונים שהובאו בפנינו, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי למשך 7 חודשים, והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה כנגד פקודת מס הכנסה תוך 3 שנים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו