בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם החייב בתיק

ביום 31.10.19 היתקיים דיון בהתנגדות במסגרתה הסכימו המבקש והחייב, בין היתר, על תשלומים מסוימים שעל החייב להעביר וכי ככל שלא יעשה כן תעמוד יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל לפרעון מידי בתוספת ריבית בשיעור 10%.

(5)       מיטלטלין מעוקלים שנתפסו טרם מתן צו לפתיחת הליכים, המאוחסנים במחסני ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות, או בידי גורם אחר שנקט בהליכי גביה לפי דין ושטרם נמכרו עד היום, אם קיימים כאלה על שם החייב, יימכרו על ידי הגורם שנקט בהליך הגביה, ובמערכת ההוצאה לפועל לפי כללי מכר מעוקלים בהוצאה לפועל, כאמור בסעיף 27 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ותקנה 53 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; התמורה בנכוי ההוצאות תועבר לנכסי קופת הנשייה.

(10)     על החייב לעמוד בכל דרישות הדין, ובכלל זה: (א)  להתייצב בפני הנאמן או בית המשפט או הממונה, בכל עת שיידרש לכך, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין; (ב)   לשלם תשלום עיתי לטובת נושיו בסכום ובמועדים כפי שייקבעו על ידי הממונה; (ג)   להגיש לנאמן דו"ח על מצבו הכלכלי תוך 21 ימים, כאמור בסעיף 117 לחוק; להגיש דו"חות עתיים על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, וכן דיווחים נוספים והכל לפי הוראות הדין, הממונה והנאמן; וככל שהדבר רלוואנטי - לשלם לזכאי למזונות סכום כפי שייקבע על ידי הממונה, הכול עד להכרעת בית המשפט בעיניין זה. (11)    לפי סעיף 138 לחוק – (א)  החייב יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה לפי הנידרש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מיסמך שברשותו הנוגע להליך חידלות הפרעון ויעשה כל הנידרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים; (ב)   החייב יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו.

...

מכל האמור לעיל עולה מסקנה לפיה מתקיימת בעניינו של החייב חזקת חדלות פירעון שלא נסתרה.

בהתאם ולאור כל הטעמים דלעיל, ניתן בעניינו של החייב צו כדלהלן: (1)      מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב.

(6)       אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם לחייב זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי החייב אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

לאחר הגשת הבקשה ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, בה צוין כי אוסי חייבת במספר תיקי הוצאה לפועל, וכי יש להפנות את הבקשה לתגובת החייב (המבקשים) ונושי אוסי, על מנת לקבל עמדתם לבקשה.

במסגרת תיק ההוצאה לפועל ניתנה ביום 4.12.19 החלטה בבקשת אוסי לשינוי שם הזוכה, ציינה הרשמת הנכבדה כי לאחר שתומצא הבקשה לידי הנושים וככל שמי מהנושים יחלוק על תוקף המחאת הזכות, תנתן להם ההזדמנות לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת להכריע במחלוקת, שנועדה להביא לידיעת נושי אוסי בדבר קיומם של ההליכים ולאפשר להם לנקוט עמדה ביחס להמחאת הזכות.

...

כמו כן צוין, כי ככל שיוותרו כספים בקופת בית המשפט לאחר חלוקה ליתר המשיבים, יועברו לטובת אוסי ועו"ד מח'ול. משיב 8 (עו"ד אלי בן עזרא) הגיש הודעה ולפיה, הוא מבטל כל דרישה במסגרת טען הביניים וכי ההודעה מוגשת על דעת ובהסכמת אוסי ועו"ד מח'ול. ביום 25.5.201 ניתנה החלטתי בה ציינתי כי לא ניתן לאשר את ההסכמות מבלי לקבל מספר הבהרות בנוגע למספר עניינים, וקבעתי דיון לשם לכך ליום 28.6.2021.

במהלך הדיון, המבקשים ואוסי ועו"ד מח'ול הגיעו להסכמה לפיה, המבקשים ישלמו את יתרת החוב בתיק ההוצל"פ בסך של 2,641 ₪, ובכך ייסגר תיק ההוצאה לפועל; לעו"ד מח'ול ולאוסי לא תהיה כל טענה לגבי החוב בתיק ההוצאה, ויסכימו לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

שליחת ההודעה לנושי אוסי נועדה כדי ליתן להם יומם להשמיע את טענותיהם לגבי המחאת הזכות הנטענת, הא ותו לא. הכרעה לאור הפירוט שהובא עד כה, אינני רואה מניעה לאשר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ועל כן אני מאשר את ההסכמות ונותן להן תוקף של פסק דין.

ביום 28.11.2010 קיבל רשם ההוצאה לפועל את הבקשה, והורה על תיקון שם החייב וכתובתו כך שהחל מאותו רגע הפך התובע לחייב בתיק ההוצאה לפועל, וזאת למרות שהאזהרה נימסרה לאחיו, ע', השיקים נמשכו על ידי ע', ושמו וכתובתו עליהם.

ביום 24.7.2011 החליט רשם ההוצאה לפועל בעכו על ביטול ההגבלות ועיכוב ההליכים ובקש מברנט להודיע מדוע נרשם שמו של התובע כחייב בעוד שהשיקים נושאים את שם אחיו, שאליו גם בוצעה מסירת האזהרה.

כאמור, ברנט ביצע (באמצעות נציגיו) את מסירת האזהרה לידי ע', גילה את אי ההתאמה בשיקים, ולמרות שהיה מודע לפער בין השם והכתובת המוטבעים על השיקים ושייכים ל-ע' לבין מספר תעודת הזהות של התובע, לא עשה דבר כדי לברר את מקור הטעות, אלא חמור מכך בחר ליטול את הסיכון, לבקש לשנות את מיהות החייב בהליך ההוצאה לפועל, לתובע.

...

השוואת ההתרשלות של ע', ככל שהייתה, בביטול השיקים ובהימנעותו מלקבל אותם לידיו בחזרה להתרשלותו של ברנט, מביאה למסקנה כי על ברנט לשאת ב-100% מהאחריות לנזק (במערכת היחסים שבינו לבין ע').

לא זו אף זו, ספק אם מתקיימים במקרה זה המבחנים שנקבעו לקיומו של קשר סיבתי בין המעשה או המחדל המיוחסים לע' לבין הנזק שנגרם לתובע בסופו של דבר, כך שגם אם ניתן לראות במעשיו של ע' בגדר התרשלות, ספק אם ע' היה צריך לצפות, כמושך שיק סביר, שברנט ינקוט הליכים באופן בו נקט, והאם התנהגותו של ברנט היא בתחום הסיכון שהתנהגותו של ע' יצרה.

סיכום ההודעה לצד שלישי נדחית.

"סיכום שהחייב ישלם ב־5 תשלומים שוים. סך של 1,220 ₪ כל חודש." המכתב השני הנושא גם הוא את התאריך 26-08-18 אך עליו סכום של 5,122.11 ₪ נכון ליום 02-07-18 על המכתב רישום בכתב יד המתעד את מקורו בתיק ההוצל"פ. המכתב השלישי נושא תאריך 02-07-18 ועליו סכום של 5,122.11 ₪ נכון ליום 02-07-18 רשומי ומסמכי לישכת ההוצאה לפועל מראים כי תיק ההוצל"פ הרלוואנטי ניפתח ביום 27-08-18 מספר 525429-08-18, וכי הבקשה שהביאה לפתיחתו נושאת תאריך 23-08-18.

התובעים לא טרחו לגלות במסגרת בקשת הנתבעת לרשם ההוצאה לפועל כי כתובתו הרשומה של התובע במירשם האוכלוסין היא כתובת הדירה השנייה.

ב"כ התובעים הסביר לחפצדי כי לפי צלום מסך ממערכת "כלים שלובים" (המערכת איתה עובדת הרשות) התיק ניפתח ב-27-08-18 (עמ' 22, שורה 14) חפצדי לא זכרה במדויק מה נשתנה בין הפגישה השנייה (26-08-18) והשלישית (02-09-18), ומסרה כי לא היא זו שדיווחה להוצאה לפועל על החוב או על הקטנת הקרן.

לפי עדותה, מכיוון שמצאה כי תיק ההוצל"פ כבר ניפתח, שינתה את הסכום המופיע עליו ל-6,100 ₪.

בית המשפט מבהיר כי באזהרה זו חיים בכפיפה אחת על גבי נייר אחד סכום חוב של 6,100 ₪ אשר אין מחלוקת כי הוא כבר כולל הוצאות הוצל"פ כשהוא משולב בנוסח אזהרה לפני הליכי הוצל"פ. וכך כתוב שם תחת הכותרת: "התראה בטרם הגשה ... :

...

הזיק הקטן שהצית את המחלוקת נוגע לזכאות הנתבעת לשיפוי שכר הטרחה לב"כ הנתבעת (בסך כולל של 978 ₪, בניכוי התשלומים שכבר נזקפו כנגד רכיב זה – 148.74 ₪) קיצור טענות הצדדים בטרם סקירת הראיות מצא בית המשפט להעיר כי ניהול הליך בראיות ובטענות בהיקף שכזה ותביעת סכומים שכאלה בגין חיוב בלתי מוצדק של שכר טרחת עו"ד בהוצל"פ בסך 976 ₪ אינו אלא "פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו". כאמור בתקנה 4 לתקסד"א 2018.

תוצאות והוצאות לאור האמור לעיל, התביעה הראשית – מתקבלת בחלקה, בעוד שהתביעה המשנית – נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 10,000 ₪.

באיזון בין השיקולים קובע בית המשפט כי הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות מופחתות בסך 5850 ₪, וכן הוצאות משפט הכוללות החזר אגרה בשיעור של 25% מאגרת ההליך העיקרי והחזר הוצאות עדיהם ככל שנפסקו על־פי הוכחות תשלום בכתב.

בחלוף למעלה משבע שנים ומחצית השנה, ביום 03.09.19, הגיש המבקש, תחת השם סלאח נקיב, ת.ז. 054445127 (להלן: "המבקש"), בקשה תחת הכותרת "בקשה דחופה למתן הוראות לסגירת תיק ההוצאה לפועל", היא הבקשה לביטול פסק הדין שהובאה בפני, שם טען כך: הנתבע והמבקש הנם שני אנשים שונים; כתב התביעה, כמו גם פסק הדין, לא נימסרו לידיו; בעת הגשת פסק הדין לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, ביום 05.04.12, שינתה המשיבה את פסק הדין על דרך של הוספת שם משפחתו של המבקש, מבלי שהותר לה לעשות כן, כך שתיק ההוצאה לפועל ניפתח נגד "נקיב סאלח צחי ת.ז. 40962102" (מוצג 1 בתיק); המען המצוין כמענו של הנתבע, רח' הכוורנית 20 בת"א, אינו מענו של המבקש והוא מעולם לא התגורר שם, וכי אף לא קיימת כתובת שכזו.

בתגובתה, טענה המשיבה כדלקמן: תיק ההוצאה לפועל ניפתח לפי מספר הזהות של הנתבע, כפי שצוין בכתב התביעה ומופיע ע"ג פסה"ד; כך שגם אם שונה שם משפחתו של החייב בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הרי שמספרי תה"ז השונים מעידים כי מדובר למעשה בשני אנשים שונים.

לאחר שקראתי את כלל הבקשות, התגובות והפרוטוקולים בתיק, ועיינתי במוצגים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה; להלן נימוקי ההחלטה - מועד הגשת הבקשה - נוכח המועד בו הוגשה הבקשה לביטול פסה"ד, 03.09.19, יש להדרש לה לאורן של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א"); הסמכות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה מסורה לבית המשפט מכוחה של תק' 201 לתקסד"א, שם נקבע כך: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם." באימרת אגב, אעיר כי תק' 201 הנ"ל אינה שונה במהות מרעותה העדכנית, תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018.

אעפ"כ, המבקש מודה במעמד הדיון כי מספר זהותו, הוא מספר הזהות המצוין בכתב התביעה ובפסה"ד. באשר לשינוי השם, נידרש המבקש להציג אסמכתא לפיה לא שינה את שמו - "סלאח צחי" ל- "סלאח נקיב"; תמצית הרישום אותה הגיש המבקש לתיק אינה מלמדת אודות שמות קודמים, בי אם היו ובין אם לאו.

...

הובאה בפני בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל שניפתח לביצוע פסה"ד שניתן בהעדר הגנה כבר ביום 01.02.12, ולחילופין, להורות על ביטולו של פסק דין - כך מתוך הרישא לבקשה; הלכה למעשה, עותר המבקש לביטול פסה"ד, שכן ממילא, אם תתקבל הבקשה הרי שתיק ההוצאה לפועל ייסגר מאליו, ואם תדחה, אין להיעתר אף לבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

אני סבור כי התנהלותו זו של המבקש עולה כדי זלזול ממש בבית המשפט, כמו גם במשיבה עצמה, המצדיק את דחייתה של הבקשה.

בהקשר זה, נכונים דבריו של כב' הרש' (בכתוארו אז) ב' אוקון בהחלטתו ברע"א 7051/00, בנימין קיסלר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [13.07.01]: "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטמיים של בעל הדין שכנגד (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי) [פורסם בנבו] ." סוף דבר - התובע הגיש בקשתו בשיהוי ניכר, תוך פגיעה בהסתמכות המשיבה על פסק הדין ועקרון סופיות הדיון.

לאחר שלא מצאתי כי נפל פגם בהליך אשר יש בו להצדיק את ביטול פסק הדין מחובת הצדק, ולאחר שלא מצאתי כל טעם של ממש למחדליו של המבקש והגעתי למסקנה כי סיכויי הגנתו קלושים, אני מורה על דחיית הבקשה; לאחר ששקלתי את התנהלות המבקש בהליך, מצאתי להשית עליו את הוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪; כמו כן, מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.