מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לרשות להגיש תובענה נגד מפרק בגין נזקים נטענים

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת המבקש לתת לו רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום פתח תקווה (כב' הש' א. רוטקופף) מיום 1.6.22 (ת.א 62618-02-20) במסגרתה נדחתה בקשתו למינוי מומחה בתחום הנורולוגי לבדיקתו והערכת נכותו במסגרת תביעה שהגיש כנגד המשיבה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד).
הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה מכוח חוק הפלת"ד, בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 29.10.17 (להלן- התאונה), לתביעה צורפה כתובעת אף אמו של המבקש שנפגעה אף היא באותה תאונה ואולם עניינה הסתיים בפשרה.
אין להיתעלם מפרק הזמן הרב ומההחלטות הרבות להם נידרש בית משפט קמא חזור והדרש בעיניין נכותו של המבקש ויש לשים לדבר סוף.
...
מעת שכך, ואחר שמצאנו כי עסקינן במסמך פסול שיש להוציאו מהבקשה, הרי שלפנינו למעשה בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה כבר בחודש אפריל, וכידוע אין בבקשה לעיון חוזר בכדי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור (וראו לעניין זה - רעא (מרכז) 32394-03-16 - הכשרת הישוב ביטוחים בעמ נ' י צ, (2016); רעא 7614/15 - מייק ואן קול נ' מדינת ישראל,(2015); בש"א 3430/13 אלבז נ' מיטל (2013) בש"א 3731/14 דדון נ' כונס הנכסים הרשמי (2014); בעמ 7684/15 - פלוני נ' פלוני (2016) ורבים אחרים).
יתר כל כן בדברי ההסבר לתקנות הנזכרות צוין, בין השאר – "בתקנה זו (תקנה 151 – ה.ש- צ.ו) נקבע במפורש שאם סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, יהיה רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו. בתקנה זו הושם דגש על הצורך לחייב בעל דין שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה. התנהלות כאמור פוגעת בבעל הדין שכנגד באותו הליך בפרט ובציבור המתדיינים בכלל. המשאב השיפוטי הוא משאב מוגבל והתנהלות שפוגעת בסדר התקין של ניהול ההליך השיפוטי גורמת בסופו של דבר להכבדה על בית המשפט והצדדים ולהימשכות ההליך, דבר שגורם לעיכוב בשמיעת הליכים אחרים. לפיכך, בית המשפט רשאי לחייב בעל דין בנסיבות אלה בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה" מתוך דברי ההסבר המתייחסים לתקנה 151 (ג) לתקנות עולה כי מטרתה ליתן תרופה להתנהגות הפוגעת בבעל הדין שכנגד ובציבור המתדיינים בכלל, לפיכך ברי כי התרופה ניתנת בידיו של בית המשפט כוללת את האפשרות לרפא הן את הנזק לבעל הדין והן את הנזק הציבורי וזאת בדרך של חיוב משולב של הוצאות לטובת בעל הדין ואוצר המדינה גם יחד.
מכלל האמור נמצאנו למדים כי יש לדחות את הבקשה שבנדון.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

][] לפניי שתי בקשות למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד סגן הנשיאה, השופט א' שוורץ) בת"א 47302-05-16 מיום 06.07.2022, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבות לתיקון כתב תביעתן.
ביום 23.05.2016, הגישו המפרקים בשם קבוצת בטר פלייס תביעה נגד המבקשים, בטענה כי אלו התרשלו בתפקידם, והיו אחראים ליצירת מצגי שוא שהביאו, בסופו של יום, לחדלות פרעון של החברות (שלא תימצא התמונה חסרה יצוין, כי התביעה הוגשה נגד אחרים הנוספים למבקשים, אשר אינם צד פורמלי לבקשות אלו).
אשר לבקשה לסילוק על הסף שהגישה סומך-חייקין נקבע, כי הנזק שנטען כי נגרם עקב היתנהלותה – אינו מקים עילת תביעה לקבוצת בטר פלייס, אלא לנושיה.
בהתאם לכך נקבע, כי המפרקים רשאים לתקן את כתב התביעה ביחס לעניינים הבאים (להלן: ההנחיות הדיוניות): הראשון, סטאנדרט הבקורת השיפוטית שיש להפעיל על הדירקטורים בקבוצת בטר פלייס בתקופה בה זו הייתה בסביבת חידלות פרעון, בשים לב לקביעות בע"א 7735/14 ורדניקוב נ' אלוביץ' (28.12.2016); השני, הבהרה ביחס להגשת התביעה בשם הנושים ובתוך כך לסוגיית המחאת זכות התביעה מהנושים למפרקים; ו-השלישי, אחריות רואי החשבון של החברה (ובכלל זה סומך-חייקין) בגין נזק שנוצר עקב התנהלותם, ובשם מי נתבע הנזק.
...
סבורני, כי החלטה זו נותנת מענה מספק לטענות המבקשים נכון לשלב בו נמצא ההליך העיקרי, ולא מצאתי עילה להתערב בה. ויוער: איני מקל ראש בטענות כבדות המשקל, אותם מעלים המבקשים במסגרת בקשותיהם.
סבורני, כי יש מקום לברר וללבן טענות אלה ואחרות, אולם המקום לעשות כן, כאמור, אינו במסגרת הליך תיקון כתב תביעה או בבקשות למתן רשות ערעור, אלא – בהליך העיקרי שעוד ידון לפני בית המשפט המחוזי.
סוף דבר: הבקשות נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' הש' זיוון אלימי) מיום 23.5.23 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו ולמינוי מומחה בתחום הכאב לצורך קביעת נכותו בתחום זה כתוצאה מתאונת דרכים מיום 14.3.21.
עם הגשת תביעתו ביום 21.12.2021 עתר המבקש למינוי מומחה בתחום האורתופדיה ובתחום הכירורגיה הפלסטית.
תמצית טענות המבקש שגה בית משפט קמא בהתעלמו ממכתבו הרפואי של ד"ר יצחק שמואל שבתפקידו מנהל בין השאר את המרכז לבריאות וכאב במפרקים, אשר אבחן את המבקש כסובל מכאבים כרוניים עזים בכף הרגל, מתקשה בהליכה ומוגבל בתנועתו וכן המליץ לפניו על שימוש בקאנביס רפואי בשל כאב סומטי ממושך, כאב המשפיע על התיפקוד היומיומי ועל איכות השינה.
הובהר בפסיקה כי על אף הגישה הליבראלית הנוהגת במינוי מומחים אין בכך כדי לרוקן מתוכן את הדרישה לקיומה של ראשית ראיה לנזק ולקשר סיבתי לתאונה (רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (2009), וכלשונו של כב' הש' ריבלין ברעא 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בעמ נ' מוחמד קוואסמה ואח', (2012) – "אין משמעותה של "הגישה הליבראלית" בהקשר זה כי נפרצו הסכרים כולם וכי הדרישה לקיומה של ראשית ראיה רוקנה מתוכן".
...
די באמור לעיל על מנת לדחות את הבקשה, ואולם דינה להידחות אף לגופה כפי שיפורט להלן.
כך בעניין רע"א 4299/07 משה ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (2007) נפסק כי : " כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות-חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים בתחומים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים – בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי". (ה.ש - צ.ו; עוד ראו לעניין זה - רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2011) ( להלן- עניין ששון)).
המסמך הבודד מיום 2.2.23 אינו עולה בקנה אחד עם אופי תלונותיו הממוסמך של המבקש כעולה מהתיעוד הקודם למסמך זה. ומכל מקום, אין כל מניעה כי ככל שהמבקש ממשיך ומטופל בתחום הכאב, יגיש תיעוד חדש ומפורט ויעתור על בסיסו למינוי מומחה כאב בנוסף למומחה הרפואי האורתופדי שמונה על ידי בית המשפט ואולם, כאמור, בתיעוד הקיים אין די לצורך מינוי מומחה בתחום הכאב בשלב זה. סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 8.10.23, שניתנה בת"א 32140-12-22, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להתיר לה עיון בתיק (להלן: "החלטה").
בתביעה המתנהלת בין שקמה והמשיבות עתרה המבקשת שאיננה צד להליך, להתיר לה עיון בכל המסמכים המצויים בתיק זה. לטענתה, ההצדקה להתיר לה את העיון, טמונה בזהות ההסכמים שנחתמו בין המפרק למזמינות, הכוללים נוסחה חשבונאית זהה, וכן, בכך שלמזמינות טיעונים דומים באשר לנזקים שנגרמו להן בגין מסירת מיתקני החנייה באיחור.
לסברתה, עסקינן בבקשה משוללת יסוד משפטי או עובדתי שהוגשה כחלק מ"מסע דיג" שעורכת המבקשת, למטרת יצירת יתרון דיוני בלתי הוגן לטובת המבקשת בהליך שנקטה שקמה נגד המבקשת (ת"א 13292-10-23).
...
שם נפסק, כי נקודת המוצא היא שככלל יש להיעתר לבקשה לעיון גם למי שאינו בעל דין בתיק, זאת תוך איזון זכויות אחרות הראויות להגנה.
בעניין מיטרני נקבע: "נמצאנו למדים, כי לא היה מקום לדרוש מן המבקש להוכיח "טעם של ממש" המצדיק עיון בתיק.
נוכח כל האמור לעיל מוחלט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בית משפט קמא, באופן שלשקמה תינתן זכות עיון בתיק 32140-12-22 כולו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.8.2023 (השופט י' אטדגי) בת"א 40375-09-20, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק על הסף של תביעת המשיבה 1.
אם כן, מן הקביעה כי אין להחיל את סעיף 83(ב) לפקודה "במצבים שבהם הסכם הפשרה מתייחס לחלקו של הנתבע-המתפשר בלבד" מתבקשת המסקנה, כי במצבים כאלה שיעור הפצוי שהניזוק יוכל להפרע ממעוול אחר לא יהיה כפוף למגבלת הסכום שנפסק בהסכם הפשרה שהושג בעיניינו של המעוול הראשון (עניין יהודית, בפיסקה 18; והשוו: ע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרישמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פ"ד נז(4) 289, 303-302 (2003); עניין ג'ורי, בעמ' 562).
בעוד שכתב התביעה שהוגש נגד גולדברג מיפרט נזקים ישירים, ובהם "השבת כספים ללקוחות ו/או ביטול חיובים של כרטיסי אשראי [...] שירותי תיירות שהוזמנו וסופקו ללקוחות אך לא נגבה תשלום בגינם או ששולם לידיו של הנתבע 1 [גולדברג] במזומן", וכן נזקים עקיפים בגין "הפסדי עיסקאות, הפסדי עמלות מספקי התיירות, הפסד לקוחות חוזרים"; כתב התביעה שהוגש נגד המבקשת מיפרט נזקים בשל "גניבת כספים", "פגיעה במוניטין ובשם הטוב", וכן "נזקים בגין אבדן רווחים ובטול זמן". לנוכח כלליות נסוחם של כתבי התביעה, והשלב המקדמי שבו מצויה התביעה דנן, לא ניתן להסיק על חלקו של כל אחד מן הנתבעים בגרימת הנזקים הנטענים.
...
בכתב ההגנה שהגישה בהליך שבענייננו, טענה המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר עילה ולמצער לעכבה מחמת הליכים תלויים ועומדים אחרים – בהתייחסה לתביעת גולדברג ולתביעת לשון הרע שהגישה המבקשת נגד החברה (ראו: ת"א 67737-07-20).
עוד טענה המבקשת כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת הפרה של חובת תום הלב והשתק שיפוטי.
דיון והכרעה לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
על רקע האמור, נקבע כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות ביניים שעניינן דחיית בקשה לסילוק על הסף, תיעשה במשורה ותישמר למקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטה, או במקרים שבהם התעורר חשש לניהול הליך סרק הכרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן (ראו, מני רבים: רע"א 3110/23 אביאל נ' דיין, פסקה 12 (18.9.2023); רע"א 1739/23 אלד פלאנט בע"מ נ' מנסור, פסקה 12 (21.5.2023); רע"א 5464/22 לדרמן נ' עיריית קרית-גת, פסקה 13 (19.10.2022)).
לפיכך, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו