בקשה לרישיון קבלן שירותי בנייה

רקע המשיב 1 (להלן - המשיב) הוא אזרח אריתריאה שהועסק כעובד ניקיון באמצעות המשיבה 2, בעלת רישיון קבלן שירות בתחום הניקיון שנקלעה להליכי פירוק (להלן – החברה שבפרוק), בסניף המבקשת בנתניה החל מיום 6.4.2017 ועד ליום 16.11.2017.

נטל השיכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מנקודת המוצא דלעיל מוטל על המבקש, אשר עליו להראות כי סכויי העירעור להיתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שהנזק היחסי שייגרם לו מאי הענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי לצד שכנגד ככל שיעוכב הבצוע (ע"ע (ארצי) 44633-10-12 סביניך - צוות 3 בע"מ (8.4.2013); עע"מ 2152/13 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה קרית טבעון נ' ועדת ערר מחוזית חיפה (23.4.2013)).

...

המבקשת מוסיפה וטוענת שהנזק שייגרם לה אם יבוצע פסק הדין ובסופו של דבר יתקבל הערעור, עולה על הנזק שעלול להיגרם למשיב כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן סיכוייה לקבל את הכספים נמוכים בשל היותו של המשיב עובד זר אשר הועבר למתקן חולות ועמד להיות מגורש מהארץ.

הנני מורה לפיכך על עיכוב ביצועו של פסק הדין, בכפוף להפקדה בקופת בית הדין של מלוא סכום פסק הדין, בין במזומן (או בהמחאה בנקאית) ובין בערבות בנקאית בנוסח מקובל, עד לא יאוחר מיום 30.12.2020.

סוף דבר – ניתן בזה צו לעיכוב ביצועו של פסק הדין, בהתאם ובכפוף לאמור בסעיף 7 להחלטה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ת"פ 49567-10-18 לפני: כב' השופטת קרן כהן המבקשים: הנאשמים 1. אלמוג ב. ז. בניה והשקעות בע"מ 2. יעקב קרויזינלבר 3. איתי מרצקי ע"י ב"כ עו"ד שירה בס-רוזן המשיבה: המאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ישראל שניידרמן החלטה

כמו כן, חשד לעבר פלילי אין בו בהכרח כדי לשלול את מתן הרישיון, כפי שעולה ממסמך "הנחיות להגשת בקשה לרשיון חדש – קבלן כוח אדם/שירות"[footnoteRef:6].

...

] בית המשפט העליון הוסיף כי על הערכאה השיפוטית לפעול באופן הבא: "עיגונה של ההגנה מן הצדק בחוק מפורש והעדפת מבחן 'הסתירה המהותית' על פני מבחנים מצמצמים יותר, אפשר ויסמנו נכונות להרחיב במידת מה את תחומה של ההגנה. עם זאת, נראה כי המחוקק לא התכוון להביא לשינוי דרמטי באופייה של ההגנה. מבין ההצעות השונות שעמדו בפני הוועדה.... מבחן 'הסתירה המהותית' אומץ בסופו של דבר בתיקון לחוק הוא הקרוב ביותר באופיו למבחן 'הפגיעה הממשית' שנקבע בפרשת בורוביץ. לא פגיעה חמורה, ואף לא קיצונית, אלא פגיעה מהותית שהולמת כאמור את 'הרף המרוכך' שבפרשת בורוביץ. לפיכך, ספק אם יש בכניסתו של התיקון לחוק משום מהפכה בהשוואה למצב הקיים מאז הלכת בורוביץ. הגנה מן הצדק, כך נראה, הייתה ונותרה טענה שיש לקבל במקרים חריגים בלבד. עם זאת, אין בדעתי לקבוע מסמרות בשאלה האם הביא עימו התיקון לחוק שינוי בנקודת האיזון, שכן, כפי שנראה, אין הדבר נצרך לענייננו. אבקש להותיר שאלה זו לעת מצוא, אשר אני מניחה שאינה רחוקה. באשר לשלבי הבחינה בהם יש להעביר את טענת ההגנה מן הצדק, נראה שאין סיבה לשנות מהמבחן התלת שלבי שנקבע בפרשת בורוביץ". הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

לכך יש להוסיף כי בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ממילא לא ניתן היה לפעול באפיק של הסדר מותנה גם אם כתב האישום הנוסף היה מוגש במועד מוקדם יותר מכיוון שאם היו מורשעים היה מדובר במקרה שבו יש להם עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה מושא הליך זה. בנסיבות אלה, לא מצאנו שיש להורות על מחיקת כתב האישום מטעמים של אכיפה בררנית.

בנסיבות העניין, לא מצאתי שנפל פגם או פסול בכתב האישום או בהתנהלות המאשימה ולכן הגעתי למסקנה שאין להורות על מחיקת כתב האישום ושניהול ההליך הפלילי נגד הנאשמים אינו עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

סוף דבר הבקשה לביטול כתב האישום מחמת פגם או פסול בכתב האישום ומטעמים של הגנה מן הצדק – נדחית.

הבקשה הנוכחית הוגשה לאחר שהיתקבל בידי המבקש, לטענתו, מידע חדש, הוא דו"ח חברת I.D.B לפיו העסק של המשיב איננו פעיל ומוגדר כעסק לשירותי ניקיון (בעוד שבהתאם להסכם שבין הצדדים פעל המשיב כקבלן בנייה).

בנוסף טוען המבקש כי למשיב אין תיק עוסק מורשה במע"מ והחשבוניות שהוצגו לבית המשפט הנן חשבוניות פיקטיביות, וכי המשיב אינו בעל רישיון קבלן.

...

לפיכך טוען המשיב כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו וכי יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות.

לאור כל האמור לעיל, מתקבלת הבקשה באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

ככל שהמבקש ישלם לידי המשיב, תוך 45 יום, מחצית סכום פסק הדין וכן את רכיב ההוצאות ושכ"ט עו"ד, יעוכב ביצועו של פסק הדין לגבי המחצית השנייה של סכום פסק הדין, ובתנאי שהמבקש יפקיד סכום המחצית האמורה (השנייה) של פסק הדין בגזברות בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד שתהיה בתוקף עד למתן פסק דין חלוט בערעור.

ההבחנה בין מיקור חוץ אותנטי לבין הסדר פקטבי תיעשה בהתבסס על כלל נסיבות העניין, ותוך העמדת תכליתם של דיני העבודה מול עינינו – וביתר ספציפיות, התכלית של הכרה ב"מעסיק" ככזה (דב"ע נד/3-96 מ.ב. מחלקת הבנייה של הקבוץ הארצי בע"מ – חליל עבד אלרחמאן עאבד, פד"ע כט 151 (1995)).

אשר למהות ההיתקשרות בין הנתבעת לבין ר.ג.א. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי היא בעלת רישיון קבלן שירות והיא מספקת שירותי ניקיון לגופים שונים, בהם עריית ר"ג. עם זאת, בתצהירה של גב' ברויטמן, כמו גם בסיכומיה, טוענת הנתבעת כי הייתה בעלת רישיון כפול – הן כקבלן שירותים והן כקבלן כוח אדם, ולמעשה סיפקה שירותי כוח אדם לחברת ר.ג.א. גם בחקירתה הנגדית טענה גב' ברויטמן כי הנתבעת הנה חברת כוח אדם וסיפקה שירותי כוח אדם לר.ג.א (ר' עמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 31.10.2021, שורות 28-34).

למעלה מכך, בעיניין ע"ע (ארצי) 7267-10-19 עריית בת ים - בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע"מ, ניתן ביום 04.03.2021 (להלן: "עניין עריית בת ים") קבע בית הדין הארצי כי "הנטל להוכיח את היות החוזה חוזה הפסדי – ובפרט הטענה כי הפך לכזה במהלך ההיתקשרות ולא היה כזה בתחילתה (נוכח הוראת סעיף 28(א)(1) לחוק) – מוטל על העובד המבקש לבסס את אחריות המזמין על יסודו. בידו להשתמש בכלים הדיוניים העומדים לרשותו לשם גילוי המידע הנידרש". עוד קבע בית הדין אך לאחרונה, כי "ככל שהשאלה בדבר היות החוזה "חוזה הפסד" אינה חלק מחזית המחלוקת בין העובד לבין מזמין השרות, והסכסוך בעיניין זה הוא בין מזמין השרות לבין קבלן השרות - אין מקום לידון בעיניין זה בבית הדין לעבודה" (ר' בר"ע (ארצי) 21708-04-22 קפלן את לוי בע"מ - KIDANE ZERABROCH, ניתן ביום 19.4.2022).

...

אשר על כן, אנו דוחים את טענת התובע כי פוטר מעבודתו.

כפועל יוצא, התובע אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת ויש לדחות את תביעתו ברכיב זה. אשר לטענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת, לא ניתן לקבוע בבירור על סמך חומר הראיות שהתובע התפטר, שכן גב' ברויטמן לא ידעה להעיד על כך מידיעה אישית אלא העידה כי "הפסקנו לקבל דיווחים עליו" (ר' עמ' 24 לפרוטוקול הדיון מיום 31.10.2021, שורה 6).

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

נתבע 1 (להלן: "הנתבע") רכש מקרקעין לצורך בניית בית מגורים עבורו ושכר את שירותיה של נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") לצורך ניהול הפרויקט ופקוח על ביצוע העבודות.

לטענת הנתבעים התובע הציג עצמו כקבלן רשום, הצהיר והתחייב בהסכם שהוא רשום כקבלן בסווג ובהיתר המתירים לו את ביצוע העבודות ושהוא מוסמך לבצע את העבודות ורק ביום 25.2.2019 לאחר שהתובע החזיר לנתבעת את טופס "מינוי אחראי לבצוע שלד" חתום על ידי קבלן אחר בשם "חנא מתא תיכנון ובנייה בע"מ" והתובע התבקש להציג רישיון קבלן שלו והציג רישיון של קבלן אחר נוסף בשם "חסן עטיה" - התברר שהתובע, בנגוד להצהרותיו אינו מחזיק ברישיון קבלן ובשל כך נשלחה לתובע ביום 26.2.2019, לפני שהוחל בבצוע העבודות, הודעה על ביטול ההסכם.

...

התובע מבקש פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין רכיב זה. תביעה בגין רכיב לא נכללת בכתב התביעה, ומהווה הרחבת חזית פסולה ומטעם זה דינה להידחות.

לאור המסקנה אליה הגעתי - אין התובע זכאי לפיצוי בגין שכר טרחת ערך דין, שכר מגשר ואגרה.

סוף דבר אשר על כן ומכל האמור, התביעה על כל רכיביה - נדחית.