בקשה לרישום בת לבית ספר לקראת כיתה א

לקראת שנת הלימודים תשע"ו, נרשמו בשכבת כיתה א' 76 תלמידים.

התושבים הדתיים בשכונה זו מבקשים להקים בית ספר שישרת את הצרכים החינוכיים של ילדיהם, ובכלל זה לימוד בכיתות מעורבות (בנים ביחד עם בנות).

כך, ד"ר שי פרוכטמן, מנהל האגף לחינוך יסודי וחטיבה צעירה בעריית נתניה, הדגיש כי מדובר בפיתרון אירעי, שכן כבר אותר שטח להקמת בית הספר הממלכתי דתי ואף אושרו התקציבים המתאימים לבנייתו: "אנחנו פנינו למשרד החינוך בכדי לקבל את ההכרה ואת סמל המוסד, היות והממשלה התקבלה [צ"ל התפטרה – א.ש.], הם לא יכלו לקבל החלטה על תיקצוב של בית הספר החדשה, עריית נתניה נתנה את השטח, ועכשיו נוכל לקבל את התיקצוב ולבנות את בית הספר. הוא מגיעה ב – 100% ויש השלמה של הרשות לצרכים שמעבר." [פר' עמ' 6 ש' 24 – 27] גורמי הערייה הדגישו שתישמר עדיפותם של תלמידי בית הספר על שם חיים חפר, גם במקרה בו ייוצר מחסור בכיתות לימוד.

שנית, לשנת הלימודים תשע"ו, רשומים לעת הזו 35 תלמידים לכיתת א' בבית הספר הממלכתי דתי על שם קרליבך [פר' פגישה עם מנהלת המחוז במשרד החינוך מיום 2.3.15, נספח א' לתגובת משרד החינוך לעתירה].

...

דין טענה זו להידחות.

שלישית, שוכנעתי שנערכה בדיקה עניינית באשר לאפשרויות שהעלו העותרים להקמת בית ספר ממלכתי דתי בשכונות אחרות.

סוף דבר – העתירה נדחית.

חלוקת מבנה בית הספר נעשתה לטענת המשיבה 2 מפאת מצוקת כיתות בבתי הספר של החינוך העצמאי והחינוך החרדי בבית שמש לעומת התדלדלות אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר הממלכתיים בבית שמש בכלל, ובבית הספר שפות ותרבויות, בפרט.

לקראת הדיון הגישו המשיבים 1 ו- 2 את תגובתם הכוללת את הטענות הבאות: חוסר סמכות עניינית לבית משפט השלום, שכן, אין מדובר בסוגיה או בטענות לשימוש וחזקה במקרקעין.

ואולם, בשל האופן שבו ביצעה המבקשת את החלוקה של בית הספר, בלילה האחרון של החופשה , בין יום 31/8/13 ל-1/9/14, לאחר שהיה ברור לה שהחלוקה היא בנגוד לדעת המבקשת, אינני עושה צו להוצאות המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בפקס ובדואר רשום עם אישור מסירה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון בפני בעל פה, באתי למסקנה כי אכן אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בבקשה זו ואלה נימוקיי: אין ספק שהמבנה הינו בבעלות המשיבה 2.

התוצאה היא איפוא שאין לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה כפי שהוגשה שכן עניינה הוא במשפט הציבורי מנהלי בלבד ולפיכך הבקשה נמחקת מחוסר סמכות עניינית.

הנדון להכרעה הוא רישום הבת [א'] לבית הספר לקראת עלייתה לכתה א' בשנה הבאה.

] מתחנכות בנות רבות מהמגזר החילוני מסורתי, יש בו מעלות רבות על פני בית הספר החילוני כמו למשל: מספר התלמידים בכיתה, בבית הספר [.

לאור האמור עמדת בית הדין שבשלב זה על ההורים לדאוג לרישום בתם [א'] בשני בתי הספר.

בהחלטת בית הדין הנזכרת מיום ה' בתמוז התשע"ג (13/06/2013) נתבקשה האם ליתן תגובתה ביחס למועד בו ייקח האב את הבן מהגן.

...

XXX 19 מתגוררים ב אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך עם המשפחה לקראת כתיבה וזקוקים לזימון נוסף על מנת לתת את המלצותיו לגבי משמורת זמנית והסדרי ראייה.

בדיון שהתקיים ביום 10.12.18 חזר האב על בקשתו כי כל הילדים יגדלו יחדיו באותו הבית ללא הפרדה ביניהם, האם הצהירה כי היא מוכנה לעבור להתגורר במקום קרוב יותר, אך למרות הצהרתה זו לאחר הפסקה XXX וציינה כי היא מוכנה לעבור לגור ב ,XXX לא ל שנערכה בדיון הודיע ב"כ האם כי האם נימצאת במצוקה כלכלית קשה, אין לה אפשרות XXX לשכור דירה ואין לה אפשרות לחזור ל לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובהמלצות התסקיר קבעתי בהחלטתי מיום 10.12.18 כי על מנת לבחון את טובת הקטינים והמשפחה כולה, בטרם יוכרע מועד חזרת האם לצפון יתקיים דיון נוסף במעמד עו"ס לס"ד. כן אושרה המלצת התסקיר בעיניין רישום הקטינים באופן מיידי, גם ללא חתימת האב, וזמני שהות בין האב XXX למסגרות חינוכיות ב לקטינים אחת לשבועיים בביתו כאשר האב יאסוף את הקטינים בני ה - 3 ו - 5 מבית הוריה ביום שישי בשעה שתתואם בין הצדדים.

כן היא בת 13 בלבד וזקוקה לקשר הדוק עם XXX ציינה כי הקטינה א., שנשארה בבית ב במהלך הדיון נעשו ניסיונות למצוא פיתרון מוסכם בו כל אחד מההורים יעשה מאמץ להעתיק את מקום מגוריו בקירבה להורה האחר, אך הניסיונות לא צלחו.

א. הצליחה השנה להתפתח ולהתקדם והשתלבה היטב במסגרת החינוכית ולדעת עו"ס קיום סביבת חיים בטוחה ומוכרת בבית ספר וחברים חשובה מאוד להמשך התפתחותה והתקדמותה וגובר מעט על הצורך באם קרובה אליה.

א. בת 13 וחצי, עולה בשנה הבאה לכיתה ח'.

...

מסקנה כבכל סוגיה בנוגע למשמורת קטינים, הסדרי ביקוריהם, וטובתם, דומני כי לא ניתן לקבוע מבחן אחיד ונוקשה.

למעשה המקום היחידי בו נדחית הזכות מפני זכות אחרת, הינה בסוגית המעבר.

לאור האמור בתסקירים ולאור טובת כלל הקטינים, נ., ל. וא., אני קובעת כי בשלב זה בחייהם של הקטינים יש להעדיף את טובתם של הקטינים על פני זכותה של האם לשינוי בחייה, אשר יוביל לטענתה לשיקומה וחיזוקה.

בפני עתירה למתן צו המורה למשיבים לאפשר את רישומם של העותרת 1 ועוד 19 ילדים (שפרטיהם מפורטים בעתירה) בגנים ובבתי הספר (כיתות א') שבתחומי המשיבה 1 לקראת שנת הלימודים התשס"ז. 20 העותרים הקטינים הם תושבי שכונת דהמש.

לטענת המשיבה 2, דרישות המשיבה 1 לשיפוי ותשלומים מוגברים לחינוך צריכה להעשות באמצעות פניה למשרד החינוך ולא באמצעות עתירה זו. לטענת המשיבה 2, משרד החינוך לא עודכן מבעוד מועד על כוונתה של עירית רמלה להפסיק את רישום ילדי דהמש לבתי הספר בתחומה ולאור הדחיפות ברישום לשנה"ל התשס"ז יש לפעול לאלתר לצורך רישום הילדים במוסדות החינוך של עירית רמלה, בעוד לגבי השנים הבאות משרד החינוך יערוך מפוי בין ישובי, בתיאום עם הרשויות המקומיות.

יש לציין ולהדגיש שביום 14/5/06 ניתן על ידי צו עשה במסגרת צו הביניים בבש"א 30689/06 המורה על רישום העותרים אצל המשיבה 2, רישום שטרם התבצע ובגינו הוגשה אף בקשה לביזיון בית המשפט ע"י העותרים בבש"א 31165/06 שבתשובה לו הודיעה המשיבה 1 שהיא תפעל בהתאם לצו ותאפשר לעותרים להרשם למוסדות החינוך בעיר רמלה כשהעותרים מתבקשים לפנות לאגף החינוך בעירית רמלה לביצוע הרישום.

...

לטענת המשיבה 1, העותרים מתנהגים בהתנהגות עבריינית חמורה באופן שרשמו במירמה את כתובת מגוריהם בעיר רמלה, כאשר למעשה הם מתגוררים בשטח המשיבה 3, כדי שהילדים יירשמו ויקבלו שירותי חינוך בעיר רמלה וזאת בלא לשלם מיסים לעיריה ותוך פגיעה בתלמידים ערבים אחרים בעיר רמלה, תושבי העיר, שמשלמים מיסים כדין, כך שיש לדחות את העתירה עקב חוסר נקיון כפיים של העותרים.

בעקבות החלטתי הנ"ל, ובנגוד לטענות המשיבות 1 ו-3 כנגד העותרים, פנו העותרים לב"כ המשיבה 3 לשם הסדרת רישומם כתושבי המשיבה 3 וזאת בהמשך להצהרתם בפני שהם מוכנים לביצוע הנ"ל, תוך בקשה לתאם מועדים לביצוע הרישום לרבות ביקורם במשרדי המשיבה 3 ובדיקת מקום מגוריהם המדוייק של העותרים.

התוצאה הינה שאני מקבל את העתירה ומורה למשיבה 1 לאפשר את רישומם של העותרים בגנים ובבתי ספר (כיתות א') שבתחומה לקראת שנה"ל התשס"ז, ולצורך כך יפנו העותרים לאגף החינוך אצל המשיבה 1.

אני מחייב את המשיבות 1 ו-3 ביחד ולחוד לשלם לעותרים ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (כולל ההוצאות שנפסקו במסגרת הבקשה לצו ביניים).