בקשה לרישום בעלות במקרקעין וביטול משכנתאות

רקע ותמצית טענות הצדדים ביום 6.11.2019 הגיש המבקש תובענה על דרך המרצת פתיחה כנגד המשיבה בעתירה להצהיר על ביטולה של משכנתה שנרשמה לטובת המשיבה על דירתו; להורות ללישכת רישום המקרקעין על ביטול רישום המשכנתה על הדירה ועל ביטול רישום הערות האזהרה לטובת המשיבה ובא כוחה ככונס נכסים וכן להורות על עיכוב כל הליכי מימוש המשכנתה בלישכת ההוצאה לפועל עד להכרעה בהליך זה. המבקש, אדם מבוגר, הוא אביו של מר דוד בנבנישתי (להלן "דוד") והמשכנתה על דירת המבקש נרשמה כבטוחה להלוואה שנטל דוד מהמשיבה.

כך נקבע בעיניין פלוני, כי: "למותר להדגיש כי שימוש באמצעי של מינוי אפוטרופוס לדין למי שזקוק לאפוטרופוס לצורך ייצוגו בהליך משפטי תלוי ועומד הוא מעצם טיבו ענין חריג, שאינו מתרחש כדבר של יום ביומו. הטעם לכך הוא כי נקיטתו מחייבת הליך אינצידנטאלי אגב ניהול תובענה, הכרוך בבירור כשירותו של בעל הדין לנהל את המשפט, והדבר מצריך לרוב בחינה של עניינים רפואיים, היתייחסות לנתונים שעניינם בצנעת הפרט, ופגיעה אפשרית באוטונומיה של הפרט. ברי, איפוא, כי הזקקות לאמצעי זה מקומה במצבים נדירים בלבד, שבהם באיזון זהיר וראוי גובר הצורך בנקיטת צעד קצוני כזה תוך פגיעה בצינעת הפרט ובכבודו האישי, על פני האפשרות לנקוט באמצעים אחרים שסדרי הדין מספקים לצורך הבטחת יעילות הדיון השפוטי ושמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין האחרים". במקרה הנידון קיימת הסכמה בין הצדדים לעצם המינוי.

...

אני סבור כי החריג שנוצר תומך במינוי חיצוני לייצוג הקיים, שאם תאמר אחרת לא ברור כיצד תתממש החרגת המבקש מהמצב הקיים, טוב ככל שיהיה.

לא שוכנעתי כי ייווצר מקום שכזה בהינתן היתר לב"כ המבקש להמשיך ולפעול בשם המבקש גם כמייצג וגם כאפוטרופוס לדין.

לא התרשמתי כי מתעורר ניגוד עניינים במקרה שמלפניי, אך לאור המקובץ אני סבור כי מינוי אפוטרופוס לדין חיצוני למבקש, ימנע מצב ולו מרוחק בו ב"כ המבקש עלול להיקלע לניגוד עניינים, זאת בייחוד לאור העובדה שהוא מייצג במקביל גם את דוד בהליכים נוספים עם המשיבה.

הסכם הדיירים הושג, כמפורט לעיל, לאחר מתן החלטת המתוה ובפועל, היה יישום של החלטה זו. כבר בפתח הסכם הדיירים הובהר, כי במסגרת הליכי הפש"ר הציע המבקש, באמצעות מימון של המבקשת, לפדות את חוב המשכנתה לבנק, לגרום למחיקת המשכנתה וכן להביא לביטול כל הליכי הכנוס שנקט הבנק (ראו את ה"והואיל" השני בעמ' 2 בהסכם הדיירים).

בנוסף לכך, לשם הבטחת כל פקדונות הדיירים בחלקות 57-55, התחייבה המבקשת "לרשום משכנתא ראשונה לזכות הנאמן על זכויות הבעלים הרשומים במקרקעין הידועים כחלקות 57-55 בגוש 30117, במעמד ובד בבד עם הסרת המשכנתא הרשומה כיום לטובת בנק הפועלים, כשהן נקיות מכל שעבוד, משכנתא, עיקול או זכות צד ג' אחר" (סעיף 12 להסכם הדיירים).

...

מכל מקום, אף אי הבהרת נושא העברת חלקו של המשיב 2 אל מי מבין הצדדים – אם עבר אל המבקש או אל המשיב – מחזק את המסקנה כי יש לדחות את התובענה בכל הנוגע למשיב 2.

סוף דבר מכל הטעמים שעליהם עמדנו, המסקנה היא כאמור, כי דין הבקשה למתן סעד הצהרתי להידחות.

לנוכח כל האמור, התובענה נדחית.

ביום 31.5.12 חתם המיתחזה, כמוכר וכבעלים דוד קונפינו, על כתב התחייבות לרישום משכנתא לטובת בל"ל ועל בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת בל"ל בגין המשכנתא.

חוזה המכר מיום 27.3.12 בין המיתחזה כ"דוד קונפינו" לבין נצר מבוטל בזאת; רישום הבעלות במקרקעין על שם נצר מבוטל; רישום המשכנתא לטובת בל"ל על זכויות נצר במקרקעין מבוטל; ורישום הבעלות במקרקעין יושב לשמו של הנרי קונפינו המנוח, כשהם נקיים מכל זכות צד ג'.

...

יתרה מכך, הדבר אינו רלוונטי להקטנת הנזק, משום שבסופו של דבר נאלץ נצר לחזור בו מטענות הנזק המוגבר והמתמשך בשל ריבית חוזית או עליית ערך המקרקעין והשקעות חלופיות, והנזק אותו הוא תובע הינו הנזק הבסיסי והמקורי כשהוא משוערך באופן שמרני ורגיל, בהצמדה וריבית כחוק.

אשר לתביעות הכספיות, כאן בסופו של דבר זכה נצר, אך בכשליש מתביעתו המקורית.

סוף דבר בסופם של ההליכים, ניתן בזאת פסק דין והוראותיו האופרטיביות הן כדלקמן: חוזה המכר מיום 27.3.12 בין המתחזה כ"דוד קונפינו" לבין נצר מבוטל בזאת; רישום הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 248 בגוש 3741 ביישוב אירוס על שם נצר מבוטל בזאת; רישום המשכנתא לטובת בל"ל על זכויות נצר במקרקעין האמורים מבוטל בזאת; רישום הבעלות במקרקעין האמורים יושב לשמו של הנרי קונפינו המנוח, ת.ז. 002000487, כשהם נקיים מכל זכות צד ג'; נצר, בל"ל ושמחיוף ישלמו לקונפינו סך של 25,000 ₪ כל אחד כהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין התביעה העיקרית; לוי תשלם לנצר סך של 1,008,923 ₪ כפיצויים, וכן סך של 60,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד בהודעת צד ג'; לשכת הרישום תשלם לנצר סך של 504,462 ₪ כפיצויים, וכן סך של 30,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד בהודעת צד ג'; שמחיוף ישלם לנצר סך של 168,154 ₪ כפיצויים, וכן סך של 10,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט עו"ד בהודעת צד ג'; נצר ישלם לקונפינו סך של 10,000 ₪ כהוצאות ושכ"ט בגין הודעת צד ג'; לשכת הרישום תשלם לקונפינו סך של 10,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הודעת צד ג'; בנוסף, לנוכח הצהרתה ונכונותה של המדינה לעשות כן אם כך אורה, ואף שהדבר אינו בגדר ההליכים שבתיק זה, תשלם המדינה לנצר החזרי מס כאמור בסעיף 120 לפסק דיני זה, ובתנאים הקבועים שם. סכומי הפיצויים יישאו הפרשי הצמדה וריבית צמודה כחוק מיום החישוב, 9.12.21, ועד לתשלום בפועל.

כשפנתה רעיסה וביקשה הכספים שהעבירה לו, אלי טען כי הוא מצוי בקשיים, אך הציע חלופה והיא שבמקום החזרת הכספים רעיסה תרכוש את דירת הוריו בתמורה כספית אשר תיקבע לפי שמאי מקרקעין.

ביום 27.03.2017 נרשמה בלישכת רישום המקרקעין הבעלות על הדירה על שם רעיסה, ובאותו מועד נרשמה משכנתא לטובת הבנק.

יודגש כי כספי הלוואת המשכנתא עודם משולמים על ידי רעיסה, כדלקמן: "ש: כמו העסקה הזו, שרציתם אז לרשום, לקחת את המשכנתא ולבטל אותה. ת: אה כן, ואני. עו"ד מ. כרמל: לקחת משכנתא ולבטל? עו"ד א. לישינסקי: ולבטל? העדה, גב' ר. טרכטמן: ומשכנתא לבטל ואני ממשיכה לשלם עד היום את המשכנתא בשביל מה?" (עמ' 74, ש' 7-12, פרוט' מיום 08.03.2022, הדגשות אינן במקור - א.א.), וכן: "העדה, גב' ר. טרכטמן: תסביר לי בשביל מה עשיתי, בשביל שהלקוח שלך יגור בדירה ואני אמשיך לשלם משכנתא? אתה אומר לועד שאני כזאת גדולה וזה, אז מה אני נתתי גול עצמי? גם ממשיכה לשלם את ההלוואה וגם משכנתא ואדוני יושב בדירה וכלום?" (עמ' 74, ש' 25-28, פרוט' מיום 08.03.2022, הדגשות אינן במקור - א.א.).

...

וזאת כדלקמן: התובע ישלם לרעיסה הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

התובע ישלם לבנק סך של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ואני מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 14.09.2021: "הבהרתי בדיון קדם המשפט הקודם ואני מבהירה כעת כי לטעמי בנק ירושלים אינו צריך להישאר כנתבע בתיק. ככל שסבור ב"כ התובע אחרת, זכותו לעשות כן, אלא שאני מבקש להפנות את תשומת ליבו שאם בסוף ההליך יתרשם שלא היה מקום לצירוף הבנק, הוא יחויב בהוצאות. ככל שב"כ התובע יחליט למחוק את בנק ירושלים, עליו לעשות כן תוך 14 יום מהיום." התובע ישלם לפטקין סך של 7,000 ₪ עבור הוצאות משפט.

ככל שנתנו צווים זמניים במסגרת התביעה לטובת התובע, אני מורה על פקיעתם בהתאם לתוצאת פסק הדין.

המבקשת טוענת כי משכנתא שנרשמה לטובת המשיבה 1 מכוח הסכם מיום 13/5/2010 דינה להמחק כיוון שההסכם פקטבי שכן החייב מוחזק כמי שיודע ויידע את המשיבה 1 בדבר ההסכם וביחס לכך שהוא ויתר על זכויותיו במקרקעין.

עמדת המנהל המיוחד: המנהל המיוחד סבור כי דין המשכנתא להתבטל כבקשת ועמדת המבקשת.

ובכן, הנושה היא בעלת משכנתא שנרשמה בלישכת רישום מקרקעין ביום 21/12/2010 על סך 750,000 ₪.

...

לאור כל אלה, אני נעתר לבקשת הגרושה ומצהיר בזה כי היא הבעלים של 1/24 מהמקרקעין מכוח הסכם הגירושין והלכות בית המשפט העליון והמשכון אינו חל על בית המגורים.

לאור כל האמור רואה לנכון להורות כי הנאמן יהיה זה שיממש 5/24 מהמקרקעין הרשומים על שם החייב ללא בית המגורים ששייך כאמור לגרושה אך מכספי המימוש ישולמו ראשית החובות המגיעים לנושה המובטח והיתרה תועבר לקופת הפש"ר לחלוקה בין כלל הנושים.

אני מחייב את הנושה לשלם לגרושה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪.