בבקשתה, פירטה המבקשת, כי במסגרת עיסוקיה בלישכה המשפטית, היא הייתה אחראית על רכוז הייעוץ המשפטי לאגף שוק ההון, ביטוח וחסכון (להלן – אגף שוק ההון), וכן ריכזה את הייעוץ המשפטי בנושאים הבאים: ניירות ערך, בריאות, תמיכות וחסויות, מכרזים, תיקשורת, חקלאות, תיירות, צינון והסדרי ניגוד עניינים.
ביטוי לכך נמצא בכותרת סעיף 14(א) לחוק, בה נכתב, כי ה"שיקול המכריע" שעל הועדה לשקול בבחינת בקשה לקיצור תקופת הצינון, הוא "שמירה על טוהר המידות". בפרט, מבקש החוק למנוע מצב, בו עובד ציבור שהייתה בידיו סמכות להשפיע על גוף חצוני (במישרין או בעקיפין), יקבל לאחר פרישתו מאותו גוף טובת הנאה (ובמקרה שלפנינו, יקבל משרה באותו גוף).
למעשה, נקודת המפגש בין הלישכה המשפטית לבין המשרד, הייתה בעיקרה בנוכחות משותפת של נציגי הלישכה המשפטית ונציגי המשרד בדיונים שהתקיימו בעיניין התקנות, בהם הישתתפו גם גופים ממשלתיים נוספים מולם היתמקדה פעילותו של המשרד (כך, למשל, בנושא תקנות ניירות ערך, פעל המשרד מול הרשות לניירות ערך ומול ועדת הכספים של הכנסת).
...
דיון
בשים לב להסכמת המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתה של המבקשת לקיצור תקופת הצינון – באופן חלקי.
יחד עם זאת, ובשים לב לכך, שתכליתו של חוק הצינון אינה רק למנוע פגיעה של ממש בטוהר המידות, אלא גם למנוע פגיעה במראית עין של טוהר המידות או בתדמיתו ההגונה של השירות הציבורי, אנו סבורים, כי יש לקבוע תקופת צינון משמעותית יותר מזו המבוקשת (תחילת עבודה ביום 1.9.15).
אנו סבורים, כי מועד זה מאזן כראוי בין חופש העיסוק של המבקשת לבין האינטרס של שמירה על אמון הציבור ומראית פני הדברים.
אשר על כן, אנו קובעים, כי המבקשת תוכל להתחיל לעבוד במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, החל מיום 1.10.15.
