מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לקיצור תקופת צינון לעו"ד לשעבר במשרד האוצר

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

על-פי העותר, ביום 9.9.2011 קיבלה המשיבה לראשונה את הצעת העבודה מהמשרד, אך מפניותיו לממונים על חופש המידע במשרד המשפטים, במשרד התיקשורת ובנציבות שירות המדינה עולה כי התעוד הכתוב הראשון לדווח על הצעת העבודה הוא בטיוטת בקשה לועדת ההיתרים שהועברה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (דאז) עו"ד מלכיאל בלס (להלן: עו"ד בלס) מיום 23.10.2011.
המשיבה טוענת כי עתירה זו היא מקרה חריג וקיצוני של שימוש לרעה בהליכים משפטיים אשר מטרתו להטריד ולהלך אימים על עובדת ציבור לשעבר.
הלכה היא כי "צד לדיון שכבר הוכרע בבית המשפט אינו רשאי לשוב ולחזור על טענות שהועלו בדיון הקודם" וכי "דיון חוזר ייערך אך בהתקיימם של טעמים מיוחדים, כגון, שינוי מהותי בנסיבות המקרה או חשיפת עובדות חדשות שלא היו ידועות, ולא ניתן היה לדעת עליהן, בדיון הקודם" (בג"ץ 4047/05 פרחי נ' שר הפנים, פס' 3-2 (28.6.2005); וראו גם: בג"ץ 5721/06 חברת חלקות 176-175 בגוש 30091 בע"מ נ' שר האוצר (14.1.2007); בג"ץ 3731/95 סעדיה נ' לישכת עורכי הדין (19.6.1995)).
טענה זו נבחנה על-ידי הועדה למתן היתרים אשר מצאה כי הקשר בין המשרד ולקוחותיו ובין משרד התיקשורת היה זניח ובלתי משמעותי, עד כי ניתן לקצר את תקופת הצינון הקבועה בסעיף 4 לחוק שירות הציבור.
...
לאחר שבחנתי את מכלול הטענות שהעלו הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
דין העתירה להידחות על הסף גם בהיעדר עילה, כאמור.
סיכומם של דברים, העתירה נדחית בלא צו להוצאות.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקשת, ששמשה סגנית ראש מטה הדיור הלאומי, במשרד האוצר (להלן: "המטה") לעבור מידית/החל מיום 01.05.2020 לתת שירותים משפטיים כעו"ד, בעלת משרד עריכת דין עצמאי לארבעה הגופים שיפורטו להלן והמנויים בבקשתה, תוך קיצור תקופת הצינון הקבועה בחוק.
המבקשת השלימה בבקשתה כי לקראת הבקשה ביררה וגילתה כי המשרד פנה בבקשה לממונה שלה לשעבר (מר אביגדור יצחקי), פנייה שלא טופלה על ידה ולא הייתה ידועה לה בזמן אמת.
...
בנסיבות אלה, גם אם ניתן להיעתר לקיצור המבוקש של תקופת הצינון, יש לנהוג לדעתנו באופן מדורג כמפורט להלן: תקופת הצינון לצורך עבודה מול חברת רוטשטיין, קרן ריאליטי ומשרד פישר- בכר ושות' –תעמוד על 4 חודשים ממועד פרישתה משירות המדינה.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 25 פברואר 2021 ו"ע 27041-01-21 בן ברוך נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור ואח' בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד ישי אילן, חבר עו"ד מורן שבתי, חברה המבקש מר גלעד בן ברוך המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד עבדאללטיף סעאדה החלטה
לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), לקצר את תקופת הצינון הקבועה בדין לגבי המבקש ולאפשר לו להתחיל לעבוד באופן מיידי כמנהל מחלקת תיאום ובקרה-מטרו בחברת "נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים" בע"מ (להלן: "נת"ע" וגם "החברה").
במסגרת תפקיד זה עסק בין היתר בעריכת תחשיבים כלכליים לפיקוח על החברות, סיוע ובחינת גיבוש דרכי הפרטה וקידומן, הכנת ניירות עמדה בנוגע לפעולת החברות, ייצוג הרשות מול משרדי הממשלה ופקוח ובקרה על חברות התחבורה היבשתיות הממשלתיות.
בנוסף, עסק בבחינה מקדמית של מבני הבעלות והתשתית התאגידית המתאימה לניהול הפרויקט הממשלתי של פרויקט המטרו בגוש דן על ידי החברה ובכלל זה בעריכת דיונים עם גורמי הממשלה השונים כגון אגפי האוצר והתחבורה, כל זאת במסגרת תפקידה של הרשות כנציגת הבעלים של החברות הממשלתיות וכמייעצת לממשלה בנושאים אלה.
...
מן הכלל אל הפרט ממכלול הנסיבות המפורטות בבקשה ובתגובת המשיבה, אנו סבורים כי יש מקום להיעתר בנסיבות העניין לבקשה ולאפשר למבקש להתחיל בעבודה בנת"ע באופן מיידי.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 26 אוקטובר 2021 ו"ע 921-09-21 אלדין אסדי נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד גילי קירשנר, חברה עו"ד אהוד הלוי, חבר המבקש דיאא ח'יר אלדין אסדי המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד רון דול החלטה
לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקש ששמש בתפקידו האחרון כסגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר (להלן: "המשרד") והיה אחראי על תחומי השילטון המקומי, תאגידים סטאטוטוריים ושרותי הכבאות ופרש משירות המדינה ביום 31.7.2021, לעבור לתפקיד מנכ"ל עריית רהט (להלן: "הערייה").
אמנם מדובר גם במעבר מגורם מפקח לגוף מפוקח, בכל הנוגע לתחום השכר והסכמי העבודה אך כאשר מדובר במעבר לגוף צבורי או לחברה ממשלתית אופיו של הגוף מטה בצורה משמעותית את הכף לכיוון קיצור תקופת הצינון, בודאי כשמדובר בגורם המשמש כזרוע ביצועית של המדינה.
מעבר לכך, מעברו של המבקש נעשה בעידוד ובתאום משרד הפנים שהוא הרגולטור הראשי בכל הנוגע לעיריות ולרשויות המקומיות ובהתאם לצרכיה של הערייה כעולה ממכתבי מנכ"ל משרד הפנים לשעבר וראש הערייה.
המשיבה מציינת כי מנגד יש לשקול לחומרה את דרגתו של המבקש שנימנה עם דרג בכיר ב' בשירות המדינה שבהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, תקופת הצינון הראויה לגביו היא 9 חודשים ממועד הפרישה וכן את הסמכויות הנרחבות וההשפעה הממשית שהיתה לו על הרשויות המקומיות ועל הערייה בכללן.
...
מן הדין אל הנידון לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים המפורטים לעיל ובמיוחד את העובדה שבעקבות הפרישה המבקש עובר לגוף ציבורי במסגרת השלטון המקומי ומעברו עתיד לסייע לרשויות המקומיות הבדואיות במסגרת תכניתה של הממשלה לסייע ולהעצים רשויות אלה, אנו סבורים כי יש להיעתר לבקשה.
בשים לב להחלטות קודמות של הוועדה, סבורים אנו כי ניתן להתיר למבקש להתחיל בעבודתו כמנכ"ל עיריית רהט החל ביום 1.11.2021, זאת כ-9 חודשים מאז החל בצינון הפנימי וכ-3 חודשים מאז פרישתו הסופית משירות המדינה.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ע"ע 13955-03-14 שיינפלד נ' חברת החשמל לישראל-בהליך זה ייצגה הפירמה את חברת החשמל בתביעתה של בתו של גימלאי החברה לשעבר לזכויות שארים, והמדינה סייעה לסיומו של ההליך בהסדר מוסכם.
ע"ע 56059-05-15 ארגון הסגל האקדמי הבכיר נ' האוניברסיטה העברית בירושלים-הליך בו המבקשת ייצגה את עמדתו של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון במשרד האוצר בשאלת פרשנותו של הסכם רציפות זכויות פנסיה שבין האוניברסיטאות לבין קרנות הפנסיה.
בנוסף, הציגה שתי החלטות מהן ביקשה ניתן להקיש על זכאותה לקיצור תקופת הצינון: האחת, בנוגע למי ששמשה כיועצת משפטית למשרד התיקשורת, ובה נקבע כי סמכויותיה אינן נכללות בגדר הוראות סעיף 4 לחוק, בדבר הענקת זכות או השפעה על הענקת זכות למשרד עורך הדין הפרטי, וכי ככל שהטיפול כלל הענקת זכות ללקוח של המשרד, לגביו פעל המשרד כ"גורם מייצג" (ראו: ו"ע (י-ם) 4530-11-11 רובינשטיין נ' נציבות שירות המדינה (פורסם בנבו, 11.12.2011) (להלן: "עניין רובינשטיין")).
...
אולם, לא מצאנו נסיבות המצדיקות קיצור תקופת הצינון מעבר לכך.
נציין, כי לא מצאנו להקיש מההחלטות בעניין אליס וברזילי לעניינה של המבקשת.
סוף דבר, אנו סבורים, שקיצור תקופת הצינון, כך שהמבקשת תוכל להשתלב בפירמה החל מיום 1.3.2017, בכפוף להצהרתה כי היא מודעת למגבלות המוטלות עליה מכוח סעיפים 2 ו-3 לחוק ולהתחייבותה למלא אחריהן, יש כדי להפיג את החשש האמור לפגיעה בטוהר המידות ולחזק את אמון הציבור במערכת השלטונית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו