בקשה לקיום צוואה במקרה של צוואות מרובות

באותו מקרה דחה בית המשפט המחוזי טענה זו וקבע כי: "המבקש הביע את הסכמתו לדיון בכלל הצוואות, הן בצורה משתמעת שעולה מפרוטוקולי הדיונים והן בצורה מפורשת שעולה מהתצהיר המשלים שהגיש. ראשית, נקבע כי המבקש לא היתנגד לבקשת המשיב לתיקון הפרוטוקול, בה ביקש המשיב להבהיר כי היתנגדותו הנה לכל הצוואות, כאמור לעיל. שנית, נקבע כי העדים השונים שהעידו במשפט, לרבות המבקש עצמו, העידו והשיבו לשאלות שעניינן אירועים שארעו בשלושת העשורים האחרונים לחייו של המנוח ולא רק לגבי התקופה המאוחרת הסמוכה למועד עריכת צוואתו האחרונה... ואף לא התבקשו להיתמקד בעדותם בשנה זו. לבסוף נקבע כי התצהירים המשלימים של שני הצדדים עוסקים בכלל הצוואות ואינם מצטמצמים לצוואה האחרונה". בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור וקבע שהתנהלות המבקש מלמדת על הסכמה לידון בכל צוואותיו של המנוח "ויש לדחות את ניסיונו להציג בדיעבד הסכמה זו כמינורית ושולית". במקרה דנן, בית המשפט קמא לא הבהיר האם הוא עומד להכריע בכל הצוואות ולא רק בצוואות שהוגשו לקיום.

במקרה דנן, בכל הנוגע לצוואה השנייה, לא הורם הנטל להוכחת קיומה של השפעה בלתי הוגנת ובאותו מועד אין "חוטים שזורים" המלמדים על כך. כפי שנקבע בע"א 1099/90 שילה שרוני נ' שאול שרוני, פ"ד מז(4) 785 (1993) בעמ' 794: "העובדה שפלוני הוא היורש היחיד על פי הצוואה אין בה בלבד כדי ליצור הנחה עובדתית שהוא השפיע השפעה בלתי הוגנת על המנוח במטרה שינחיל לו את כל נכסיו. נהפוך הוא, במקרים רבים יש בחומר הראיות תימוכין לסברה שהצוואה משקפת רגשות חיבה וקרבה או הכרת תודה שרחש המוריש לאדם מסוים, בשל העזרה שהגיש לו זה בחייו או בשל הקרבה ששררה ביניהם, וזו הסיבה לכך שהוריש לאותו אדם, ולו בלבד, את כל רכושו עלי אדמות...קרבה או עזרה כאלה אינן פסולות, ואף שיש בהן כדי להשפיע על תוכנה של הצוואה, אין בהן משום "השפעה בלתי הוגנת", שהרי לא כל השפעה אפשרית היא פסולה, לא ראויה ובלתי הוגנת.

...

טעה ביהמ"ש קמא שהתעלם מהמסקנות ההחלטיות של מחלקת הרווחה שבמהלך החודשים אוקטובר – נובמבר 2017 נפגשו עם המנוח ביחידות, לרבות עם עו"ד מטעמם, והם הגיעו למסקנה שהמנוח פועל בדעה צלולה ומתוך הבנה של הסיכון בהעברת הדירה במתנה.

לפיכך, יש לקבל את הערעור ולקיים את צוואתו האחרונה של המנוח ולחילופין לקיים את הצוואה השנייה או את הצוואה הרביעית ולחייב את המשיב בהוצאות.

לפיכך, אין להתערב בפסק הדין ויש לדחות את הערעור.

בעוד שביחס לעילת ההתערבות בעריכת הצוואה בחן ביהמ"ש קמא כל אחת מהצוואות בנפרד והגיע למסקנה שלא הוכחה מעורבות של המערער בעריכת הצוואה השנייה, בכל הנוגע לעילת ההשפעה הבלתי הוגנת, דן ביהמ"ש קמא בכל הצוואות יחדיו כמכלול, למרות שהיה צריך לבחון האם קיימת עילת פסלות זו בכל צוואה וצוואה בנפרד.

העובדה שאין הבדל בזהות הנהנה בין הצוואות ובשלוש הצוואות האחרונות רק ש' הוא הנהנה, לא צריכה להביא למסקנה שאם הצוואה הרביעית או החמישית דינן להיפסל הוא הדין ביחס לצוואה השנייה.

הענקת הדירות במתנה סמוך לאחר עריכת הצוואה ודבריהם הנחרצים של המנוח ורעייתו בדבר רצונם זה, מלמדים שכוונת המנוח הייתה להוריש למערער את עיזבונו ואין עילה לפסילתה של צוואה זו. יפים לעניינו דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בע"ז/ 188/96 רבקה צ'ציק נ' נאוה צ'צ'יק (31.12.97): "יש להיזהר מהסקת מסקנה מוטעית לפיה דוקא מי שתומך וסועד את המצווה בעת זקנתו או מחלתו יוחזק כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת מעצם יחס הקרבה והמסירות שהוא מעניק, בעוד הקרוב הזונח את המצווה הנזקק ומרחיק עצמו מאחריות ישכיל בדרכו לערער את תוקף הצוואה ולזכות בנכסיו מכוח דיני הירושה הכלליים, חרף רצונו האחר של המצווה". אשר על כן, אציע לקבל את הערעור בכל הנוגע לצוואה השנייה, לקבוע שיש לקיימה ולבטל את ההוצאות שנפסקו לחובת המערער בבית המשפט קמא.

בתיק זה שוכנעתי כי המבקש נהג בשיהוי בלתי מוצדק של למעלה מ- 6 שנים, הגם שלטענתו לאורך שנים רבות "הובטח" לו חלק בעזבון המנוחה ולמרות זאת במשך שנים רבות לאחר פטירתה לא טרח לעשות כל פעולה לבדוק ענין זה. לא יכולה להיות מחלוקת כי דבר לא מנע ולא צריך היה למנוע מהמבקש לפנות לרשם לעינייני ירושה ולקבל מידע זה (בלחיצת כפתור למעשה נוכח האפשרויות הדיגיטליות באתר הרשם לעינייני ירושה ) ולפעול ככל שהיה סבור כנגד המשיבים או מי מהם בסמוך לפטירת המנוחה ולמתן צו קיום הצוואה ולא בשיהוי בו בחר לנקוט.

לכל זאת יש לצרף את העובדות בעניינינו הנוגעות לטיעוני המבקש ולזיקה שלו לעיזבון המנוחה, כמו גם למה שצפוי להיתקבל כתוצאה של ביטול צו זה, שעה שהמנוחה ערכה צוואות אחרות מוקדמות יותר שתוכנן אינו שונה מתוכנה של צוואה זו. יודגש כי תצהירו של המבקש בתמיכה לבקשה וחלקים נרחבים מבקשתו של המבקש לביטול צו קיום הצוואה מהוים בסה"כ מעין גיבוב של רכילויות כלפי המנוחה והמשיבה.

גם אם נפל פגם צורני בצוואה, ולמעשה לא נפל (ראה גם החלק הנוגע לעדותו של הנוטריון פלמוני) , הרי שאין מניעה לרפא אותו ובמקרה זה הנזק שבביטול צו קיום הצוואה בצורה פורמאלית, כאשר מעבר לצוואה זו יש שתי צוואות מוקדמות שבאף אחת מהן המבקש איננו זוכה, במקרה כזה הנזק יעלה על כל תועלת ומעבר לכך, הדבר יהווה פגיעה ברצון המצווה, המנוחה שלפנינו ששני הצדדים מאשרים ומדגישים כי המשיבה מס' 1, היתה לה כבת והמשיבים 2-4 היו לה כנכדים.

...

עקרון העל בדיני הירושה במדינת ישראל, הוא כיבוד רצון המצווה ולא יעלה על הדעת שבשל פגם צורני פעוט, כאשר כל יתר הטענות לא זו בלבד שנדחות, אלא אף מאשררות את הגיונן של הצוואה, יורה בית המשפט על ביטול הצוואה תוך פגיעה ברצון המצווה.

סבורני כי כל מרכיבי היסוד הצוואה התקיימו וצו קיום הצוואה ניתן כדין.

עסקינן במנוחה שהיתה עצמאית בכל היבט בחייה, וכאמור הובאו עדים הן מטעם המבקש והן מטעם המשיבים שתמכו בענין זה. לאור כל האמור הבקשה לביטול צו קיום צוואה נדחית על הסף.

בית משפט לעינייני מישפחה בראשון לציון ת"ע 38836-08-19 ש. ואח' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' ת"ע 38788-08-19 נ. נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח' תיק חצוני: 276317_3 בפני כבוד השופטת מיכל סער המתנגדות 1. ל.ש. ת"ז ... 2. א.נ. ת"ז ... שתיהן ע"י עו"ד אביחי ויצמן ואח' מבקשת קיום הצוואה צ.נ. ת"ז ... ע"י ב"כ עו"ד מורן גוהר פסק דין

רוב המקרים – כן. הוא ידע לענות לעניין? ידע מי את? הבין מה את רוצה? כן".

לטענתן, ככל והאב המנוח היה יודע כי כך ציותה המבקשת בצוואתה, היה משנה את צוואתו, שכן לטענתן המנוח הסתמך על צוואתה של המבקשת וחפץ לדאוג לבנותיו - המתנגדות.

ראו חקירת המתנגדת 1: "תאשרי שידעת על הצוואה הרבה לפני שהוא נפטר.

...

כמו כן, משהמסגרת הדיונית שלפניי היא בקשה לקיום צוואה והתנגדות לה, ונוכח מסקנתי שלעיל, לא מצאתי להיעתר לבקשת המתנגדות להורות על הפקדת סכומים מתוך העיזבון ללא קשר לתנאי הצוואה.

לסיכום ההתנגדות לקיום הצוואה (ת"ע 38836-08-19) – נדחית.

חוות דעת המומחה הרפואי מיום 26/7/2021 הוגשה לתיק ביום 8/8/2021 ובה, בעמוד האחרון, נכתב כך: "לאחר שעיינתי במסמכים שהובאו לפני וכמומחה בתחום הריני קובע כי קיים ספק ביכולתו של מר ... להבין את משמעות, הטיב והתוצאה של החתימה על הצוואה הראשונה ביום החתימה – 23.08.2015. ניתן להניח כי בזמן החתימה על הצוואה השנייה 04.05.2016 ככל הנראה לא היה כשיר לכך". ביום 19/9/2021 הגישה התובעת בקשת בעיניין שאלות הבהרה למומחה הרפואי, בה ביקשה להעביר למומחה שאלות הבהרה בצרוף מסמכים רפואיים אשר חלקם היו בפני המומחה עת ערך הוא את חוות הדעת, עותק מצוואות המנוח ובכל מקרה אלו יוצגו למומחה בעת חקירתו.

השפעה בלתי הוגנת ומעורבות לאור מסקנתי באשר לכשירותו של המנוח לצוות, דומני כי מתייתר הצורך לידון בטענות המתנגדות באשר להשפעה בלתי הוגנת של המבקשת על המנוח או במעורבותה בעריכת צוואות המנוח, בהתאם לסעיפים 30(א) ו – 35 לחוק הירושה, אך בחרתי להתייחס לטענות אלו, ולו בקצרה, שכן סבור אני כי היתקיימה השפעה בלתי הוגנת בסבירות גבוהה ועולות שאלות רבות באשר להתנהלותה של המבקשת.

בצוואת 2004, בעמ' 1 פסקה שמינית נכתב – "היה והמערערת תהא ... או מי מטעמה, אזי יועבר חלקה בעזבוני לשלושת בנותי בחלקים שוים או לצאציהן החיים". סבור אני כי המבקשת היתה ערה להוראת צוואה זו ומכאן כי, למרות הגשת הבקשה לקיומה של צוואה זו, לא הגישה היא היתנגדות לה, שכן אז היתה חשופה היא לביטול מנתה בעזבון המנוח.

...

במקרה זה אשר לפניי, לנוכח המסקנה כי המנוח לא היה כשיר בעת עריכת צוואותיו האחרונות, ולנוכח המסקנה באשר למעורבות המבקשת בעריכת הצוואות, לא ניתן לבוא ולומר כי צוואותיו אלו (הן צוואת 2015 והן צוואת 2016), הן פרי רצונו של המנוח, כך שאין בקבלת ההתנגדות להן כדי לפגוע בעיקרון כיבוד רצון המת.

סוף דבר אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה כדלהלן: ההתנגדויות לקיום הצוואות מיום 23/8/2015 ומיום 4/5/2016 – מתקבלות.

התובענות לקיום צוואות אלו – נדחות.

רקע כללי ודיוני במוקד טענותיהם של המבקשים, על פי הבקשות שהוגשו בחודש ינואר 2020, פחות מחודש לאחר מתן הצוו, טענות שונות בדבר השפעה בלתי הוגנת ונטילת חלק בעריכתה של הצוואה, זיוף, העדר כשירות של המנוח, פגמים בחתימה כמו גם פגמים שונים בהליך הגשת הבקשה לצוו קיום.

בנוסף טוען יה' להיעדר תום לב מצד מבקשי הביטול, שעה שעתירתם לביטול הצוואה תוביל לניהול מסורבל של ההליך ולקיום דיונים מרובים בצוואות שונות, שעה שמכלול הצוואות דומות בתוכנן (שכן ישנה צוואה מוקדמת לזו נושא ההליך שלפני).

בעוד שבמקרה שלפני מבוקש ביטול הצוו על מנת לאפשר למבקשי הביטול לבוא תחת סיפה של הערכאה המוסמכת ולנהל את הדיון לגופו, הרי שבאותם המקרים שהזכיר יה', נוהל הליך לגופו של עניין, והסוגיות נידונו אגב התנגדויות לבקשות לקיום צוואה ו/או צו ירושה.

...

כפועל יוצא, בהסכמת הצדדים הופסק הדיון, וניתנה החלטתי לפיה בנסיבות אלה, לכאורה קמה עילה נפרדת וחדשה לביטול הצו, ביחס לצוואה שכזכור נעשתה לפי הנטען בשנת 2010.

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל המצוי בתיק ומששמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי לאור דבר גילוי הצוואה המאוחרת יש מקום לחדול כבר עתה מניהול ההליכים שלפני שלא לצורך, עת דין הבקשות להתקבל וכפועל יוצא, דין הצו להתבטל ; זאת הגם שלא מנימוקיהם המקוריים של המבקשים.

סיכום אופרטיבי פועל יוצא של מכלול האמור לעיל הוא שדין הבקשות להתקבל, ובהתאם דין הצו להתבטל, וכך אני מורה.