בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין בעניין דמי מזונות

זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע׳ פוגלמן, ג׳ קרא ו-י׳ אלרון) בבג"ץ 4842/21 שניתן ביום 13.7.2021 (להלן: פסק הדין), בגדריו נדחתה על הסף עתירת המבקש נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן: בית הדין הגדול) מיום 28.6.2021, בעיניין הקף דמי מזונות שבהם חויב המבקש.

...

בנסיבות אלה, נקבע בפסק הדין כי טענות המבקש אינן מגלות עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטת בית הדין הגדול, ומשכך דין העתירה להידחות.

על רקע האמור, המבקש סבור כי יש לקיים בפסק הדין דיון נוסף שבגדרו תיקבע הלכה ברורה ומפורשת לפיה העקרונות שהותוו בפסיקה לגבי פסיקת דמי מזונות קטין חלים גם על בתי הדין הרבניים.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

טעות נוספת בהחלטה, מוצא המערער בעובדה כי הרשמת דחתה את טענותיו לקזוז סכומים אותם שילם למשיבה מהלך השנים, וכן כי מדובר "ברשת בטחון" לתשלום דמי המזונות.

המערער ביקש לקיים דיון נוסף, אך בקשתו נדחתה, ולכן אין לייחס לחובתו את אי הזמנת אמה של המשיבה לחקירה.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי מעת שניתן פסק דין למזונותיה של המשיבה בעת בגרותה, ברור כי אין מדובר בחוב מזונות.

  "טענת החייב לפיה נכרת והופר בין הצדדים הסכם מאוחר לפסק הדין, איננה מילת קסם שעל-פיה יפסיק ראש ההוצאה לפועל בכל מקרה את הדיון בטענת פרעתי. ועל ראש ההוצאה לפועל לבדוק שני תנאים: (1) האם פסק הדין חדל מלהתקיים על-פי ההסכם הנטען; (2) האם מתעוררת טענה שההסכם הופר. וכאשר מתמלאים שני תנאים אלה לא ידון ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי, והצדדים יופנו לבית-המשפט על מנת שיברר אם ההסכם קוים או הופר. אולם כאשר ברור שההסכם שנכרת לאחר פסק-הדין לא ביטל את פסק-הדין ולא בא במקומו- אין מניעה להמשיך ולדון בטענת פרעתי בפני ראש ההוצאה לפועל" (דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (תל-אביב,2006) 193).

  "אינני מוצא טעם בקביעה, כי מעמדו של ראש ההוצאה לפועל איננו מאפשר לו לבחון את גדרי סמכותו שלו. כל ערכאה והליך שפוטיים נדרשים לפרשנות מינימלית, אשר תיבחן באם יש לה כלל סמכות לידון בעיניין. אם לא נאמר כך, הרי שנעמוד מול שוקת שבורה, בו תאלץ לעסוק ערכאת השיפוט העליונה שוב ושוב בדברים אשר מלכתחילה נועדו לערכאות נמוכות יותר. דבר זה נכון הוא, בזהירות הראויה, גם כאשר מדובר בערכאה בעלת סמכות שיפוטית מצומצמת כראש ההוצאה לפועל. חזקה על ראש ההוצאה לפועל שיקפיד שלא לצאת מהתחום שנקבע לו בחוק, אך לשם ביקורת על פרשנותו והחלטתו, קיימת ערכאת ערעור וערעור נוסף ברשות.

...

הלכה פסוקה היא, שהימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוואנטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה.

לנוכח כלל האמור, הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

במקרה כזה, הכלל על פי הילכת פלונית והנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הוא שלא ניתן לעשות שימוש בזרע המנוח לשם הפריית מי שלא הייתה בת זוגו במועד פטירתו (יוער כי נדחתה בקשה שהוגשה לקיום דיון נוסף בעיניין זה, וראו דנ"א 217/17 פלונית נ' פלונית ( 2.4.17 )).

כך, לאחר פסק דין בעיניין מישפחה חדשה שניתן בשנת 2009 , קבע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, כי יש לפרש את הנחיית היועץ באופן שאינו מונע נטילת זרע לאדם לאחר מותו ושימוש בו לבקשת הוריו לשם הפרייתה של אשה שלא הכיר בחייו, אם יוכח שזהו רצונו המשוער של המנוח.

כך למשל, בתיק 52453-02-14 , במסגרתו עתרה להגדלת דמי המזונות עליהם הסכימו הצדדים בהליך בבית הדין הרבני, חתמה התובעת ביום 23/2/14 , על תצהיר לתמיכה בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, שם היא טוענת כי היא חוששת שהמנוח יצא לצמיתות מישראל.

...

משכך, וע"פ ההלכה הפסוקה, אין די ברצונה של התובעת ודין התביעה להידחות.

(ראו עמ' "לסיכום, הרושם כי מדובר בסיפור חיים קשה שהנסיבות

כובד המשקל הוא על קיום יחסים בעלי אופי נמשך, מהסוג שהבאת ילדים מהווה חלק טבעי מהם" מן הכלל אל הפרט: לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להידחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו עחדל"פ 22132-09-22 רפאל נ' הנדל(נאמן) ואח' לפני לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 שרון יהודה רפאל ת.ז 022950596 על-ידי בא כוח עו"ד ניסים חלימה היחיד/המערער שלמה הנדל – נאמן לנכסי היחיד על-ידי בא-כוחו עו"ד עדי חרש הנאמן הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז תל אביב על-ידי בא-כוחו עו"ד תומר אשרי הממונה פסק דין

בנוסף נפסק כי עצם העובדה שהמערער שב ומעלה טענות כלפי גרושתו, תוך המשך ניהול הליכי גבייה כנגדה ואף תוך מחאה על החלטה המתירה לה לקזז את חובותיה כלפיו מחובותיו כלפיה, מצביעה על היתנהלות שאינה מבטאת הפנמה וניסיון להסדיר את חוב דמי המזונות, אשר כבר הוכרע כי נוצר שלא בתום לב. בנסיבות המתוארות מצא בית-המשפט קמא כי אין במצבו הרפואי והאישי של היחיד כדי להוות בסיס מספיק לקידום הליכי חידלות-הפרעון ולקביעת תכנית לשקום כלכלי, והורה על ביטול ההליך, שהוא למעשה הליך חידלות-הפרעון השלישי בעיניינו של המערער.

כך נפסק כי המנעותו של חייב מתשלום מזונות, חרף חובתו הבסיסית לדאוג לצרכי הסמוכים על שולחנו ולשאת בתשלומים הדרושים לקיומם, כרוכה ב"כשל מוסרי" כבד (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית, בפיסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט ד' מינץ וההפניות שם (23.02.2020)), ואילו בענין מור היתייחס בית-המשפט העליון ליצירת חוב מזונות בחוסר תום לב, במסגרתו עמד על חשיבותו הערכית, המוסרית והייחודית של חוב המזונות כלפי הזכאי, ובשים דגש על היחס המיוחד לו זוכה חוב המזונות הפסוק בהליכי פשיטת רגל: .

על בית המשפט הדן בבקשת פשיטת רגל של חייב, אשר חוב מזונות נימנה על חובותיו, לאזן, ככל שניתן, כבר בשלביו המוקדמים של ההליך, בין האנטרס של החייב, המבקש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, על ידי שמיטת חובותיו – לבין האנטרס של הנושה, לקבל מהחייב כספים הנחוצים לו לשם סיפוק צרכי מחייתו, והאנטרס הצבורי המיוחד בהבטחת תשלומם של פסקי-דין למזונות.

...

אני ערה לדבריו של בא-כוח הממונה בדיון לפיהם בסופו של דבר "אין לנו יכולת לבחון את הכל. אנחנו יכולים לבחון עד רמה מסוימת. המידע שנמצא אצל הממונה שונה בין שתי הנקודות" (ראו פסקה 20 לפסק-דיני בעניין מוגרבי ובעניין סויסה).

סוף דבר לא מצאתי כל עילה להתערבות בהכרעת בית-המשפט קמא לביטול הליך חדלות-הפירעון של המערער.

הערעור נדחה איפוא.

בית משפט השלום בבאר שבע חדל"פ 29497-04-21 חטואל נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 335068_5 לפני כבוד השופט ירון גולן מבקשים עוה"ד רונן ויינברג (נאמן) משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז באר שבע והדרום 2. חן חטואל, ת"ז 311535041 ע"י ב"כ עוה"ד תומר פנחסוב פסק דין

הנאמן ציין כי בנגוד להחלטת ביהמ"ש לפיה על היחידה להשלים את האסמכתאות החסרות בתוך 14 יום, היחידה לא עשתה דבר כך שהיחידה לא השלימה את המסמכים והמידע הנידרש על ידה וכן לא הגישה דו"חות מחודש ינואר 2023 כך שלא התגבש כל מידע באשר להתמדת היחידה במקום עבודתה ומיצוי כושר הישתכרותה וכן לא ידוע לנאמן האם היחידה פעלה לקידום גביית דמי מזונות הקטינים.

במסגרת ההחלטה מיום 08.12.23 נכתב כי "לאחר היתלבטות, לאור מצבה המורכב של היחידה ועל אף שההליך בעיניינה ניפתח לפני כשנתיים וחצי ועל אף מחדליה, אני סבור שנכון ליתן ליחידה היזדמנות נוספת למצות את פוטנציאל הישתכרותה ולהסיר את מחדליה.... יובהר ליחידה כי ככל שלא תפעל להסיר את מחדליה ולמצות את פוטנציאל הישתכרותה, לא יהיה מנוס מלדון בבקשת הנאמן לביטול ההליכים בעיניינה, גם ללא קיום דיון נוסף". ביום 14.03.24 הגיש הנאמן בקשה חוזרת לביטול ההליכים בעיניינה של היחידה ובה ציין כי מאז שניתנה ליחידה היזדמנות נוספת ע"י ביהמ"ש לתקן מחדליה, לא חל כל שינוי בהתנהלות היחידה אשר מעידה על זניחתה את ההליך באופן חסר תום לב. הנאמן ציין כי היחידה לא מגישה דו"חות, לא משלמת דבר לקופת הנשייה ולא משתפת כל פעולה עם החלטות ביהמ"ש חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה. בנסיבות אלה, עתר הנאמן להורות על ביטול ההליכים בשל ניצול לרעה ובהעדר כל תועלת בקיום ההליך.

...

במסגרת ההחלטה מיום 08.12.23 נכתב כי "לאחר התלבטות, לאור מצבה המורכב של היחידה ועל אף שההליך בעניינה נפתח לפני כשנתיים וחצי ועל אף מחדליה, אני סבור שנכון ליתן ליחידה הזדמנות נוספת למצות את פוטנציאל השתכרותה ולהסיר את מחדליה.... יובהר ליחידה כי ככל שלא תפעל להסיר את מחדליה ולמצות את פוטנציאל השתכרותה, לא יהיה מנוס מלדון בבקשת הנאמן לביטול ההליכים בעניינה, גם ללא קיום דיון נוסף". ביום 14.03.24 הגיש הנאמן בקשה חוזרת לביטול ההליכים בעניינה של היחידה ובה ציין כי מאז שניתנה ליחידה הזדמנות נוספת ע"י ביהמ"ש לתקן מחדליה, לא חל כל שינוי בהתנהלות היחידה אשר מעידה על זניחתה את ההליך באופן חסר תום לב. הנאמן ציין כי היחידה לא מגישה דו"חות, לא משלמת דבר לקופת הנשייה ולא משתפת כל פעולה עם החלטות ביהמ"ש חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה. בנסיבות אלה, עתר הנאמן להורות על ביטול ההליכים בשל ניצול לרעה ובהיעדר כל תועלת בקיום ההליך.

דיון בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה". בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון". לעניין זה נקבע כי: "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה .

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.