בקשה לקיום דיון נוסף בבג"ץ בעניין סיוע משפטי

כחלק מהמהלכים בהם נקט, הגיש המערער ביום 16.1.2023 תלונה למישטרה בטענה לטפול רשלני על ידי המרכז לטפול באלצהיימר; ביום 17.1.2023 פנה המערער לבית משפט השלום בבקשה להוצאת צו לנתיחת גופת המנוחה בהתאם לחוק חקירות סיבות מוות, תשי"ח-1958, ולאחר דיון ניתנה החלטה מיום 19.1.2023 בה נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי לא עלה בידי הפונה לבסס יסוד סביר לחשש שסיבת מותה של המנוחה אינה טבעית או שמותה נגרם בעבירה (חס"מ 44502-01-23, כב' השופט א' הרמלין); בהמשך לדברים שצוינו בהחלטה שניתנה בהליך החס"מ פנה המערער למרכז לרפואה משפטית בבקשה כי תבוצע נתיחה של גופת המנוחה על חשבונו, ולאחר שסורב עתר ביום 25.1.2023 לבג"ץ, עתירה שנדחתה ביום 29.1.2023 (פסק הדין בבג"ץ; הרכב כב' השופטים ברק-ארז, כבוב, כשר); בקשת המערער לקיים דיון נוסף בפסק הדין בבג"ץ, נדחתה ביום 31.1.2023 (דנג"ץ 834/23 ווילמוט נ' המרכז הלאומי לרפואה משפטית אבו כביר, כב' הנשיאה חיות).

ככל הנראה, המערער פנה לאחר מכן פעם נוספת לבית משפט השלום בגדר הליך ת"א 36682-02-23, שם ניתן צו אירעי כנגד הוצאת גופת המנוחה מאבו כביר אך בהמשך נקבע כי אין סמכות עניינית לידון בסעדים שהתבקשו; כן פנה המערער בעתירה מינהלית ובקש "צו מניעה כנגד הוצאת הגופה מאבו כביר ולצו עשה לבצוע ניתוח", וביום 15.2.3023 הוחלט כי "לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לידון בעיניין של נתיחות לאחר המוות" והעתירה נמחקה (עת"מ 33502-02-23 ווילמוט נ' המרכז הלאומי לרפואה משפטית אבו כביר (כב' השופט ק' ורדי)).

טענות המערער כי בהחלטות בית המשפט העליון מופיעות "טענות... אשר עומדות בסתירה מוחלטת למסמכים..." (סע' 14 לכתב התביעה) מעלות כי המערער אינו מסכין עם החלטת בית המשפט העליון, אך אין בידי בית משפט זה לסייע, וודאי לא במתכונת בה הדבר הובא עד כה. כך או כך, הטיעון במתייחס במידה רבה ל"מאזן הנוחות" ושיקולים נוספים לגבי נתיחת הגופה (ר' למשל סע' 18 לכתב התביעה), עניין שלא רק נדון והוכרע, אלא שנראה כי נכון למועד ההחלטה מושא ערעור זה (15.2.2024) אף אינו רלוואנטי עוד באופן בו הועלה בעת הגשת התביעה בחודש מרץ 2023.

...

בגדר המסמך שהוגש נכללה "בקשה דחופה להארכת צו מניעה למניעת הוצאת הגופה מאבו כביר ולצו עשה לביצוע ניתוח". בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 7.3.2023 (כב' השופטת ע' רביד), בה פורטה השתלשלות העניינים ונמצא בין השאר כי "אין מקום להיעתר לבקשה עת המדובר בסעדים אשר כבר התבקשו ונדחו על ידי בתי המשפט השונים". במקביל להגשת מסמך התביעה ובו הבקשה לסעד זמני, עתר המערער לפטור מתשלום אגרה.

בסיכומו של דבר, "ובעיקר לאור כך שאין בפני ביהמ"ש תובענה שמנוסחת באופן שעילת התביעה תובן ותהא ברת הכרעה", נדחתה הבקשה לפטור את המערער מתשלום אגרה.

הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון דנג"ץ 6598/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: רון קובי נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים, חה"כ איילת שקד 2. משרד הפנים 3. מרכז השילטון המקומי בישראל 4. יו"ר הוועדה הממונה לעינייני עירית טבריה, בועז יוסף בקשה לקיום דיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 5680/21 מיום 20.9.2021, אשר ניתן על ידי כבוד השופטים ד' מינץ, י' אלרון ו-א' שטיין בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

בעקרו של דבר, המבקש טוען כי בעיניין חביש נקבעה הלכה חדשה ששינתה את המבחן המשפטי שעל בסיסו ניתן פסק הדין בעיניינו.

מכל מקום, כך הוסיף בית המשפט וציין, אף שהקביעות בעיניין חביש מהוות חידוש משמעותי באשר לאמות המידה להפעלת סמכותו של שר הפנים לפי סעיף 206(ב1) לפקודה, אין בכך כדי לסייע למבקש.

תנאי סף לקיום דיון נוסף הוא שבפסק דינו של בית המשפט העליון נקבעה הלכה חדשה (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) ואילו בעניינינו עתירת המבקש נדחתה על הסף ולא נקבעה בפסק הדין הלכה כלשהיא (דנג"ץ 5590/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, פסקה 7 (19.10.2021); דנג"ץ 6912/21 יהל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 (8.11.2021)).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

טענת המבקש כי מפסק הדין משתמעת הלכה דינה להידחות וכבר נפסק לא אחת כי הצדקה לקיים דיון נוסף אינה יכולה להתבסס על "הלכה משתמעת" אלא רק על הלכה ברורה ומפורשת שקבע בית המשפט במודע ובכוונת מכוון (ראו, למשל: דנ"פ 8886/20 ליטוין נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (21.1.2021)).

­ אשר על כן, הבקשה נדחית.

כפי שציינה הכנסת, מדובר בתיקון שאינו מורכב מבחינת תוכנו, וכפי שעולה מסקירת המהלכים שהתקיימו בכנסת, הועדה המיוחדת קיימה לגבי התיקון שישה ימי דיונים, בלווי ייעוץ משפטי, ובהשתתפות חברי הכנסת מהסיעות השונות ונציגי החברה האזרחית (ראו והשוו: בג"ץ 3234/15 מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד נ' יו"ר הכנסת, פסקה 12 (9.7.2015)).

בעיניין דרעי השני קבע בית המשפט כי מינויו של דרעי לשר הכלכלה ופיתוח הנגב והגליל מצוי "על גבול מיתחם הסבירות" (עניין דרעי השני, פסקה 23 לפסק הדין; בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דין זה נדחתה, דנג"ץ 5806/15 ‏התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל (28.10.2015)).

במהלך השנים 2013 עד 2015 נימנע דרעי מלדווח למס הכנסה על הכנסות שהיו לחברה שבבעלותו, בסכום כולל של מאות אלפי שקלים; וכן סייע לאחיו לדיווח דיווח פקטבי לרשויות המס, בנוגע לשווי עסקת מקרקעין שביצעו דרעי והאח בזכויות בנכס שהיה בבעלותו של דרעי.

...

על רקע האמור, ניכר כי אין זה ההליך המתאים להכריע בסוגיית הקלון, לא במפורש ולא במשתמע.

סוף דבר בהינתן עמדתי זו, איני מוצא לקבוע שהחלטת ראש הממשלה שלא להעביר את השר דרעי מתפקידו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.

בסיכומו של דבר, בהינתן אופי הפגם עליו עמדתי לעיל, לו דעתי הייתה נשמעת היינו מורים על דחיית העתירות בעיקרן.

בבית המשפט העליון דנג"ץ 834/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: נייג'ל ווילמוט נ ג ד המשיבים: 1. המרכז הלאומי לרפואה משפטית אבו כביר 2. מרכז רפואי שיבא תל השומר 3. בית משפט השלום בתל אביב-יפו 4. משטרת ישראל בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 750/23 מיום 29.1.2023, אשר ניתן על ידי השופטים ד' ברק-ארז, ח' כבוב וי' כשר בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

בית המשפט הוסיף כי אף אם נתיחת גופת המנוחה תוכל לסייע בבירור חלק מהשאלות שמעלה המבקש ביחס לנסיבות מותה, אין בכך משום הצדקה לפתוח בחקירת סיבות מוות.

בנוסף, הובהר כי בשים לב לזמן שחלף ממותה, לא יהיה בניתוח הגופה כדי "לענות על השאלות אותן הציג". כמו כן, צוין כי טענות המבקש מלמדות שיש צורך בנתיחה פתולוגית, שעניינה בבירור מחלה שהובילה למוות, ולא בנתיחה רפואית-משפטית שמטרתה לבחון אם מותה נגרם בשל ביצוע עבירה.

...

על רקע האמור, ביום 25.1.2023 הגיש המבקש את העתירה נושא הבקשה דנן (בג"ץ 750/23), ובה שב על בקשתו להורות על ניתוח גופת המנוחה, וכן על פתיחה בחקירת סיבות מוות.

דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון דנג"ץ 8915/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקש: אשר נוף נ ג ד המשיבות: 1. השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב 2. משטרת ישראל 3. מדינת ישראל בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6306/22 מיום 6.10.2022 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים נ' סולברג ד' מינץ ו-ג' כנפי-שטייניץ בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

עתירתו של המבקש נדחתה בהתאם לאמות המידה שהתוו בפסיקה להתערבות בהחלטות בית משפט השלום בסוגיות הנוגעות לענייננו (פסקה 5 לפסק הדין; וראו גם: בג"ץ 750/23 ווילמוט נ' המרכז הלאומי לרפואה משפטית אבו כביר, פסקה 13 (29.1.2023)).

העובדה שבית משפט זה לא דן בזכות העירעור על החלטות הניתנות מכוח סעיף 19 לחוק, אף היא אינה יכולה לסייע למבקש.

...

על רקע האמור, פנה המבקש ביום 22.5.2022 לבית משפט השלום בחיפה בבקשה להורות על פתיחה בחקירת סיבות מותה של המנוחה (חס"מ (שלום חי') 45304-05-22).

עוד צוין, בגדר למעלה מן הצורך, כי גם לגופו של עניין אין מקום להיעתר לבקשה ולהורות על פתיחה בחקירה.

לאחר עיון בפסק הדין ובטענות המבקש, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.