בקשה לקבלת תוכן עדות של עד שהוזמן ולא הגיש תצהיר

המשיבים בתשובתם לבקשה טענו כי בשים לב לכך שמר עמאר עבד אלמגיד הוא בן דודו של המבקש, הרי שלא נימסר בבקשה מה היו המאמצים שנעשו לצורך העדתו ומהי הסיבה שלא הגיש עדות בתצהיר.

משכך, מבקשים להורות למבקש לפרט מה היו המאמצים להעידו בתצהיר; אשר לעדותו של מר אריק פז, הרי שמהתצהיר הלא חתום אשר צורף לבקשה עולה כי עדותו מתייחסת אך ורק לשנה אחת (שנת 2011) מכלל התקופה, ואף היא בתקופה שהתיישנה.

אשר לאפשרות המשיבים להתכונן לתוכן עדותו, הרי שעד זה יתמוך בגירסת המבקש בכתב התביעה מטעמו, כך שהמשיבה יודעת מה יהיה תוכן עדותו ויכולה להתכונן אליה.

החלטת בית הדין האיזורי בית הדין האיזורי קיבל את הבקשה ביחס לגב' חיה חורש, אולם דחה את הבקשה ביחס למר עמאר עבד אלמגיד ולמר אריק פז, שכן: "התובע הביא עדויות רבות מאד, והגיש 7 תצהירים מטעמו. יש ליתן לתובע את יומו, אולם מאידך יש לנהל את ההליך באופן יעיל ובפרק זמן סביר, המושפע כמובן מהקף הראיות.

בקשת רשות ערעור המבקש טוען בבקשה שלפני, כי העובדה שעדים מסוימים מוכנים לחתום על תצהיר מבעוד מועד ואחרים אינם מוכנים לכך, אינה צריכה לעמוד לרועץ לבעל דין והוא זכאי להעיד כל עד. משברור כי אילו היו עדים אלו מוכנים לחתום על תצהירים ואלו היו מוגשים לבית הדין כחלק מכלל התצהירים, איש לא היה בודק את פשר עדותם - הרי שלא צריך להיות כל הבדל בין הגשת תצהיר עדות ראשית לבין זימון עד למתן עדות בעל פה. הבחנה זו שעשה בית הדין האיזורי פוגעת בזכותו החוקתית של בעל דין להציג את כלל ראיותיו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה ובכלל החומר המצוי בתיק, החלטתי לדחות את הבקשה ללא קבלת תשובת הצד שכנגד.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

הנתבעים בתוך 30 יום מיום קבלת תצהירי התובע או עד יום 2.12.22 לפי המוקדם.

צד המבקש לזמן עד באמצעות בית המשפט יגיש בקשה מתאימה 30 ימים לפני הדיון שיקבע.

עד שלא ניתן היה להגיש תצהירו, תוגש על כך בקשה מתאימה ובה יפורטו סיבת אי הגשת התצהיר, מה נעשה לצורך כך, ומה תוכן העדות הצפויה.

...

בקשת התובע בהקשר זה נדחית.

סוף דבר בקשות התובע נדחות, למעט האמור בסעיף 19.

התובע ישלם הוצאות הנתבעים בגין הליך זה בסך של 5,000 ש"ח. כמו כן ניתנות להלן הנחיות לגבי המשך ההליך: בעלי הדין יגישו ראיותיהם בתצהירים עם העתק ישירות ליתר בעלי הדין, דלקמן התובע– עד יום 2.11.22.

לשיטת הנתבעים, הם פנו לעריית נהריה בעיניין זה ונענו כי כל שעליהם לעשות לקבל את הסכמת השכן שמעליהם (דהיינו התובעים) ודי בכך כדי לעשות שימוש ברכוש המשותף לצורך בניית פרגולה.

הצדדים לא ביקשו לזמן עדים נוספים ולא הגישו תצהירים של עדים אחרים.

נסח הרישום וזכויות בעלי הדין – בבית משותף בטרם אתייחס לתוכן עדויות העדים, מצאתי לפרט תחילה את הזכויות של כל אחד מבעלי הדין, כפי שהן עולות מנסח הרישום ומיתר מיסמכי רישום הבית המשותף שהוגשו לתיק.

...

טענות ההגנה עפ"י כתב ההגנה הנתבעים סבורים כי דין התביעה להידחות וטענו בכתב ההגנה להסכמה מלאה מטעם התובעים שניתנה לנתבעים מרצון ולפני תחילת הבנייה.

זאת ועוד – מקובלת עליי טענת התובעים כי מדובר בבנייה המשנה באופן ניכר את חזית הבניין.

אינני מקבלת טענה זו. אין המדובר בהרחבה דומה.

על כן אני נעתרת לסעד המבוקש בכתב התביעה, באופן חלקי ומורה לנתבעים לסלק את הבנייה כפי שהוגדרה בפתיח פסק הדין, דהיינו הסככה שהותקנה על ידי הנתבעים והמוצמדת לקירות החיצוניים של המבנה וזאת תוך 45 ימים ולהשיב את הקיר החיצוני למצבו המקורי.

אל תוכן עדויות עדים אלה והמסמכים שהוגשו במסגרתם אתייחס, ככל שיידרש, בהמשך הדברים.

מטעם הנתבעת לא הוגשו עדויות בתצהירים ולא זומנו עדים לחקירה, תחת זאת הוגש דוח רציפות של המוסד לביטוח לאומי (דוח עדכני הוגש וסומן נ/1).

על דברים אלה יש להוסיף את היתרשמות בית המשפט מעדותה של התובעת בפניו, ומהדברים שנכתבו – ובעיקר לא נכתבו – בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובעת לבית המשפט.

בהקשר זה יוטעם כי בקשה שהגישה התובעת ביום 13.9.23 (היינו לאחר שנשמעו ראיות הצדדים וסיכומיהם והתיק נדחה למתן פסק דין) - במסגרתה עתרה להוספת ראיות בדבר הסמכתה והשכלתה - נדחתה בהחלטת בית המשפט מאותו היום, על יסוד הבקשה ותגובת הנתבעת לה. זאת מהטעמים שפורטו בהחלטת בית המשפט ביסודה נדחה ניסיון התובעת לערוך "מקצה שיפורים" לאחר תום שלב שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים, באמצעות הגשת ראיות נוספות חרף העובדה שהתובעת יכולה הייתה להציג ראיות אלה במהלך ההליך ולאפשר לנתבעת להיתגונן מפניהן מבעוד מועד, לרבות בשלב חקירת התובעת בבית המשפט.

ואדגיש, דוח הרווח והפסד שצירף בעלה של התובעת לתצהירו אינו מוכיח כי הוא לא עבד בתקופה שלאחר התאונה שאירעה לתובעת בשל כך שטיפל בה, בפרט משהוא מתייחס לתקופה בה פרצה בישראל ובעולם מחלת הקורונה במהלכה, הודה בעלה של התובעת בעדותו, כלל לא עבד וקיבל מענקי קורונה (בעמ' 23 ש.9-15 לפרוטוקול).

...

לאחר שבחנתי היטב את חוות דעתו של המומחה ברזילי ואת התשובות שמסר לשאלות ב"כ התובעת בחקירתו אני רואה לנכון לאמץ את מסקנת ד"ר ברזילי לפיה התובעת סובלת מנכות אורתופדית בשיעור של 10% בלבד, וסבור כי אין מקום לקבל את טענות התובעת לפיה היא זכאית לקבל הכרה בשיעור נכות גבוה יותר.

בתוך כך מקובלת עלי בחירת ד"ר ברזילי לקבוע את שיעור נכותה של התובעת בהתאם למצב ידה לכל אורכה, ולא מצאתי יסוד לטענת התובעת לפיה היה על המומחה לקבוע אחוזי נכות לכל חלק וחלק של זרוע התובעת מקום בו ד"ר ברזילי לא מצא הגבלת תנועה במפרקי היד והכתף של התובעת (אי-הגבלה בה הבחין וציין ד"ר ברזילי גם בהילוכה של התובעת באולם בית המשפט – ר' בעמ' 9 ש.18 וכן ראה בעמ' 8 ש.17-30 לפרוטוקול).

עזרת הזולת (לעבר ולעתיד): 6,000 ש"ח. בשים לב לשיעור הנכות הרפואית והתפקודית של התובעת כמבואר בהרחבה לעיל, אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה עקב התאונה היא נזקקה לקבל שירותי תמיכה בשכר, לרבות באמצעות העסקת מטפלת בשכר של 2,000 ש"ח לחודש ב-6 החודשים הראשונים לאחר התאונה ו-1,500 ש"ח בכל חודש לאחר מכן ועד בכלל (ראה לעניין זה ס' 5 לתצהיר התובעת ותצהיר העוזרת הגב' ג.ס).

בתוך כך, אין בידי לקבל את טענת התובעת ובעלה לפיה בעלה של התובעת נעדר ממקום עבודתו (בהיותו קבלן שיפוצים עצמאי) במטרה לטפל בתובעת לאחר התאונה.

מכאן שסך נזקי התובעת, בניכוי הכספים שקיבל כתשלום תכוף בגין התאונה הנם בסך של 135,785 ש"ח. סוף דבר התביעה מתקבלת.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט יאיר דלוגין) מיום 22.11.2023 בת"א 39282-11-18 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת 1 (התובעת) והמבקש 2 (הנתבע שכנגד) לזמן עד. לעניינו של התיק קמא נידרשתי בבקשת רשות ערעור קודמת שהוגשה על ידי המשיב 1 – רע"א 60942-06-20 שמשון נ' נ. ק. י גנה השקעות ואחזקות בע"מ (פס"ד ניתן ביום 20.8.2020), שם גם כתבתי בסעיפים 2 ו-3 מה היא המחלוקת שבין הצדדים בתביעה הראשית ובתביעה שכנגד, ולא איחזור על כך. תצהירי עדות ראשית הוגשו עוד בשנת 2021.

ב"כ הנתבע 1 אמר לפרוטוקול, כי ככל שתהיה הסכמה לקבל שניים או שלושה מסמכים באמצעות גיא (הנתבע 5) או גרצל (המבקש 2) ניתן יהיה לקדם התיק גם ללא עדותם.

אמנם בתחילת הדרך היא היתנגדה לזימונו של גבאי לעדות אך נטען, כי משזומן על ידי ב"כ הנתבע 1 היא ביקשה להגיש המסמך באמצעות העד ואף לחקור אותו בנוגע לאמתות תוכנו.

המבקשים נסמכים גם על הילכת קרטין (רע"א 7143/21 בוריסי נ' קרטין(4.12.2022) על מנת להראות לטענתם, כי כשבעל דין מבקש "למשוך" תצהיר של עד מטעמו או לא לזמן לעדות עד המזוהה עימו, בעל הדין שכנגד יוכל לחקור את העד בחקירה נגדית, גם אם מדובר בבעל דין וגם אם זהו עד המזוהה עימו.

...

למשל ברע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן נ' עו"ד ליעד וטשטיין (20.7.2022) כי בית משפט רשאי לא להיעתר לבקשה לזימון עד, בין היתר, אם מצא שאין בה צורך "או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות... בין היתר ניתן לבחון בהקשר זה האם ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת והאם דווקא זימון העדים המבוקשים עשוי להכריע את הכף.

מהאמור לעיל נובע גם כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות אף אם עדותו קבילה ורלוונטית (ראו למשל: רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת, פסקה 8 [פורסם בנבו] (16.2.2021); עניין כהן, בפסקה 8).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.