מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לקבלת פרטים מדו"ח מבקר המדינה

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

טענת שהוי נבחנת לרוב בראי תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים), שם נאמר, כי מקום שבו לא נקבע מועד מסוים בדין, על המבקש להגיש עתירה מינהלית לעשות כן "בלא שהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנועד לעותר עליה, לפי המוקדם" (ההדגשה אינה במקור – נ' ס').
מסקנה זו מקבלת משנה תוקף, בשים לב לשיקולים שמניתי לעיל, בדבר הצורך בבירור מהיר של הליכים מנהליים, בפרט כאלה העוסקים במכרזים צבוריים.
כך, בעמ' 1075 לדוח צוין במפורש, כי במתכונת הקיימת נימצאו ליקויים בפקוח על איכות הטיפול: "מן האמור עולה כי משרד הרווחה מזניח את נושא הכשרתם של עובדי הסמך. חובת ההכשרה שנקבעה במיכרז ואחר כך גם בהסכם ההיתקשרות אינה נאכפת, והדבר מלמד על חולשת הפיקוח של משרד הרווחה. במצב הדברים הנוכחי עולה חשש כי לפחות חלק מעובדי הסמך אינם עומדים בדרישות הבסיסיות ביותר לצורך ביצוע עבודתם, דבר העלול לגרום לפגיעה באיכות השרות הניתן, היכולה אף לעלות כדי חשש לפגיעה בכבודם ובשלומם של מקבלי השירותים. על משרד הרווחה לוודא כי בתנאי המיכרז החדש רוב עובדי הסמך יקבלו הכשרה מקצועית וייקבע מנגנון שיאפשר לו לפקח על הכשרתם של עובדי הסמך, כל אחד על פי מאפייני תפקידו". המבקר הדגיש עוד, כי מערך הסמך הקיים אינו נותן את המענה הנידרש לאוכלוסייה הנזקקת, ועל כן, הורה למשרד הרווחה להֵרתם לטפול שיטתי במערך הסמך, בשים לב למכרז החדש שעתיד היה להתפרסם באותו זמן: "על משרד הרווחה להירתם לטפול שיטתי במערך הסמך – שירות שניתן לאלפי אזרחים – ובכלל זה עליו לבצע בהקדם, בייחוד לקראת המיכרז החדש המתגבש העומד להתפרסם במהלך 2018, עבודת מטה סדורה שתכלול בין היתר הגדרת צרכיהן הייחודיים של האוכלוסיות הנזקקות וקביעת תעריפים מותאמים לצרכים אלו באמצעות ועדת התעריפים; לאכוף את תכנית ההכשרה של עובדי הסמך; ולהסדיר את מערך הדיווח והפיקוח על החברות המספקות את שירותי הסמך. על משרד הרווחה ליישם במיכרז החדש את תוצאות עבודת המטה ולפעול בדחיפות ליישום תקני האיכות שקבע להערכת טיב שירותי הסמך המקצועי, בין השאר באמצעות שיפור הפיקוח של המחלקות לשירותים חברתיים על שירותים אלו" (דוח מבקר המדינה, עמ' 190).
...
ביום 23.3.2021, לאחר שהוגשה התגובה ונבחנו טענות הצדדים, נקבע כך: "[...] הבקשה מתקבלת באופן חלקי כך שהצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 24.2.2021 בטל ואין מניעה לפתיחת מעטפות המציעים. הליכי המכרז יוכלו להימשך כסדרם עד לשלב ההכרזה על הזוכים, וההכרזה על הזוכים במכרז תושהה עד להכרעה בערעור". עיקרי טענות הצדדים בערעור שלפנינו, חזרו הצדדים על עיקרי הטענות שנטענו על-ידם בבית המשפט המחוזי.
הערעור לגופו למען הסר ספק, וכפי שכבר ציינתי, אני תמימת דעים עם חבריי שדין הערעור להידחות, לגוף הדברים.
זאת ועוד, ככל שיתברר כי אכן התוצאה במכרז יוצרת הדרה של חברות אלה, כשלעצמי אני סבורה שזהו שיקול רב ערך שיש לשקול בשלב שבו תעלה השאלה של הארכת החוזים במסגרת האופציה שניתנה במסגרת המכרז.
המערערים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 15,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

די באמור כדי לקבל בקשה זו. זאת ועוד.
לעניין זה מפנה המבקשת לנסיבות הבאות: לפיקוח ההדוק שמקיימים הצדדים השלישיים על חברות הקבורה בישראל בכלל ועל המבקשת בפרט; לפיקוח שמפקח המוסד לביטוח לאומי על גביית הכספים על ידי חברות הקבורה בין היתר באמצעות דוחות כספיים שעל חברות הקבורה להגיש למוסד לביטוח לאומי; לרישיון שניתן למבקשת מאת המשרד לשירותי דת; להסכם בין המבקשת ובין המוסד לביטוח לאומי; לפרסומים שמפרסמים הצדדים השלישיים באתרי האנטרנט שהם מפעילים; לדוחות שנתיים של המשרד לשירותי דת; לדו"ח מבקר המדינה 2020 בעיניין מערך הקבורה בישראל, בו היתייחסות לכספים שחברות הקבורה גובות בגין הקמת יסודות למצבה ולעמדת המוסד לביטוח לאומי שפורטה בדו"ח המבקר לפיה גופי הקבורה רשאים לגבות מקבלני המצבות את עלות בניית היסודות למצבה; לחשבוניות שצורפו לטיעוני הצדדים; ולמסמכים נוספים.
...
המבקשת טוענת שדין בקשת האישור שהוגשה נגדה להידחות שכן הגבייה מותרת.
על כן "משהגענו למסקנה כי ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי משרד התחבורה נושא, לכאורה, בנסיבות המקרה דנן באחריות נזיקית כמעוול במשותף, יש לקבוע כי עלה בידי אגד לבסס ברמה הנדרשת בשלב זה את חבותו להשתתפות כלפיה" (פסקה 40 לפסק הדין).
בנסיבות אלו, ובהתאם להלכת סלקום, עומדת למבקשת, לכאורה, עילת שיפוי או השתתפות, וגם לכן יש להיעתר לבקשה למשלוח הודעה לצד שלישי.
מכל האמור, הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת המערערים, הם השקיעו סכומי כסף ניכרים להתאמת המקום לדרישות הרשויות לשם לקבלת רישיון עסק, ומבקשים "ליתן להם אפשרות למצות את ההליכים מול המשיבה באופן שלא יפגעו זכויותיהם". בהעדר תגובה של המדינה, ניתן ביום 1.3.2021 צו עיכוב ביצוע אירעי.
ביום 1.4.2021 הגישו המערערים "בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 14.3.2021 ולביטול ההסכמה הדיונית מהדיון מיום 26.10.2020...". לעניין ביטול ההסכמה, טענו המערערים כי זו ניתנה "על בסיס הטעייה". לטענת המבקשים, הסתבר להם כי בבקשת המדינה היו "פרטים שגויים ומטעים בעליל" ורק בדיעבד התברר להם שהאמור בדו"ח ביקורת שצרפה המדינה אינו נכון.
...
בהחלטתו מיום 14.3.2021 ציין בית-משפט קמא כי "בשים לב לכך שצו הפסקה ניתן זה מכבר בהסכמת המבקשים ולכך שהמבקשים לא הראו התקדמות משמעותית או סיכויים גבוהים לקבלת רישיון, הרי שדין בקשתם להידחות" (הדגשה שלי, ר.פ.פ.).
מכאן, כפי שציין בית-משפט קמא, ככל שהמערערת תוכל להראות התקדמות משמעותית או סיכויים גבוהים לקבלת הרישיון, תוכל המערערת לשוב ולבקש בחינת המשך קיומו של צו ההפסקה, ובית המשפט יחליט על בסיס הנתונים שיעמדו לפניו באותה עת. אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני הגדול נפסק כדקלמן:

זאת משום שאין מגיירים בארץ ובמסגרת מערך הגיור הממשלתי את מי שאינו אזרח ישראל או תושב קבע בה, ולמצער שוהה בה כדין, וכן שהועדה הדנה בבקשות לגיור בישראל של נתינים זרים אישרה את התחלתו הליך גיור – ועל דרך כלל נדחית על הסף בקשה של שוהה בלתי חוקי או מסתנן לארץ – ונוסיף כי גם בסופו של ההליך צריך גם בית הדין להתרשם כי הגיור נעשה לשמו ולא רק למטרת קבלת האזרחות.
החלטות המשך של הממשלה משנת 2015 ואילך אפשרו העלאה גם של מי שיש לו מוצא "יהודי" מצד אביו ושל נוספים מנימוק של איחוד מישפחות, ועיין מה שנכתב בזה בדוח מבקר המדינה משנת 2008 (חוות דעת יישום החלטות הממשלה באשר לעליית בני הפלאשמורה), הדרישה להעלאת קבוצות נוספות של אזרחים ילידי אתיופיה שיש להם קשר או אין להם קשר ליהדות מתחדשת ועולה מפעם לפעם אחת לכמה שנים, אך אין זה עניינו של פסק דין זה. על פי החלטת הממשלה הנזכרת וכל ההחלטות שניתנו בעקבותיה הבאים לארץ רשאים להכנס על פי סעיף 2 לחוק הכניסה שזו לשונו: (א) שר הפנים רשאי לתת – [.
והוא הדין לגבי הטעם השני, שתנאי סף לגיור הוא כנותו של המתגייר ברצונו להיספח בנחלת ה', בפנייתו לבית הדין לצורך זה ובעיקר בקבלתו עליו את המצוות: לדעת בית הדין קמא אי אפשר להאמין לכנותם של המתגיירים שבמשך תקופה לפני הגיור, במהלכו ולאחריו הונו את רשויות המדינה בכלל ואת בית הדין בפרט בנוגע לזהותם, ומשכך יש לקבוע כי הליך הגיור בכלל וקבלת המצוות בפרט לא היו כנים, או למצער כי כנותם מוטלת בספק.
...
מסקנות לאור האמור: דין הערעור להתקבל חלקית: גיורם של המערערים תקף הם יהודים על פי ההלכה ואין אפשרות לבטל גיורם.
הרב שלמה שפירא פסק דין ומתן הוראות סוף דבר אנו פוסקים ומורים כדלהלן: הערעור מתקבל חלקית: גיורם של המערערים תקף, הם יהודים על פי ההלכה ואי אפשר לבטל את גיורם.
עם זאת, לאור העדות שנמסרה בפנינו על אורח חייו של [פלוני], אנו מאשרים מכאן ואילך (ולא למפרע) את מעמדו האישי האזרחי כיהודי, של המערער [פלוני].

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" ואולם עצם צרופו של הדוח, אין משמעו כי ניתן לקבל טענה הנוגעת לתהליך הוצאת הדוח, בפרט כי הטענה שלפיה "המדינה לא טענה בשום שלב שההצטרפות הנה וולונטרית" (ע' 31 ש' 10-14) לא נטענה כלל על ידי הסתדרות המורים בבקשת הצד.
מר פסח לנסברג מזכיר ומנכ"ל קרנות מג"מ טען בפנינו כי "אנו נדהמנו מדוח מבקר המדינה שגילינו שמדובר ב11000 אלף מורים שלא מצורפים לקרן ההשתלמות. לא האמנו לכך מי שהיה אז בתפקיד לא זכור לי שמו (יהודה קיסר) קבענו פגישה איתו וביקשנו לקבל את שמות המורים שלא מצורפים. נוציא איגרת למורים הם לא רצו לתת לנו את שמות המורים אולי הייתה כוונה מוסתרת. אולי לא רצו שהמורים האלו יצאו כי זה עוד 0.9 על 7.5" (ע' 8 ש' 26-29).
...
אנו סבורים כי על הצדדים לשקול לכלול הוראה בהסכם המתגבש שבה כל עובד הוראה חדש אשר יקלט למערכת החינוך יצורף לקרן השתלמות.
סוף דבר זכות עובד הוראה להצטרף לקרן השתלמות היא זכות אשר המעסיק מחויב להציע לתתה אך אין העובד מחויב לקבלה.
אשר על כן, בקשת הצד נדחית, בכפוף להערותינו בסעיפים 197-201 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו