בקשה לקבלת מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי

נטען כי הנאשם נישא כדין לפני 8 שנים לאזרחית ישראלית, להם 2 ילדים בגילאי 4 ו – 6 והוא נמצא בהליך של בקשה לקבלת מעמד בישראל מכח היותו בן זוג זר הנשוי לישראלית.

ב"כ הנאשם הגישה אסופת מסמכים שמעידים כי הנאשם מצוי בהליך של קבלת מעמד זר. הוגש העתק הבקשה לקבלת מעמד לבן זוג הנשוי לישראלי מיום 12.3.15.

...

בגין העבירות נשוא תיק זה אני גוזרת עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל, אשר מתוכם חודשיים וחצי ירוצו בחופף למע"ת שהופעל, ושבועיים במצטבר אליו.

אני גוזרת על הנאשם חודש מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל.

המערערים טענו כי ביום 18.9.17 הגישו לרשות בקשה לקבלת פרטים נוספים (העתקה צורף כנספח א' לאותה בקשה), אודות הקף התופעה של אזרחים סודאנים בישראל, מדיניות ההגירה הזמנית החלה עליהם והשינויים שחלו בה, מדיניות הטיפול בבקשות מקלט של אזרחי סודאן, מדיניות הטיפול בבקשות להסדרת מעמד של אזרחים סודאנים שהנם בני זוג של אזרחי ותושבי ישראל, וכן נתונים אודות יכולתם של אזרחים סודאנים במקרים אלה להשיג מסמכים ולאמתם, וכיצד יכולים אזרחי סודאן שיצאו מהארץ לצורך השגת המסמכים - לשוב לישראל.

לשם יישומה של הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות זו פירסם שר הפנים, במסגרת הסמכות הנתונה לו, נהלים העוסקים בהענקת רישיונות לתושבים זרים שהם בני זוג של אזרחי המדינה או תושבי קבע בה. האחד, הנו נוהל מס' 5.2.2008 - נוהל לבחינת הבקשה להיתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית, הוא "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי". בהתאם להוראות נוהל זה תנתן אשרת ב/1 רק לאחר הצגת מלוא מיסמכי הסף הנדרשים בנוהל כשהם מאומתים ומתורגמים.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מבטלת את קביעתו זו של בית הדין לעררים.

בית המשפט קבע כי מצב הדברים הקיים לפיו העותרים ממתינים שנים לדיון מדי שנה בפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, כאשר העותרת נמצאת בישראל ללא מעמד וללא זכויות סוציאליות עד שיסתיימו הליכי הגירושין-אין לו כל הצדקה, והוא פוגע באופן לא מידתי בבני הזוג הקשורים בקשר בלעדי של "ידועים בציבור". היות ואין חולק כי העותרים מנהלים מערכת יחסי משפחה כנה ובלעדית וכי הפרידה של העותר מאשתו בנפרד - אמיתית, נפסק כי דין העתירה להתקבל.

סוף דבר הערעור מתקבל.

ביום 27.5.1992 (כלומר במועד המאוחר לגירושין ובמועד המאוחר ללידת הבן) - עלה המנוח לישראל כזכאי שבות בהיותו נכד של יהודי וקיבל מעמד של אזרח ישראלי, כזכאי שבות.

בבקשה המוסכמת נאמר כי אף שהתעורר חשד כי אזרחות המנוח ניתנה לו על בסיס נתונים כוזבים, מכל מקום, הבדיקות בעיניינו טרם הסתיימו והצדדים מסכימים כי הבקשה של המערערים תבחן על פי נוהל הליך מדורג למתן מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי, בכפוף לבדיקת מעמד המנוח ומעמד המערער יבחן בהתאם לנוהל המסדיר שהות בישראל של קטינים הנלווים להוריהם.

...

לא מצאתי כי הקשיים הכרוכים, מטבע הדברים, במעבר המערערים בחזרה לרוסיה - מספקים כדי להגיע למסקנה כי ההחלטה אינה סבירה באופן המצדיק התערבות בה. אסיים בדברים שאמר בעבר כב' השופט י' עדיאל בעת"מ (י-ם) 714/07 עבאסי נ' שר הפנים (19.6.08): קביעת המדיניות בנושא זה והתוויית קו פרשת המים בין מקרים הומניטאריים קשים המצדיקים מתן רישיון לישיבת קבע בישראל לבין מקרים הומניטאריים אחרים, גם הם לא קלים, שאינם מצדיקים מתן רישיון כזה, היא משימה קשה.

המקרה דנן, בה בכלל זה ולפיכך דין הערעור להידחות.

הערעור אפוא נדחה.

מדיניות זו עוגנה במסגרת נוהל ידועים בציבור, אשר קובע הוראות בדבר הסדרת מעמדו של זר שהנו בן-זוג של אזרח ישראל או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, כאשר בני הזוג הנם ידועים בציבור ואינם נשואים, ומכוחו ביקשה גם המערערת בעיניין שלפניי לקבל מעמד.

נוהל ידועים בציבור קובע מגדיר את מטרותיו כדלקמן (סעיף ב.1 לנוהל): "הסדרת מעמד בישראל לבן/ת זוג זר/ה כידוע בציבור של ישראלי בהתאם לנהלי הרשות מטרתה מתן אפשרות לבני הזוג לקיים יחד תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי לשהות בישראל לצד בן/ת הזוג. יודגש כי זכותו של הישראלי לחיי מישפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומאטית למעמד בישראל, אלא בכפוף להוראות נוהל זה." נוהל נוסף, שלא חל בעניינינו, אך אזכירו למען השלמת התמונה, הוא נוהל מס' 5.2.2008 - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל הנישואין), שהנו נוהל לבחינת בקשה להיתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית.

...

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי בנסיבות המקרה שלפניי מוצדק להסתפק במסמכים שהומצאו על ידי המערערים לאורך ההליכים כולם ולא לדרוש מהם מסמכים או ראיון נוספים שלא יוסיפו לביסוס התשתית העובדתית הנדרשת.

בנוסף, לאור התמשכות הקשר בין בני הזוג מאז שנת 2016 ברציפות למרות המשבר הקשה שעברו, שנראה כי אף העמיד אותם במבחן ומעיד על חוזקו של הקשר, אני סבורה כי תוצאה מידתית וסבירה מצדיקה את קיצור משך הזמן של בחינת כנות הקשר לפי נוהל ידועים בציבור, כך שהמערערת תקבל אשרה זמנית א/5 בהתאם לוותק מאז הגשת הבקשה לכתחילה, והתהליך המדורג יימשך לקראת סיומו במהלך שנת 2024.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל.

ביום 14.11.2017 הגישה המערערת בקשה לקבלת מעמד הומניטארי בישראל אשר נדחתה גם היא על ידי המשיבה ביום 4.6.2018.

ג.ד. לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג הנשוי לאזרח ישראלי, מס' 5.2.0008 (להלן: "נוהל הנישואין" או "הנוהל") מכוחו נידרשת הוכחה להמצאות הקטין בחזקת ההורה לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה.

ב"כ המערערים ביקש כי ככל ובית המשפט יידרש לפירוש ה"חזקה" לפי הנוהל, כי זה יפורש באופן תכליתי המתיישב עם טובת הקטינה ובהתאם לכוונת המחוקק להגן על התא המשפחתי ולמשש זכותם של אזרחי ישראל ותושבי המדינה להתאחד עם ילדיהם הקטינים בהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

...

לבסוף, ציין בית הדין לעררים כי אין בהחלטתו כדי להוות סוף פסוק בסוגיית מתן מעמד לקטינה שכן באפשרות המערערים להביא את עניינה לפני הועדה הבינמשרדית, לצורך בחינת מעמד עבורה, והוסיף "סבורני כי במקרה זה מתבקש הדבר". דיון והכרעה המערערים הינם בני זוג אשר מנהלים קשר זוגי בישראל, לטענתם משנת 2017.

סוף דבר, ובקבלי את הערעור, אני מורה כי המשיב יעניק לקטינה את המעמד המבוקש כ"קטינה נלווית" ממועד הגשת הבקשה.