בקשה לקבלת מידע על מינוי בעל תפקיד

הסעדים המבוקשים בבקשת האישור: צו עשה להשבת כל הכספים – פקדונות; צו המורה למשיבה לפעול לאיתור כל מבקשי ההיתר שבקשתם סורבה או ננטשה; להורות למשיבה כי לסכומי ההשבה יתוספו ריבית והצמדה כחוק; להורות למשיבה להמנע מלהחזיק כספים בקופה הציבורית של פקדונות בעבור בקשות להיתר בנייה שסורבו/ נזנחו / לא נענו; צו למינוי בעל תפקיד אשר יפקח על ביצוע פסק הדין.

ביום 18.3.2021 הודיעה המשיבה כי "קיימות 73 בקשות להיתר שסורבו על ידי הועדה המקומית/רשות הרשוי, החל משנת 2013 ועד סוף שנת 2020 בגינן שולמו פיקדונות בסך כולל של 250 אלף ₪ לערך". עוד הודיעה המשיבה כי על אף שלא הוגשה בקשה פרטנית לקבלת החזר הפקדונות על ידי המבקשים, היא תפעל להשיב את הכספים צמודים מדד באופן יזום ועד 60 ימים ממועד קבלת המידע על פרטי חשבון הבנק של המבקשים.

...

בפסק הדין שניתן בדיון הוריתי כדלקמן: "לאור התצהיר שצורף לתשובה לבקשה והודעת החדילה של המשיבה, החדילה בוצעה בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשת האישור לבית המשפט לשיטת המבקשת (אף שהמשיבה טוענת כי החדילה בוצעה קודם לכן) ועל כן בהתאם להוראת סעיף 9(ב), לא יאשר בית המשפט את התובענה בתביעת השבה וכך אני מורה.

התביעה נדחית.

בדיון נוסף יונס הצטרפה הנשיאה חיות (שלדעתה הצטרפו חבריה להרכב בעניין זה) לעמדת השופט הנדל בעע"מ יונס: "מקובלת עלי עמדת חברי השופט נ' הנדל כי בהיעדר הוראה מתאימה בחוק לא ניתן לקיים הליך המתמצה בסוגיית תשלום הגמול ושכר הטרחה המגיעים לתובע ייצוגי פוטנציאלי ולבא כוחו בשל פנייה מוקדמת שעלתה יפה וייתרה את ההליך הייצוגי. ואולם, הגישה לפיה יש לחייב פנייה מוקדמת כזו בלא הסדר סטטוטורי המאפשר את ביצוע התשלומים הללו, אינה מתיישבת לטעמי עם הרציונאלים שעמדו בבסיס התמריצים הכלכליים שקבע המחוקק על מנת להניע יוזמות לנקיטה בהליכים ייצוגיים, ועליהם עמדנו לעיל. מצב הדברים הוא, אפוא, כי מחד גיסא אין בחוק הוראות המסדירות תשלום גמול ושכר טרחה כאשר ההליך הייצוגי מתייתר, ובהיעדרן לא ניתן לנקוט הליך המתמצה בדרישה לתשלומים אלה. מאידך גיסא, יש קושי רב בהטלת חובת פנייה מוקדמת אל הרשות בלא שיש בצידה הסדר סטטוטורי לתשלום גמול ושכר טרחה כאשר ההליך הייצוגי מתייתר בגינה. על הקושי הטמון בכך עמד בית המשפט בהקשר אחר בע"א 1834/07 קרן נ' פקיד שומה גוש דן, [פורסם בנבו] פסקה 24 (12.8.2012) בציינו כי "אין לצפות מאדם לפעול לשם קידום טובת הכלל מטעמים אלטרואיסטים לחלוטין [...] לשם כך נדרש גמול כספי". (פסקה 44 לפסה"ד, ההדגשות אינן במקור מ' נ') השופט הנדל, אשר סבר כאמור כי יש לחייב בפנייה מוקדמת לרשות טרם הגשת תובענה ייצוגית, הוסיף בנוגע לשאלת הגמול ושכר הטרחה כדלקמן: "נמצא כי ההשקעה בגיבוש תובענה ייצוגית אינה מבטיחה למבקש ובא כוחו דבר מלבד סיכוי לקבלת תמורה הולמת, אם יעלה בידם לצלוח את המכשולים השונים ולהביא את התובענה לסיום מוצלח (לרבות בדרך של הודעת חדילה או הסדר פשרה). אמת, יש היגיון מסוים בטענה כי חובת הפנייה המוקדמת תכרסם בכדאיות הטיפול בתובענות שהמייצגים מעריכים כי הפנייה המוקדמת בעניינן תעלה יפה. ברם, לא זו בלבד שהטענה אינה נשענת על תשתית אמפירית כלשהי, אלא שברור שאין בה כדי לשלול לחלוטין את התמריץ הכלכלי לקידום ההליכים. כאמור לעיל (פסקה 14), מן הנתונים עולה כי מרבית התובענות הייצוגיות נגד רשות אינן מסתיימות בהודעות חדילה, מה שמעיד כי בחלק ניכר מן המקרים – ולאו דווקא באלה שסיכוייהם נמוכים (פרספקטיבה אמפירית, ה"ש 96) – המדינה בוחרת להגן על עמדתה, ולמצות את ההליך הייצוגי." (פסקה 15 לעמדתו).

על כן בקשת המבקשת ובא כוחה לפסיקת גמול ושכר טרחה, נדחית.

המבקש הטעים את קבלת הבקשה בכך שברצונו לפנות "להליך גישור מזורז וקצוב בזמן בפני מגשר מוסכם [...], וזאת על מנת להגיע להסכמה כוללת בין הצדדים באופן שיחסוך את הצורך בהליכי החקירות ובניהול תביעות [אם וככל שיוחלט להגישן], תהליך שיארך שנים רבות ויהיה כרוך בעלויות גבוהות [...] ברי כי במקרה בו הליך הגישור יכשל, ניתן יהיה להביא שוב את נושא מינוי בעל התפקיד הנוסף בפני בית המשפט הנכבד" (הבקשה מופיעה במערכת נט המשפט כבקשה מס' 58, להלן: בקשה מס' 58).

בתגובתו טען הממונה, כי "עיון בתשובת בעל המניות מלמד כי אין בהצעתו משום חידוש. לאור הזמן הרב שחלף מאז הצעתו הראשונה של בעל המניות, העובדה כי לא הצליח לגייס הסכמת רוב הנושים ובשים לב לעמדת חלק מהנושים לפיה יש למנות בעל תפקיד לבצוע חקירות, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כבר עתה על מינוי בעל תפקיד לבצוע חקירות". עוד בטרם מונה בעל תפקיד לבצוע החקירות חזר ופנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה נוספת להשהות את ביצוע החקירות לתקופה נוספת של 6 חודשים לטובת פניה להליך גישור.

בהחלטתו, היתייחס בית המשפט המחוזי להשתלשלות האירועים שפורטה לעיל, וכן לסמכויות שהוקנו לנאמן לבצוע חקירות "בין היתר לבדיקת נסיבות קריסת החברה, לאיתור נכסים, לקבלת מידע, לבדיקת פעולות שבוצעו האם במסגרתן הוברחו נכסים, במיוחד בהתייחס לבעל השליטה וישנה היתייחסות גם לחקירת רעייתו של בעל השליטה, בהקשר לבית המגורים המשותף". בית המשפט שקל את טענותיו של המבקש מזה ואת עמדת הממונה מזה, והגיע לכלל מסקנה כי דין עמדת הממונה להיתקבל.

...

בהחלטתו, התייחס בית המשפט המחוזי להשתלשלות האירועים שפורטה לעיל, וכן לסמכויות שהוקנו לנאמן לביצוע חקירות "בין היתר לבדיקת נסיבות קריסת החברה, לאיתור נכסים, לקבלת מידע, לבדיקת פעולות שבוצעו האם במסגרתן הוברחו נכסים, במיוחד בהתייחס לבעל השליטה וישנה התייחסות גם לחקירת רעייתו של בעל השליטה, בהקשר לבית המגורים המשותף". בית המשפט שקל את טענותיו של המבקש מזה ואת עמדת הממונה מזה, והגיע לכלל מסקנה כי דין עמדת הממונה להתקבל.

עם זאת, סבורני, כי בנסיבות שנוצרו, בית המשפט המחוזי נהג כדין משהחליט להאריך את מועד הצו.

כפי שהבהרתי לעיל, אין ממש בטענה זו. למעלה מכך, סבורני, כי המבקש בהתנהלותו מנסה 'לאחוז את החבל בשני קצותיו' – מצד אחד, הגיש לבית המשפט המחוזי אינספור בקשות לשינוי ההסדר וביטול הליך החקירה שנקבע לפיו; ומצד שני, כאשר נדרש בית המשפט למימוש ההסדר, קרי למינוי בעל תפקיד חוקר ובד בבד הארכת צו איסור הדיספוזיציה, על רקע הימשכות ההליכים, נטענת על-ידי המבקש טענה כי בית המשפט אינו מוסמך לשנות את הוראות ההסדר.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

למרות נתונים אלה, החלטתי שלא ליתן צו לפתיחת הליכים באותו שלב ולאחר הדיון ניתנה החלטתי, במסגרתה קבעתי, בין היתר, את הדברים הבאים: לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ובהיתחשב בכך שהחברה לא הגישה תגובתה לבקשה ולא הכחישה קיומו של חוב למבקשים אשר לא נפרע על-ידה עד כה, וכן בשים לב לכך כי בא-כוחה אף הביע הסכמתו היום למינוי בעל תפקיד בשל המצוקה בה מצויה החברה לטענתו מול נושיה, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה לכך כי מתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים בעיניינה של החברה כנדרש בסעיף 18 לחוק.

אשר לתוכנו של הדוח עצמו יצוין בתמצית, כי הנאמן הזמני דיווח בו כי פנה למבקש לצורך קבלת מידע על החברה.

...

שנית, אני סבורה כי קבלת דוח חמור שכזה ללא כל תגובה של בית-המשפט - ולו תגובה ראשונית על פני הדברים, המכוונת את הצדדים המתבקשים להגיב לדוח - תחטא לתפקידו של בית-המשפט ותהפוך אותו, למעשה, למעין "תחנת ממסר" גרידא.

ההחלטה מיום 12.5.2022: אשר לטענה כי התבטאות מותב זה בהחלטה זו הייתה משתלחת, הרי שבכנות לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש, לא הבנתי היכן "ההשתלחות" ואני סבורה כי מוטב היה אלמלא הועלתה טענה זו. וזו לשון ההחלטה שתובא פעם נוספת: ההודעה הובאה לעיוני.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הסעדים האמורים נוסחו בכתב התביעה כלהלן: "...יתבקש בית המשפט הנכבד להפעיל את סמכותו, בין היתר מכוח סעיף 191 לחוק החברות ולהורות על מתן סעד של הפרת כוחות בין התובע לנתבע (המחזיקים כאמור בחברה בחלקים שוים) ובאופן שיביא להפרדות מלאה שלהם איש מרעהו. בשלב זה ולאחר שמגעים שנוהלו בין הצדדים במשך חודשים ארוכים הגיעו כאמור למבוי סתום, נראה שאין מנוס ממתן הוראות על ידי בית המשפט הנכבד לשם העמדת החברה למכירה לגורם חצוני שירבה במחיר (באמצעות בעל תפקיד שימונה על ידי בית המשפט לשם כך)". המבוקש על ידי גוטמן הוא סעד כללי של הפרדות שלא ניתן לביטוי בסכום כסף.

שנית, במקרים חריגים ניתן לשקול מינוי בעל תפקיד עם סמכויות חקירה, אולם קודם לכן על הצד המבקש להניח תשתית מספקת לצורך בכך ועליו גם לתת מענה לשאלה מדוע לא ניתן לקבל את המידע בכלים קונבנציונאליים יותר, למשל גילוי מסמכים או שאלונים.

...

אני מחליט למחוק את הסעד שעניינו תשלום תגמול לגוטמן (סעיפים 6.1 ו- 105.1 לתביעת גוטמן), יתר חלקי הבקשה נדחים.

הבקשה למתן פסק דין ולמינוי רואה חשבון חקירתי – הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לגורמים הבאים לצדדים; וכן תשלח את ההחלטה בצירוף החלטתי מיום 1.10.2022 לרו"ח חוסאם בשארה.

עוד הפניתה בזק בהקשר זה לדבריהם של ב"כ הבנקים, ב"כ יורוקום תיקשורת ועו"ד פנחס רובין, שנאמרו במהלך הדיון במסגרת הבקשה למינוי בעלי תפקיד ליורוקום תיקשורת.

מאידך, בהחלטות רבות נוספות קבעו בתי המשפט שהנטל להוכיח את תביעת החוב, לרבות הצורך בפירוט הטענות ותמיכתן באסמכתאות רלוואנטיות, מוטל רובו ככולו על הנושה: "בעל התפקיד אינו צריך לתור אחר ראיות עבור הנושה ולא מוטלת עליו החובה לסייע לנושה. נטל ההוכחה בתביעת חוב מוטל על הנושה. הוא זה שצריך להוכיח את החוב כלפיו. עליו להגיש תביעת חוב מפורטת ומנומקת ולצרף אליה את כל הראיות התומכות בתביעת החוב. במסגרת תפקידו, על בעל התפקיד לקבל לידיו את החומר הדרוש כדי להחליט אם לקבל את תביעת החוב או לדחותה. עליו לבחון את כל המסמכים שהובאו לפניו, לשמוע עדויות או להסתפק בעדויות שניתנו בתצהירים, ואם הדבר נראה לו דרוש ומוצדק, לבקש מסמכים נוספים, לפי הסמכות המוקנית לו." (פר"ק (מחוזי ת"א) 68237-03-19 אונו איטליאנה (2009) בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, בפיסקה 28 (נבו 15.6.2020)).

משאלו הם פני הדברים, ברי כי אין לגלגל את האחריות לחוסרים ולפגמים שנפלו בתביעת החוב לפתחם של בעלי התפקיד בטענה כי היה עליהם לידרוש פרטים ומסמכים נוספים מאת בזק, אשר מחזיקה בעצמה במידע הרלוואנטי הנידרש.

...

בענייננו אין כל צורך להידרש לשאלה האם החוב המותנה הנטען הינו על סכום קצוב אם לאו, שהרי ממילא סעיף 352 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (החל בהליך דנן נוכח מועד מתן צו הפירוק נגד יורוקום תקשורת) קובע בין היתר כי "...ניתן בכל פירוק לתבוע מהחברה כל חוב, קיים או עתיד, ודאי או מותנה, קצוב או בלתי קצוב...". ואולם, טענתה של בזק בסוגייה זו דינה להידחות מחמת העדר תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית כמתבקש בנסיבות הענין.

גם טענות אלה דינן להידחות.

סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.