מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לקבלת חומרי חקירה בתיק טיפול רשלני בחומר רעיל

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע: בעיניינו של הנאשם תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו עבירות כדלקמן: טפול רשלני בחומר רעיל – עבירה לפי סעיף 338(א)(8) ו-(9) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
נטען, כי מדובר באותו יסוד עובדתי, בין אם מדובר בחומר רעיל ובין אם מדובר במשהו לא בריא ועל כן, על פי הנחיית פרקליט המדינה יש להעדיף את העבירה הספציפית, אלא אם יש עילה טובה שלא לעשות כן. ב"כ הנאשם עתר לקבלת הסבר מהמאשימה וסבור, כי ללא הסבר מתאים, יש למחוק את הוראות החיקוק 1 ו-2.
נטען בנוסף, כי ע"ת 3, ד"ר רוני ברקוביץ' ממשרד הבריאות, לא ערך חוות דעת או ביצע פעולת חקירה בתיק ועל כן יש למחוק אותו מרשימת עדי התביעה.
ביום 30.11.21, ניתנה החלטה לפיה תשובת ב"כ הנאשם לתגובת המאשימה, תועבר למאשימה וזו תיבחן האם היא מבקשת ביוזמתה לתקן את כתב האישום וזאת תוך 10 ימים.
אשר לטענת ההגנה במסגרת כתב התשובה, כי האמור בתגובת המאשימה אינו מתיישב עם חומר הראיות – בית המשפט כמובן אינו יכול להכריע בדבר בשלב דיוני זה טרם נחשף לחומר הראיות שבתיק.
...
לסיכום, עתר ב"כ הנאשם כי בית המשפט יורה למאשימה לתקן את כתב האישום באופן הבא: שיובהר כי בסחורה שנתפסה ונבדקה נכללו רק בקבוקים מהמכירה השנייה; מחיקת הוראת חיקוק 1 מכתב האישום; שיובהר מהו טיב היסוד הנפשי המיוחס לנאשם; יצוין טווח הזמן בו בוצעו, לשיטת המאשימה, מכירות הבקבוקים.
אי פירוט מדויק של המועדים: דין טענת ההגנה בעניין זה להידחות.
לאור זאת, הטענה בפריט זה נדחית.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את טענות ההגנה בשני הפריטים הראשונים שנדונו לעיל ולדחות את הטענות בשני הפריטים האחרונים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במהלך התקופה הרלבנטית, סביב אמצע שנת 2013, הצטרף נאשם 1 לצוות שעבד על מאגר ה"פרסונל צ'ק", עד שביום 13.10.13 הושעה מעבודתו נוכח החשדות נשוא כתב אישום זה. בהתאם לחוק נתוני אשראי, ניתן היה למחוק נתוני אשראי על לקוחות ממאגרי המידע של חברת בי.די.איי בהתאם לפרוצדורה שנקבעה בחוק, רק במקרה שהתקבלה בקשה לתיקון מידע מהלקוח אודותיו נאסף המידע או בעקבות הודעה ממקור המידע.
בעשותו את המעשים המתוארים לעיל, נאשם 1 כלל מידע בדו"ח אשראי אשר היתקבל בעבירות זיוף שביצע כמפורט באישום זה. הוראות החיקוק לפיהן מואשם נאשם 1: חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת – 18 עבירות לפי סעיף 5 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המחשבים") זיוף בכוונה לקבל דבר – 18 עבירות לפי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין הכללת מידע בדו"ח אשראי והמידע היתקבל בעבירה - 18 עבירות לפי סעיף 49(א)(5) לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002.
מטעם נאשם 3 -שטינוורצל מסמכים בדבר השכלה אקדמית (תואר ראשון ושני במשפטים),השתלמויות מקצועיות ( בקשה להתמחות על פי חוק לישכת עורכי הדין, בוררות וגישור,) והיות בקשתו להתמחות עומדת ותלויה בלישכת עורכי הדין עד לתום ההליכים בתיק זה .
העבירות בוצעו בחודש אוקטובר 2013,תיק החקירה הועבר לפרקליטות בשנת 2015 ( ראה מספר תיק פרקליטות בכתב האישום) וכתב האישום הוגש בחודש ינואר 2018.
לנאשם 3 הרשעה שהתיישנה ביוני השנה בגין עבירה של טפול רשלני בתרופות או חומר רעיל לפי סעיף 338א(8) לחוק העונשין, עבירה מספטמבר 2010.
...
 שוכנעתי במכלול הנסיבות כמפורט לעיל ובכלל זה משמעות העבירה, כי עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין חשיבות ההרשעה לאינטרס הציבורי לבין עוצמת הפגיעה הצפויה לנאשם באם יורשע.
עם זאת בנסיבותיו המיוחדות החלטתי שלא להשית עליו קנס.
עוד יצוין כי הנאשם אינו כשיר לביצוע של"צ. סוף דבר לנאשם 3 הנאשם יבצע של"צ בהיקף 60 שעות בעמותת " מאורות השרון מכל הלב " ביחידת המתנדבים העירונית של רמת השרון ,בסיוע כללי במחסן ולצוות המקום בכל אשר יידרש.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 3.10.2021 התבקש מעצר המבקש בחשד לבצוע עבירות של הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א)(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: הפקודה); סחר בסמים לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה; החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי לפי סעיף 7 לפקודה; וכן החזקת סכין וטפול רשלני בחומר רעיל, לפי סעיפים 186 ו-338(א)(8) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
על כן, הורה בית משפט השלום על שיחרור המבקש בכפוף למספר תנאים, ובכלל זה איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה למשך 180 ימים ואיסור על נהיגה ברכב מנועי או המצאות במושב הקידמי בו, למשך 90 ימים – וזאת נוכח העולה מתיק החקירה, כי המבקש משתמש באופן קבוע בסמים מסוכנים.
בקשת רשות לערור על החלטה בעיניין מעצר מתקבלת רק במקרים בהם מעוררת הבקשה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר ההחלטה עליה נסובה הבקשה פוגעת במבקש באופן חריג וקיצוני (בש"פ 3970/18 אסווד נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (5.6.2018)).
...
דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
אכן, מקובלת עליי הטענה העקרונית כי על בית המשפט הקובע את תנאי השחרור לתת את הדעת על השלב בו מצוי ההליך, אולם לאור נסיבות העניין, המצדיקות כאמור את קביעת תנאי הגבלת הנהיגה – אין כל מקום להידרש לשאלה העקרונית שהעלה המבקש.
משכך, ובשים לב לקביעת התנאי למשך 90 יום – דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בעיניינו של המבקש תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו עבירה של טפול רשלני בחומר רעיל, לפי סעיף 338(א)(8) ו-(9) לחוק העונשין התשל"ז-1977.
כבר נקבע בעבר במספר מקרים, כי מסמכים שלא נאספו לתיק החקירה, אך היו צריכים להיאסף אליו, יוגדרו כ"חומר חקירה" ועל כן בקשה בעיניינם תדון לפי סעיף 74 בחסד"פ ולא לפי סעיף 108 בחסד"פ: "...חומר שכזה אמור להמצא בידי התביעה, ולפיכך אף אם הוא לא נמצא תוגש הבקשה לעיון בחומר בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ" (בש"פ 9305/08 פלוני נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות, בפיסקה 12); וראו גם בש"פ 3945/13 פלוני נ' מדינת ישראל פסקה 8).
מאחר שבית המשפט איננו חשוף בשלב זה לקשר שבין ירעת המחלוקת האמיתית בתיק ובין חומר החקירה הנעלם, גם השאלה האם היה מקום שההגנה תעתור לקבלת סעד כזה אם לאו, ובכך תפעל להקטנת הנזק, ככל שקיים, מקומה להבחן בתום ההליך ובשיקלול כלל השיקולים הרלוואנטיים.
...
דיון והכרעה כפי שכבר נקבע בהחלטה מחודש ספטמבר 2022, עצם העובדה שהמסמכים נושא המחלוקת היוו חלק מחקירת הקונים במשטרה, מוזכרים בה, והחוקרים עיינו בה מובילה למסקנה, כי מדובר בחומר חקירה במובן הבסיסי והפשוט ביותר – מסמכים שהיו חלק מהחקירה.
בהקשר זה, טענת ההגנה כי הפעולה הנדרשת כעת מהמאשימה אינה מהווה "השלמת חקירה" דינה להידחות.
המאשימה ביצעה הערכה לגבי מידת הרלוונטיות של המסמכים לבירור יריעת המחלוקת ותרומתם הצפויה להגנת הנאשם והגיעה למסקנה שלפיה אין מקום לבצע את ההשלמה המאוחרת.
סוף דבר סוף דבר, הבקשה לפי סעיף 74 מתקבלת במובן זה שמסמכים שהוצגו לקונים בעת חקירתם והוחזרו לקונים הם חומר חקירה שקיימת חובה למאשימה להעבירם לעיון ההגנה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא: המשיב הגיש תביעה נזיקית כנגד המבקשת והמשיבה 2, טרם- טפול רפואי מיידי (להלן: "טרם") שעילתה רשלנות רפואית.
ביום 10.7.22, לאחר שהצדדים הגישו את הראיות מטעמם והתיק כבר נקבע לשמיעת ההוכחות, הגיש המשיב בקשה לצרוף ראיה דיגיטאלית, כתבה שפורסמה בערוץ 13 ביום 22.5.22 שנושאה היה "רופאים להשכרה". אחת מהכתבות בסדרה עסקה בתיק נשוא בקשה זו והרופאים שנתנו חוות דעת מטעם המבקשת הגיבו בכתבה זו. בבקשתו טען המשיב כי הואיל והמומחים עומדים להחקר במסגרת התביעה והם יידרשו לענות על דברים שנאמרו על ידם בכתבה, ראוי כי הכתבה תוגש לבית המשפט.
המבקשת הגישה היתייחסות לתשובה והבהירה כי בעיניין פלוני לא נדונה השאלה אם אפשר לצרף כתבה עיתונאית וכי לא ניתן לחקור את המומחים לגבי חומר שלגביו חל חיסיון.
משכך, אני מקבל את הבקשה והתביעה תוכל להגיש ולחקור את המומחים בנוגע לכתבה האמורה.
ביום 3.9.22 דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיון מחדש וקבע: "עיינתי מחדש על הבקשה וההחלטה, ולא מצאתי שיש מקום לשנותה. יחד עם זאת, לאור תקדימיות וחשיבות העניין והטענות שהועלו (מעין "פירות העץ המורעל") ובכדי לאפשר ערעור על ההחלטה ובדיקתה של ערכאת מציעא, וגם בכדי לאפשר הגעת המסמכים מהמל"ל, לאור הצוים שניתנו בהסכמה, הנני דוחה את דיון ההוכחות הקרוב.
...
טענות המשיב יש לדחות את הבקשה.
שנית, מקובלת עליי טענת המבקשת כי על תכתובת המייל שנשלחה ממנה למומחית מטעמה, חל חיסיון עורך דין לקוח וחיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט.
מכאן שגם אין לאפשר הגשת הכתבה עצמה, אף אם יושחר אותו מסמך, לעיון בית משפט שכן ממילא מדובר בעדות שמיעה.
סוף דבר מצאתי לדון בבקשה כבערעור ולקבלה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו