רקע:
בעיניינו של הנאשם תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו עבירות כדלקמן:
טפול רשלני בחומר רעיל – עבירה לפי סעיף 338(א)(8) ו-(9) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
נטען, כי מדובר באותו יסוד עובדתי, בין אם מדובר בחומר רעיל ובין אם מדובר במשהו לא בריא ועל כן, על פי הנחיית פרקליט המדינה יש להעדיף את העבירה הספציפית, אלא אם יש עילה טובה שלא לעשות כן. ב"כ הנאשם עתר לקבלת הסבר מהמאשימה וסבור, כי ללא הסבר מתאים, יש למחוק את הוראות החיקוק 1 ו-2.
נטען בנוסף, כי ע"ת 3, ד"ר רוני ברקוביץ' ממשרד הבריאות, לא ערך חוות דעת או ביצע פעולת חקירה בתיק ועל כן יש למחוק אותו מרשימת עדי התביעה.
ביום 30.11.21, ניתנה החלטה לפיה תשובת ב"כ הנאשם לתגובת המאשימה, תועבר למאשימה וזו תיבחן האם היא מבקשת ביוזמתה לתקן את כתב האישום וזאת תוך 10 ימים.
אשר לטענת ההגנה במסגרת כתב התשובה, כי האמור בתגובת המאשימה אינו מתיישב עם חומר הראיות – בית המשפט כמובן אינו יכול להכריע בדבר בשלב דיוני זה טרם נחשף לחומר הראיות שבתיק.
...
לסיכום, עתר ב"כ הנאשם כי בית המשפט יורה למאשימה לתקן את כתב האישום באופן הבא:
שיובהר כי בסחורה שנתפסה ונבדקה נכללו רק בקבוקים מהמכירה השנייה;
מחיקת הוראת חיקוק 1 מכתב האישום;
שיובהר מהו טיב היסוד הנפשי המיוחס לנאשם;
יצוין טווח הזמן בו בוצעו, לשיטת המאשימה, מכירות הבקבוקים.
אי פירוט מדויק של המועדים:
דין טענת ההגנה בעניין זה להידחות.
לאור זאת, הטענה בפריט זה נדחית.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את טענות ההגנה בשני הפריטים הראשונים שנדונו לעיל ולדחות את הטענות בשני הפריטים האחרונים.