בקשה לקבלת חומר חקירה בתיק גניבות רכבים

אלו הן שלוש בקשות לפי סעיף 74 לחסד"פ לקבלת חומרי חקירה במסגרתן עותר המבקש להורות למשיבה להעביר לעיון ההגנה את חומרי החקירה המפורטים, זאת על רקע כתב האישום המייחס לו עבירות רצח, קבלת רכב גנוב ושיבוש הליכי משפט – עבירות מיום 07.09.2017.

אשר לתיק החקירה בת"פ 46125-09-17 – נטען, כי אין המדובר בחומר חקירה הרלוואנטי להגנת המבקש, שכן עובדת היותו של המנוח עבריין וסוחר סמים ידועה לב"כ המבקש, שקבל לידו ידיעה מודיעינית בעיניין וכן עדי תביעה כבר העידו על כך במסגרת פרשת התביעה בתיק העקרי.

...

לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בכלל האסמכתאות הרלוונטיות, לרבות כלל חומרי החקירה בפל"א 144063/2016, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות, זאת הן נוכח חוסר הרלוונטיות של החומרים המבוקשים בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה והן מהטעמים והנימוקים שעמדה עליהם ב"כ המשיבה כמפורט לעיל.

המבקש מסר אליבי שלא הופרך ובסופו של יום, התיק "נסגר מחוסר ראיות". אציין, כי לאחר שבחנתי את כלל חומר החקירה, לא מצאתי בחומרי החקירה תימוכין לטענת הסנגור, בדבר ניסיון הפללה מצד גורמי החקירה, שכן המבקש נחקר כחשוד על רקע דברי המתלונן, כי האדם שדקר אותו אמר לו: "אתה לא יודע מי אני? אני שקד דרור מאשקלון". עדות המתלונן נתמכה גם בעדות בן-דודו שנכח באירוע ושמע את הדברים.

חוק כלי ירייה קובע בס' 12 (ג1) (2) כי אם ההחלטה התקבלה על פי המלצת קצין מישטרה, יעביר הממונה את הערר לתגובתו של קצין מישטרה בכיר שימונה לענין זה על ידי המפכ"ל. העותר מבקש לדעת את זהותו של אותו קצין ולקבל לידיו את תגובת הקצין.

העותר בקש את כל החומר שבתיק שבו עיין פקיד רשוי כלי ירייה במחוז הצפון.

העותר הגיב לתשובה למתן פרטים נוספים וציין כי כתב התשובה של המשיבים הבהיר כי רישיון העותר לנשק בוטל על בסיס המלצת משטרת חדרה בשל קיומם של תיקי חקירה משנת 2017 שעניינם איסור הלבנת הון (תיק המנוהל ביאל"כ) וכן תיק חקירה משנת 2018 בגין קשירת קשר לבצוע פשע, גניבת רכב ,המנוהל ביחידת תביעות בחדרה.

לפיכך, כל הקשור לדרישת פרטים המבוקשים לענין תפישת כלי הנשק – אין מקומם בעתירה זו. 5.3 לגבי מיסמכי חקירה מבוקשים – החקירה בתיק היאל"כ עדיין מיתנהלת, ולכן אין לעותר זכות לעיין בחומרי החקירה.

...

5.7 בהמשך לאמור לעיל, ובכפוף לו, בקשת העותר לקבלת פרטים נוספים – נדחית.

כנגד המשיב 2 [להלן: "המשיב"] ניפתחה חקירה בחשד כי בתאריך 29.11.2020 ירה לכיוון אדם שניסה לגנוב את רכבו והביא למותו.

יודגש כי הבקשה אינה לקבל את חומרי החקירה והסרטון, אלא לאפשר פירסומו, ככל שהוא מצוי אצל מאן דהוא.

ואולם, אין חפיפה בהכרח בין פומביות הדיון לבין זכותו של הציבור לקבל לידיו את מלוא חומרי החקירה והראיות בתיק, בודאי כשאלה טרם הוגשו לבית המשפט.

...

שאלה נוספת שאודה שהתלבטתי בה, היא בהנחה כי קו פרשת המים יהיה מועד ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום, מדוע לא להותיר את ההחלטה למותב שידון בתיק? בסופו של דבר, סבורני כי במקרה דנן אין צורך לעשות כן. שהרי ממילא לא נדרש איזון ממשי הנוגע לאפשרות השפעה על עדים, נוכח שלא הוצגה וודאות קרובה לכך ואף לא ראיתי לכך אינדיקציה בתיק החקירה.

סוף דבר לאחר שנחשפתי לסרטון, ועיינתי בתיק החקירה, סבורני כי יש עניין לציבור בפרסומו וכי אין הוראת חקיקה האוסרת על פרסום זה. הערכים האחרים המצדיקים את איסור פרסום הסרטון טרם הוגש לבית המשפט כראיה אינם כה חזקים במקרה הקונקרטי, ולמצער לא הונחה תשתית ראייתית לכך, לא בהקשר של השפעה על עדים ולא בהקשר של בטחון המשיב או בטחון הציבור.

כיוון שהפרקליטות הודיעה כי ההחלטה בעניין צפויה להיות מהירה, הרי שגם הנזק לזכות הציבור לדעת ולחופש הביטוי אינו רב. משכך, אני מורה כי צו איסור פרסום הסרטון יפקע ביום 3.1.2021 בשעה 10:00, או במועד הגשת כתב האישום, או אם תודיע הפרקליטות על סגירת תיק החקירה - המוקדם מביניהם, אולם לא לפני יום 30.12.2020 בשעה 12:00, וזאת כדי לאפשר למי מהצדדים לערער על החלטה זו. אין במועד שקבעתי כדי לקבוע לפרקליטות האם או מתי להגיש כתב אישום, והמועד האמור מבוסס על הערכת הפרקליט באשר לסיום הליך השימוע.

ביום 18/03/19 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע מספר עבירות של קשירת קשר, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב, גניבת כרטיסי חיוב והונאה בכרטיסי חיוב, וכן עבירות החזקת סם, שבוש מהלכי משפט והחזקת כלי פריצה לרכב שבוצעו לכאורה במהלך החודשים ספטמבר – אוקטובר 2017.

עוד טען כי עו"ד כביריאן, אשר ייצג הנאשם באותה העת, פנה בכתב למשרדי התביעה טרם הגשת כתב האישום בבקשה לקבלת חומרי חקירה בטרם עריכת שימוע.

ב"כ המאשימה סברה כי ניתן לקיים הליך השימוע עת תלוי ועומד כנגד הנאשם כתב האישום תוך שהבהירה כי השימוע יעשה בנפש חפצה ואף על ידי ממונה שלא נחשף לחומר החקירה בתיק.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בהלכה הפסוקה תוך בחינת נסיבות המקרה הפרטני המונח בפניי באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על ביטול כתב האישום.

כשאלה פני הדברים, אני סבורה כי במקרה דנן , בו שוקלים זה כנגד זה את הפגיעה בזכותו של הנאשם לקיום שימוע טרם הגשת כתב אישום, בהתאם למצוות המחוקק, אל מול התנהלות המשיבה, נוטה הכף לעבר זכויות הנאשם ועל בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום על מנת לאפשר קיום הליך שימוע ב"דרך המלך", טרם הגשת כתב האישום.

סוף דבר, אני מורה על מחיקת כתב האישום.

כתב האישום והרקע לבקשה: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בתאריך 2.2.23 המייחס לו עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירת גניבת רכב, עבירה לפי סעיפים 413 ב + 29 (א) לחוק העונשין.

המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה על הסף בתשובתה מיום 3.5.23, מהנימוקים הבאים: · חומרי החקירה נבחנו על ידי תובע, לרבות טענות בדבר "הונאת ביטוח" שב"כ הנאשם טוען כי מרשו היה מעורב בה יחד עם אחרים.

סבורני כי לנוכח הצהרת המאשימה בתגובתה לפיה תיק החקירה נגד האחרים עודנו פתוח וכי החלטה בעיניינם אמורה להיתקבל בזמן הקרוב, מלמדת כי טרם נולד הפגם לו טוען הנאשם שכן בשלב זה טרם התקבלה החלטה וודאית אצל המאשימה האם יוגשו כתבי אישום נגד שאר המעורבים או לאו.

...

ב"כ הנאשם טוען כי ככל העולה ממכלול הראיות אין המדובר בתיק של גניבת רכב אלא בתיק של הונאת ביטוח, כאשר המוביל העיקרי בפרשה הוא יוחאי.

סבורני כי לנוכח הצהרת המאשימה בתגובתה לפיה תיק החקירה נגד האחרים עודנו פתוח וכי החלטה בעניינם אמורה להתקבל בזמן הקרוב, מלמדת כי טרם נולד הפגם לו טוען הנאשם שכן בשלב זה טרם התקבלה החלטה וודאית אצל המאשימה האם יוגשו כתבי אישום נגד שאר המעורבים או לאו.

לא זאת אף זאת, אכיפה בררנית העולה מהטענה המקדמית של הגנה מן הצדק גם לעניין חוסר השוויון הנטען בהגשת כתבי אישום באופן בררני טרם שמיעת העדים, סבורני כי גם בה לא ניתן להכריע שכן גם היא מחייבת בחינת הראיות לגופן.

סוף דבר הטענה המקדמית נדחית.