בקשה לקבלת היתר למשלוח הודעת צד שלישי

לבסוף גורסים המבקשים כי היות ועל הבקשה חלות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות), הרי שאין צורך בטעמים מיוחדים לשם מתן ארכה להגשת הודעת צד שלישי, ומכאן שיש להתיר להם לעשות כן. טענות המשיבים המשיבים ציינו כי הפסיקה קבעה לא אחת שערכאת העירעור ממעטת להתערב בהחלטות של הערכאה הדיונית, ובפרט כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות להגשת הודעות לצד שלישי.

בהתאם לאמור לעיל, הנטייה לקבל בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי בנסיבות כאלה היא מצומצמת יותר מאשר במקרה בו נטענת נגד הצד השלישי טענה לשיפוי או להישתתפות.

...

לעומת זאת, כשהבקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי מוגשת לאחר שהתקיימו ישיבות קדם משפט, בית המשפט ייטה שלא להיעתר לה, אלא אם כן ראה שיש לכך טעמים מיוחדים או שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו רע"א 7978/13 עיריית חיפה נ' קהילת ציון אמריקאיות (בפירוק), פסקה 13 (21.2.2014)).

אם כן, במקרה הנדון אני סבורה כי הפגיעה הצפויה למשיבים אם יתאפשר למבקשים לשלוח הודעת צד שלישי עולה על הפגיעה הצפויה למבקשים אם בקשתם תידחה.

סוף דבר: לאור מכלול האמור לעיל – סוג הטענות שהועלו כנגד הגורמים הנוספים על ידי המבקשים והמועד בו התבקשה הבקשה להגשת הודעת צד שלישי על כל הכרוך בה מבחינת המשיבים, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

נקבע על ידי בית המשפט העליון כי הגשת הודעה לצד שלישי במסגרת תובענה ייצוגית היא אפשרית, אולם זאת בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט בהתאם לבקשה שצריכה להיות מוגשת בשלב הבקשה לאישור, בד בבד עם הגשת התשובה לבקשה לאישור.

בין השיקולים אליהם בית המשפט צריך להתייחס במסגרת הכרעה בשאלה האם להתיר משלוח הודעת צד שלישי במסגרת הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ציין בית המשפט בעיניין קורל-תל, את השאלה האם הנתבע הציג בבקשתו בסיס ראוי לחבות הצד השלישי כלפיו.

...

סבורני כי בנסיבות ענייננו, בשים לב לטענות המועלות בבקשת האישור, קיים צורך ממשי לצירופם של הצדדים השלישיים כצד להליך על מנת שניתן יהא להציג בפני בית המשפט תמונה מלאה של המסכת העובדתית שהובילה להגשתה של בקשת האישור ובכך לייעל את ההליך.

לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה לצירופם של הצדדים השלישיים 1, 2, 4 ו-6 כצדדים שלישיים.

סוף דבר בקשתה של המשיבה למתן רשות להגשת הודעה לצדדים השלישיים 1, 2, 4 ו-6, מתקבלת.

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל את העירעור במובן זה שבקשת המבקש מיום 3.5.22 תוחזר לבימ"ש קמא לצורך מתן החלטה חדשה ומנומקת, זאת מהנימוקים כדלקמן: ההחלטה אם להתיר משלוח הודעת צד ג', אם לאו, נכנסת לגדר עניינים מינהליים – דיוניים המסורים לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וההתערבות בה נעשית רק במקרים חריגים בהם ההחלטה מנוגדת לדין או שגורמת לעיוות דין.

...

למרות שמדובר בהחלטה מובהקת שבסדרי דין שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה אלא רק במקרים חריגים; במקרה דנן מצאתי לנכון לבטל את ההחלטה הואיל ואין בידי לקבל את הנימוקים שעל בסיסם ניתנה ההחלטה.

עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את טענת המשיבים לפיה בתביעות שהוגשו בסדר דין מקוצר אין כלל אפשרות להגיש הודעת צד ג' (המשיבים מפנים בעניין זה לפסיקה – סעיף 50 לתשובתם).

לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות לערער והערעור מתקבל באופן שהחלטת בימ"ש קמא מיום 22.6.22 תבוטל ובימ"ש קמא ייתן החלטה חדשה בבקשה מיום 3.5.22.

הבקשה למשלוח הודעת צד ג' ביום 16 ביולי 2023, כשבועיים וחצי לפני מועד הדיון שנקבע וכחודש וחצי לאחר שהוגש כתב ההגנה, ביקש הנתבע להגיש הודעת צד ג' נגד מתקין הפרגולה.

כן טען, כי לנתבע אין אחריות שכן מדובר בכח עליון ויתכן שאלה הם פני הדברים גם בעיניינו של מתקין הפרגולה (עמ' 1, שורות 17-19), ובהמשך אישר שחברת הביטוח שילמה לנתבע אך לא לתובעים, שכן פוליסת ביטוח ניזקי צד ג' לא מכסה אירועים שמקורם בכח עליון.

הנתבע טען באופן כללי וסתמי, כי ביצע מחקר מקיף לפני שבחר להתקין את הפרגולה, בתהליך של למעלה מחצי שנה של קבלת הצעות מחיר וביקור של בעלי מיקצוע, כי ביקש לקבל אישור קונסטרוקטור וכי ימים מספר לפני הארוע ביקש לחזק את הפרגולה וכך נעשה.

...

הטענה שהחלפה לחדש של פריטים מסוג זה משפרת את מצב התובעים בנסיבות הספציפיות של התיק כאן היא כללית וסתמית ואיני מקבלת אותה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את טענת התובעים לפיה גובה הנזק הממשי שנגרם להם מגולם בחשבוניות המס שצירפו, וקובעת כי סכום הנזק הממשי עומד על סך של 25,755 ₪.

סיכום הנתבע ישלם לתובעים סך של 25,755 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪.

אכן, היה על המבקש להגיש את בקשת גילוי המסמכים במועד כפי שנקבע בהחלטה מיום 10.9.20, אך תקנה 113 לתקסד"א מאפשרת לבית המשפט לתת בכל עת צו גילוי מסמכים ספציפיים, וכך ארע בתיק זה. בהחלטה מיום 10.4.23 בעיניין ההיתר שהתבקש למשלוח הודעות צד ג', נכתב כי: "הרף הראייתי אותו עבר (המבקש – י.ק.) יאפשר לו, ככל הנראה, וללא קביעת מסמרות, לעתור לגילוי מסמכים במטרה לקבל נתונים נוספים שיהא בידם כדי לסייע לו בבקשת האישור". מכאן עולה כי המבקש יוכל להגיש בקשה לגילוי מסמכים לאחר מתן אותה החלטה, וכך פעל המבקש.

...

הבקשה בעניין רכיב זה נדחית.

הבקשה ברכיב זה מתקבלת, אפוא.

סיכום הבקשה מתקבלת בחלקה.